ישראל היא מדינת עולים. מדי שנה מגיעים לכאן אלפי עולים ממדינות שונות בעולם. אנשים אלה עזבו את המקום בו נולדו וגדלו והיגרו למדינה חדשה, לתרבות חדשה ולמציאות חדשה.

עולים אלה נתקלים בישראל בבעיות וקשיים רבים. בגלל היותם אזרחים חדשים או תושבים חדשים, הם נמצאים במצב פגיע ומוחלש. לרוב הם אינם יודעים את השפה וגם לאחר שרוכשים אותה, בדרך כלל לא מגיעים לשליטה מלאה בה. הם חסרי מידע על הזכויות שלהם, אינם יודעים כיצד מערכות שונות פועלות. עולים אלה צריכים למצוא לעצמם מקום מגורים, עבודה, חברים. בתהליך זה של הסתגלות הם עלולים לטעות, להפוך לקורבנות של ניצול, ויחד עם זאת הם חסרים תמיכה חברתית שקיימת באופן טבעי אצל אנשים שאינם מהגרים וגדלו בישראל מאז שנולדו או מגיל צעיר.

זאת ועוד, החברה הקולטת רואה בעולים אנשים שצריכים להשתנות כמה שיותר מהר, להפוך את עורם ולהפוך לישראלים "אמיתיים". מדינת ישראל והחברה הישראלית לא נותנות לגיטימציה לקיום של תרבויות שונות, שפות שונות, מפלות לרעה את העולים שמתנהגים "אחרת", ועל פי רוב נתפסים כזרים.

לאור זאת, שתיל הקים ומפעיל פרויקט סיוע לארגוני עולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. אנחנו בשתיל מאמינים שיש לתמוך ולסייע לאזרחים חדשים שמתארגנים כדי לפתור את הבעיות שמעסיקות אותם, ומתמודדים עם קשיים בקליטתם והשתלבותם בחברה, ללא תמיכה מספקת מן המדינה.

היועצים בפרויקט עולים מחבר המדינות כולם עולים לשעבר ששולטים בעברית וברוסית , מכירים את התרבות ואת המנטאליות של יוצאי חבר העמים ויכולים לסייע לארגוני עולים לקדם את המטרות שלהם על מנת לקדם צדק חברתי, פלורליזם יהודי ותרבותי ושוויון זכויות לאזרחים החדשים של מדינת ישראל.

עולים מאתיופיה הם אומנם קבוצה לא גדולה, המונה כמאה אלף איש, אך הם קבוצה ייחודית, שהגיעה לישראל ממדינה שונה מאוד מבחינות רבות. קבוצה זאת נתקלת בקשיי הסתגלות ושילוב החמורים ביותר. עולים מאתיופיה גם סובלים מגזענות והפלייה של החברה הישראלית כלפיהם, המתבטאות בדרכים שונות. לכן שתיל הקים ומפעיל פרויקט של סיוע לארגונים של יוצאי אתיופיה.

עולים ממדינות חבר העמים הגיעו בגל עצום בתחילת שנות ה-90 והמשיכו להגיע לארץ מאז. מאז תחילת שנות ה-90 הגיעו לישראל כמיליון עולים ממדינות חבר העמים. מדינת ישראל לא הייתה ערוכה דייה לקלוט כמות גדולה כזאת של עולים. חלק מהעולים השתלבו יפה בארץ, אך חלק גדול מהעולים - קשישים, משפחות חד-הוריות, משפחות מעורבות, עולים שהגיעו לפריפריה –עדיין סובלים מקשיי הסתגלות ומרגישים שזכויותיהם הבסיסיות נפגעות. עולים אלה סובלים מחוסר שליטה בעברית, תת-תעסוקה, הפליה על רקע עדתי ודתי (בעיקר מי ששייך למשפחה מעורבת), ואף משנאה לשפה ותרבות שעולים הביאו אימם.