דוח מפורט המספק ידע מקיף ועדכני על מצבו של נוער הקהילה אתיופית בישראל, על מדיניות הממשלתית הנוגעת לו ועל תכניות הקיימות שנועדו לקדם אותו. 






חיבור זה מסכם את פעילותה של קבוצת חשיבה שהחלה לפעול במסגרת "שתיל" בשנת 2010 תחת השם "קידום ערכים דמוקרטיים ופלורליזם בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל ".

לאור השיח התקשורתי והשיח המחקרי על אודות העמדות הפוליטיות של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל והעמדות שקבוצה זו מגלה בנוגע לקבוצות שונות בחברה הישראלית, בעיקר הפלסטינים אזרחי ישראל והמזרחים, וכן לאור שאלות של יחס בין קבוצות הרוב בקרב העולים (יהודים-רוסים) לקבוצות מיעוט (יהודי גיאורגיה, קווקז ומרכז אסיה), התכנסה קבוצת החשיבה במטרה לדון ברקע להתהוות תופעות אלה ולנסח הצעות לפעילויות שיובילו לשינוי המצב הקיים.

שאלות נפוצות על ליקויי למידה בקרב תלמידים עולים

המסמך נוצר על ידי יעל אוספובט (יועצת חינוכית וכותבת של חוברת הסברה להורים דוברי רוסית בנושא לקויות למידה) בסיוע של גב' תמי אל-בוחר מגף ליקוי למידה, משרד החינוך.

• לקריאת המסמך ושמירתו כקובץ
• לפרטים נוספים על פרוייקט לקויי למידה במסגרת פעילות שתיל עם נוער עולה

במצגת נמצא מידע על פרופיל יוצאי אתיופיה המטופלים בשירותי הרווחה, (נתוני יסוד 2006 ) . עוד נמצא את השירותים הקיימים בקהילה ואת עקרונות הפעולה המוצעים, המהווים בסיס לתוכנית החומש. עוד נמצא במסמך זה כיווני פעולה להתערבות ומדדי בקרה. לראשונה יש בידנו נתונים על יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הרווחה. עוד ניתן לראות במצגת את השונות בתוך הקהילה על פי הפורפילים שניבנו מתוך נתוני היסוד.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il

התדריך מציג את המודל על פיו מופעלת התוכנית, את עקרונות הפעולה ואת התכנים המרכזיים בהם מתמקדים בעת ליווי המשפחות, בעיקר בתחומי המשפחה, התעסוקה והחינוך.
תכני התדריך אשר נכתבו יחד עם עובדי התוכנית מביאים את חכמת המעשה שלהם שנצברה בתהליכי הליווי למשפחות ומעשירים את הידע אודות דרכי התערבות בתחום ההגירה והעבודה הבין תרבותית. ליווי משפחות על פי הגישה שפותחה בתוכנית עצמאות יש בה כדי לחדש ולהעשיר את רפרטואר הגישות והפרקטיקות הקיימות בתחום העבודה עם מהגרים. נושאים כמו תפקיד המלווה, משמעות המשפחה בהגירה, והיבטים של המפגש הבין תרבותי עולים בתוך התדריך ושופכים אור על אפשרויות עבודה עם מהגרים.

פרופ' צוקרמן מבכירי הבלשנים הישראלים כיום השייך לזרם הבלשנים המערערים על התיאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה, גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות שבהן יש מיזוג של אלמנטים משתי שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התיאוריה שצוקרמן מחזיק בה מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

החוברת “הכר את המומחה - חוברת לעיתונאי מקורות ומומחים לשינוי חברתי 2011 “ כוללת עשרות מומחים מארגוני שינוי חברתי בישראל בתחומי ידע שונים ובהם:

• נשים
• פלורליזם
• צדק חברתי כלכלי
• סביבה וקהילה
• קליטת עלייה
• החברה הפלסטינית

חוברת המומחים נערכה והופקה על ידי המרכז לשינוי מדיניות בשתיל.

הפרק הזה מספרה של ד"ר עדנה בוסטין לנצל את ההזדמנות מתמקד במאפיינים המשפיעים על אפקטיביות של שירותים ותכניות התערבות המכוונים לקידום אישי, משפחתי, קבוצתי וקהילתי, שמיועדים לחזק ולקדם יחידים, משפחות או קבוצות עולים ולשלבם בקהילה ובחברה. הפרק מציע ששירותיים ותוכניות התערבות אפקטיביים לעולים מתייחסים לשני ממדים: הממד הארגוני והממד התוכני - שני ממדים השלובים זה בזה.

הפרק מציג את מרכיבי ממדים אלו ומשמעותם בפיתוח השירותים בלווי דילמות ודוגמאות מהשדה. עוד, בפרק התייחסות מיוחדת לבעייתיות של תוכניות מצליחות. בסיום הפרק נמצא תמצית ממרכיבי התוכניות המצליחות בקרב עולים.

פרק זה מספרה של ד"ר עדנה בוסטין לנצל את ההזדמנות מתמקד בשיתוף לקוחות עולים בפעילות שירותי הרווחה. הפרק מציג את חשיבות שיתוף העולים כאמצעי למניעת ניכור וכדרך לשינוי דפוסי התנהגות ועמדות בשני תחומים: הראשון, חינוך של העולים למילוי תקין של תפקיד הלקוח בארגונים והשני להגברת מעורבותם ואחריותם הציבורית של העולים. עוד מציעה המחברת כי שיתוף לקוחות מקדם שירות אפקטיבי לעולים. בפרק נמצא גם הצגת תמונת מצב הקיימת של העדר שיתוף, דיון בגורמים להעדר שיתוף של לקוחות ודרכים אופרטיביות לקדם שותפות עם הלקוחות.

העולים והמהגרים זקוקים לעזרה בקליטה וההסתגלות אלא שמרביתם אינם פונים לעזרה. המאמר דן במחסומים העומדים בפני עולים ומהגרים בקבלת עזרה מהשירותים חברתיים ומציע אסטרטגיות להתמודדות של השירותים החברתיים כך שהשרות ומרכיביו שיעלו בקנה אחד עם הערכים, הציפיות התרבותיות והתנהלותו של הפונה. דבר שישפר את היעילות המצופה של ההתערבות וימזער קונפליקטים בגין חוסר תאמה בין דפוסים תרבותיים שונים.