משרד האוצר, באמצעות אגף הממונה על השכר והסכמי העבודה, מפרסם מדי שנה דוחות על השכר במגזר הציבורי. דוחות אלו מתפרסמים מכוח חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, וכוללים פירוט של השכר הממוצע בגופים ובמשרדים השונים, מידע לגבי מקבלי שכר גבוה במיוחד ("שיאני השכר"), נתונים לגבי עובדים הנמצאים בתחתית סולם ההכנסות (מקבלי שכר נמוך מהשכר הממוצע, ומקבלי שכר מינימום), נתונים לגבי עבודה בחלקיות משרה ועוד. הדוחות נחלקים לשלושה: הדוח הראשון והמפורט ביותר מספק מידע על השכר בשירות המדינה, גופי הבטחון ושירות בתי סוהר.

המדריך לאקטיביזם מאגד כלים אשר נכתבו עבור פעילי השטח שמקדמים שינוי חברתי.

בין הפרקים תוכלו למצוא מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים ראשונים לקראת עשייה ועוד כמה נקודות למחשבה.

בין הנושאים:

• תכנון אסטרטגי
• ניהול מאבקים וקמפיינים
• מדריך תקשורת
• כלים שיווקיים
• משאבים למאבק
• אקטיביזם ברשת

המידעון הוא פרי יוזמה של ארגונים חברתיים ומשפטיים המבקשים לקדם צדק חברתי בנגב, באמצעות הנגשה של מערכת המשפט לתושבי הנגב, העצמה משפטית- קהילתית ותמיכה משפטית במאבקים ציבוריים.

מטרת המידעון לספק מידע לתושבים, לארגונים ולנותני שירותים בדבר מסגרות בהן ניתן לקבל יעוץ ו/או סיוע משפטי באזור הנגב, וכן בדבר מסגרות ארציות המפעילות שרות טלפוני או נכונות לתיאום פגישה.

נגישות לידע משפטי יכולה לסייע בידי תושבי הנגב לפעול למימוש זכויותיהם ולהגנה עליהן.

בישראל קיימת ההעסקה פוגענית בהיקף נרחב. זאת על אף חקיקה מתקדמת ומנגנון אכיפה משפטי. ישנן אוכלוסיות המועדות לפורענות מבחינת ההעסקה פוגענית כאשר הבולטת במיוחד היא אוכלוסיית הנשים. מחקרים מוכיחים, כי יצירת הרתעה יכולה להיות אמצעי יעיל לאכיפת נורמות משפטיות בקרב האוכלוסיה.

יותר משליש מהעובדים העניים משתכרים מתחת לשכר המינימום. בקבוצות הגיל הקיצוניות (הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר), העולים החדשים, בעלי ההשכלה הנמוכה והלא-נשואים שיעור זה גדל לכ-44% ויותר. כחמישית מהעובדים המשתכרים מתחת לשכר המינימום שייכים למשפחות עניות.

המונחון מציג את ההסבר למרבית המושגים המוזכרים בשיח הכלכלי במדינת ישראל, זהו כלי רב עוצמה להבנת המדיניות הכלכלית במדינה ישראל בשפה בהירה ופשוטה לקהל הרחב.

למונחון המלא

עיקרי הרצאת מבוא של ערן קליין בנושא 'כלי מוניטורינג נושאיים ותקציביים'.  הצגת התחום, מטרות כלי הניטור, יתרונותיהם וחסרונותיהם, סוגים שונים של מנגנוני ניטור, צעדים ראשונים בדרך לכינונם ועוד.

ב-2004 לקה אהוד הוך, בן 54 מקרית חיים, בסרטן דם מסוג לוקמיה, וטופל בהקרנות למוחו. להקרנות היתה השפעה קשה: כחצי שנה לאחריהן הופיעו אצל הוך סיבוכים נוירולוגיים קשים, שרק הלכו והחמירו. שיווי משקלו וראייתו נפגעו ולאחר שטיפול תרופתי שקיבל לא הועיל, המליצו לו הרופאים על סדרת טיפולים בחמצן במתקן רפואי מיוחד - "תא לחץ".