בחודש יולי 2010 שלחו ארגונים חברתיים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך, לשר לפיתוח הנגב והגליל, לשר התמ"ת, לשר לענייני מיעוטים, ולשורה ארוכה של בכירים בממשלה, בדבר הרחבת מפעל ההזנה (ארוחה חמה לכל ילד) בבתי הספר כמנוף לצמיחה תעסוקתית וחברתית.

• לקראת נייר העמדה המלא

במכתבם לשרים כתבו נציגי הארגונים כי:

"המצב הכלכלי הנוכחי אך מחדד את הצורך במערכת הזנה רחבת היקף ואוניברסאלית. הפעם אחד השיקולים המובילים הוא דווקא השיקול הכלכלי - הפיכת מפעל ההזנה למנוף של צמיחה תעסוקתית וחברתית כאחד.

החוברת מסכמת למעלה משנתיים של מסע למידה משותפת בה חברנו יחד ארגונים לצדק חברתי, פעילים סביבתיים, רשויות אזוריות וארגוני הכשרה, נשים וגברים, יהודים ובדואים, כולנו חברי קהילות מקומיות בנגב . במהלך השנתיים קיימנו מפגשים, סיורים, אין-סוף שיחות, דיונים והתייעצויות. יחד חיפשנו לנסח חלופה, או לכל הפחות להציע תיקונים למדיניות פיתוח הנגב / הפריפריה המקובלת בישראל.

במצגת נמצא מידע על פרופיל יוצאי אתיופיה המטופלים בשירותי הרווחה, (נתוני יסוד 2006 ) . עוד נמצא את השירותים הקיימים בקהילה ואת עקרונות הפעולה המוצעים, המהווים בסיס לתוכנית החומש. עוד נמצא במסמך זה כיווני פעולה להתערבות ומדדי בקרה. לראשונה יש בידנו נתונים על יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הרווחה. עוד ניתן לראות במצגת את השונות בתוך הקהילה על פי הפורפילים שניבנו מתוך נתוני היסוד.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il

התדריך מציג את המודל על פיו מופעלת התוכנית, את עקרונות הפעולה ואת התכנים המרכזיים בהם מתמקדים בעת ליווי המשפחות, בעיקר בתחומי המשפחה, התעסוקה והחינוך.
תכני התדריך אשר נכתבו יחד עם עובדי התוכנית מביאים את חכמת המעשה שלהם שנצברה בתהליכי הליווי למשפחות ומעשירים את הידע אודות דרכי התערבות בתחום ההגירה והעבודה הבין תרבותית. ליווי משפחות על פי הגישה שפותחה בתוכנית עצמאות יש בה כדי לחדש ולהעשיר את רפרטואר הגישות והפרקטיקות הקיימות בתחום העבודה עם מהגרים. נושאים כמו תפקיד המלווה, משמעות המשפחה בהגירה, והיבטים של המפגש הבין תרבותי עולים בתוך התדריך ושופכים אור על אפשרויות עבודה עם מהגרים.

המאמר תרומת קהילת נוער וצעירים.
המאמר מתאר התערבות עם קבוצת נערות יוצאות חבר העמים. במאמר נמצא סקירה תיאורטית על גיל ההתבגרות, משבר גיל ההתבגרות למול משבר ההגירה, קשיים של מתבגרים עולים מחבר העמים, מאפייני נערות במצוקה, הרציונאל לעבודה קבוצתית עם אוכלוסייה זו ותיאור הקבוצה והפעילות בה בלווי מסקנות והמלצות.
המאמר מסכם התערבות בשדה בלויי המשגה תיאורטית וחשוב לכל המבקשים ללמוד את מאפייני האוכלוסייה והפעלת שיטת ההתערבות הקבוצתית בקרב אוכלוסייה זו.

עבודת גמר באוניברסיטה

העבודה מציגה סקירת ספרות אודות עולי אתיופיה בחברה הישראלית. עוד מציגה העבודה סקירת ספרות על מתבגרים עולים בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט. בעבודה סקירה של המאפיינים הייחודים בהתערבות קבוצתית עם אוכלוסית עולים זו והצגה של התערבות קבוצתית עם נערות המאפשרת להתבונן אל הפרקטיקה הנגזרת מההבנות שרכש המטפל. המחברות מציינות את החשיבות הרבה של היכרות עם מאפיניה הייחודים של האוכלסויה כתנאי להצלחת ההתערבות.

במאמר זה מוצגת עבודה עם הורים נשואים יוצאי אתיופיה. מטרת הקבוצה היא העצמת הסמכות ההורית. במאמר הושם דגש על חשיבות ההעצמה ההורית של האבות במשפחה, וזאת מתוך הבנה מקצועית את החשיבות של הגבר - ראש המשפחה, כמי שאמור לקחת אחריות בחינוך הילדים ולהיות מעורב יותר בחייהם. החשיבה לגבי חיזוק הגברים צמחה מן המפגש בשטח עם החולשה ההורית בכלל וחולשת האבות בפרט.

במאמר מתואר תהליך גישור בין קבוצת פעילים גברים יוצאי אתיופיה לבין קבוצת נשים יוצאות אתיופיה. תהליך המנסה לגשר בין הקבוצות, אך מגשר גם בין התרבויות. המאמר מלווה את תהליך הקבוצה ואת התהליך אותו המגשרת עברה בחווייתה האישית בפרספקטיבה של כשנתיים מתחילת הקונפליקט ועד לניסיון הנשים ליישם את החזון שלהן בקהילה.

המאמר מציג את התהליכים החברתיים בשכונת קרית משה ברחובות לאורך השנים ומתמודד עם השאלה מהם הגורמים שלמרות השקעה רבה של משאבים השכונה אינה משנה את פניה. המחברת מציעה מניסיונה המלצות להתערבות רשויות ושירותיים בשכונות בעלות מאפיינים דומים.
המאמר מציג סקירה מעניינת על קורותיה של שכונה שכמוה פזורות רבות ברחבי הארץ. במאמר נמצא המלצות חשובות בעיצוב ובנייה של שירותיים בשכונות בעלות מורכבות חברתית ודמוגרפית

פרק זה מספרה של ד"ר עדנה בוסטין לנצל את ההזדמנות מתמקד בשיתוף לקוחות עולים בפעילות שירותי הרווחה. הפרק מציג את חשיבות שיתוף העולים כאמצעי למניעת ניכור וכדרך לשינוי דפוסי התנהגות ועמדות בשני תחומים: הראשון, חינוך של העולים למילוי תקין של תפקיד הלקוח בארגונים והשני להגברת מעורבותם ואחריותם הציבורית של העולים. עוד מציעה המחברת כי שיתוף לקוחות מקדם שירות אפקטיבי לעולים. בפרק נמצא גם הצגת תמונת מצב הקיימת של העדר שיתוף, דיון בגורמים להעדר שיתוף של לקוחות ודרכים אופרטיביות לקדם שותפות עם הלקוחות.