בחודש יולי 2010 שלחו ארגונים חברתיים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך, לשר לפיתוח הנגב והגליל, לשר התמ"ת, לשר לענייני מיעוטים, ולשורה ארוכה של בכירים בממשלה, בדבר הרחבת מפעל ההזנה (ארוחה חמה לכל ילד) בבתי הספר כמנוף לצמיחה תעסוקתית וחברתית.

• לקראת נייר העמדה המלא

במכתבם לשרים כתבו נציגי הארגונים כי:

"המצב הכלכלי הנוכחי אך מחדד את הצורך במערכת הזנה רחבת היקף ואוניברסאלית. הפעם אחד השיקולים המובילים הוא דווקא השיקול הכלכלי - הפיכת מפעל ההזנה למנוף של צמיחה תעסוקתית וחברתית כאחד.

דוח מפורט המספק ידע מקיף ועדכני על מצבו של נוער הקהילה אתיופית בישראל, על מדיניות הממשלתית הנוגעת לו ועל תכניות הקיימות שנועדו לקדם אותו. 






מטרת מאמר זה להראות את הגישות וההתנגדויות הקיימות בקרב אוכלוסיית העולים של יוצאיחמ"ע ויוצאי אתיופיה בסוגיית לקויות הלמידה, ולהצביע על כיוונים בהם מערכת החינוך יכולהלהתערב בצורה אפקטיבית יותר בעבודה עם הורים לילדים אלו.

למשל, להתמודד עם ההתנגדויות השונות של ההורים ומכאן לשפר את התפקוד הרגשי והלימודי של הילדים בעלי לקויות הלמידה. המאמר מבוסס על ניסיון של אנשי מקצוע מתוך קהילות העולים אשרמתמודדים עם סוגיה זו בעבודתם השוטפת.

עט השדה – עבודה בחברה רב תרבותית, גיליון 3, יולי 2009 - נושאי המאמרים:
מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם; חינוך לרב תרבותיות במדינת ישראל – מציאות או חזון; תרבות וירטואלית בחברה בין תרבותית; תהליכי איחוי בראיה רב תרבותית בשירות המבחן לנוער במחוזות הדרום וירושלים; רגישות רב תרבותית – כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית; את אבא אין מאשימים כפי שאת השמים אין חורשים.
בנוסף כולל הגיליון מספר מדורים המתייחסים גם הם להיבטים בעבודה רגישת תרבות.

הפריט מציג ארבע תוכניות התערבות עם ילדים והוריהם.
התוכנית הביתית לאמהות
התוכנית הביתית לאבות
תוכנית במעלה לילדים בגיל החביון
תוכנית גישור להורים וילדים שלומדים בפנימיות
ההוראה מציגה את עקרונות התוכנית, דרכי הפעלה, כח אדם ותקציבים שנדרשים ומקורות למימון.

ההוראה מציגה את עקרונות התוכנית, דרכי הפעלה, כח אדם ותקציבים שנדרשים ומקורות למימון.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il

המאמר מתאר עבודה קבוצתית במסגרת תוכנית היל"ה- תוכנית להשלמת השכלת יסוד בפתח תקווה, עם דור השני ודור וחצי של העולים מברית המועצות שעלו לישראל, מרביתם בגיל 6 עד 10 שנים והאחרים בגיל שנה עד שלוש שנים.
כרקע להבנת התהליך הקבוצתי מציגות הכותבות סקירה תיאורטית הכוללת הגדרות של רב תרבותיות והגירה, את תיאור האתגר המורכב שמזמן תהליך ההגירה בלווי פירוט של המשמעות הפסיכולוגית המיוחדת עבור מתבגרים ואת מקדמי הסיכון לנשירה וניתוק.

 המאמר מתאר כיצד הקודים התרבותיים  בעדה האתיופית והקשר בין ההורים לבית הספר משפיעים על תפקודם הלימודי של תלמידים אתיופים בחינוך הפנימייתי . זאת ועוד, החברה הישראלית הינה חברת מהגרים קלאסית בהיותה מורכבת מרוב של אנשים שנולדו ועברו תהליך חברות ראשוני בתרבות אחרת. מידת המרחק בין תרבות המוצא של קבוצת עולים נתונה לבין האתוס ודפוסי הפעולה המקובלים של קבוצות נרחבות בישראל תשפיע רבות על מידת הקושי שתחווה אותה קבוצה במהלך המעבר הבינתרבותי.  לפיכך ברור שהמעבר הבינתרבותי של יוצאי אתיופיה בישראל הינו קשה, מורכב וארוך משל קהילות אחרות שעלו לארץ בשני העשורים האחרונים.

ווכטל טובה (2008), הורות על רקע עלייה וקליטה, תוך התייחסות לעקרון הרציפות במסגרת קבוצות להורים עולים ממוצא אתיופיה, בתוך פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית בעריכת דר' גבריאל ווייל, שפ"י משרד החינוך.

 בלוגורודסקי, אלה ,פינטו, יעקב ותמנע, עופר (1993),"מפגשים בין נוער עולה ונוער ותיק ביחידה לקידום נוער", מנהל חברה ונוער- מאגר המידע

מטרת המאמר היא לתאר תהליך קליטה של נוער עולה בסיכון במסגרת יחידה לקידום נוער.
הכותבים מדווחים על שתי אוכלוסיות שונות: נוער ותיק ונוער עולה, שפעלו זו לצד זו.
המאמר מדגיש את הקשיים והדילמות שליוו את המפגשים בין הנוער הוותיק והנוער העולה - החל מפעילות נפרדת לחלוטין בשני מועדונים שונים, דרך תקשורת לא מילולית באמצעות משחק ועד להיווצרות קשר ואמפתיה שהכשירו את הקרקע לפעילויות משותפות.

Tyska Vappu, "Parents and teens in immigrant families", Metropolis.

Immigrant families are often depicted as battlegrounds between first generation parents and second generation children. Interviews with immigrant teens reveal a more complex picture of conflict, consensus, continuity and change in intergenerational relationships in immigrant families as well as variation based on gender, cohort, family type and conditions of immigration.