דוח מפורט המספק ידע מקיף ועדכני על מצבו של נוער הקהילה אתיופית בישראל, על מדיניות הממשלתית הנוגעת לו ועל תכניות הקיימות שנועדו לקדם אותו. 






חיבור זה מסכם את פעילותה של קבוצת חשיבה שהחלה לפעול במסגרת "שתיל" בשנת 2010 תחת השם "קידום ערכים דמוקרטיים ופלורליזם בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל ".

לאור השיח התקשורתי והשיח המחקרי על אודות העמדות הפוליטיות של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל והעמדות שקבוצה זו מגלה בנוגע לקבוצות שונות בחברה הישראלית, בעיקר הפלסטינים אזרחי ישראל והמזרחים, וכן לאור שאלות של יחס בין קבוצות הרוב בקרב העולים (יהודים-רוסים) לקבוצות מיעוט (יהודי גיאורגיה, קווקז ומרכז אסיה), התכנסה קבוצת החשיבה במטרה לדון ברקע להתהוות תופעות אלה ולנסח הצעות לפעילויות שיובילו לשינוי המצב הקיים.

מטרת מאמר זה להראות את הגישות וההתנגדויות הקיימות בקרב אוכלוסיית העולים של יוצאיחמ"ע ויוצאי אתיופיה בסוגיית לקויות הלמידה, ולהצביע על כיוונים בהם מערכת החינוך יכולהלהתערב בצורה אפקטיבית יותר בעבודה עם הורים לילדים אלו.

למשל, להתמודד עם ההתנגדויות השונות של ההורים ומכאן לשפר את התפקוד הרגשי והלימודי של הילדים בעלי לקויות הלמידה. המאמר מבוסס על ניסיון של אנשי מקצוע מתוך קהילות העולים אשרמתמודדים עם סוגיה זו בעבודתם השוטפת.

שאלות נפוצות על ליקויי למידה בקרב תלמידים עולים

המסמך נוצר על ידי יעל אוספובט (יועצת חינוכית וכותבת של חוברת הסברה להורים דוברי רוסית בנושא לקויות למידה) בסיוע של גב' תמי אל-בוחר מגף ליקוי למידה, משרד החינוך.

• לקריאת המסמך ושמירתו כקובץ
• לפרטים נוספים על פרוייקט לקויי למידה במסגרת פעילות שתיל עם נוער עולה

במצגת נמצא מידע על פרופיל יוצאי אתיופיה המטופלים בשירותי הרווחה, (נתוני יסוד 2006 ) . עוד נמצא את השירותים הקיימים בקהילה ואת עקרונות הפעולה המוצעים, המהווים בסיס לתוכנית החומש. עוד נמצא במסמך זה כיווני פעולה להתערבות ומדדי בקרה. לראשונה יש בידנו נתונים על יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הרווחה. עוד ניתן לראות במצגת את השונות בתוך הקהילה על פי הפורפילים שניבנו מתוך נתוני היסוד.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il

במצגת זו יוצגו שלוש גישות תיאורטיות מרכזיות להבנת תהליך ההגירה מהיבטים שונים.
הגישה הראשונה תתמקד בפרט ובעולמו הפנימי, הגישה השנייה תתמקד במשפחה, והגישה השלישית בעולם החברתי.

המצגת תורמת להבנת תהליך ההגירה מפרספקטיבות תיאורטיות שונות. הבנה זו תורמת לאבחון מדוייק יותר של קשיי העולים בעקבות המעבר לארץ חדשה ולעיתים מאפשרת למטפל לעשות נורמליזציה לבעיות העולות אצל הפונה.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il

במאמר מתואר תהליך גישור בין קבוצת פעילים גברים יוצאי אתיופיה לבין קבוצת נשים יוצאות אתיופיה. תהליך המנסה לגשר בין הקבוצות, אך מגשר גם בין התרבויות. המאמר מלווה את תהליך הקבוצה ואת התהליך אותו המגשרת עברה בחווייתה האישית בפרספקטיבה של כשנתיים מתחילת הקונפליקט ועד לניסיון הנשים ליישם את החזון שלהן בקהילה.

הפרק הזה מספרה של ד"ר עדנה בוסטין לנצל את ההזדמנות מתמקד במאפיינים המשפיעים על אפקטיביות של שירותים ותכניות התערבות המכוונים לקידום אישי, משפחתי, קבוצתי וקהילתי, שמיועדים לחזק ולקדם יחידים, משפחות או קבוצות עולים ולשלבם בקהילה ובחברה. הפרק מציע ששירותיים ותוכניות התערבות אפקטיביים לעולים מתייחסים לשני ממדים: הממד הארגוני והממד התוכני - שני ממדים השלובים זה בזה.

הפרק מציג את מרכיבי ממדים אלו ומשמעותם בפיתוח השירותים בלווי דילמות ודוגמאות מהשדה. עוד, בפרק התייחסות מיוחדת לבעייתיות של תוכניות מצליחות. בסיום הפרק נמצא תמצית ממרכיבי התוכניות המצליחות בקרב עולים.

המידעון הוא פרי יוזמה של ארגונים חברתיים ומשפטיים המבקשים לקדם צדק חברתי בנגב, באמצעות הנגשה של מערכת המשפט לתושבי הנגב, העצמה משפטית- קהילתית ותמיכה משפטית במאבקים ציבוריים.

מטרת המידעון לספק מידע לתושבים, לארגונים ולנותני שירותים בדבר מסגרות בהן ניתן לקבל יעוץ ו/או סיוע משפטי באזור הנגב, וכן בדבר מסגרות ארציות המפעילות שרות טלפוני או נכונות לתיאום פגישה.

נגישות לידע משפטי יכולה לסייע בידי תושבי הנגב לפעול למימוש זכויותיהם ולהגנה עליהן.

העולים והמהגרים זקוקים לעזרה בקליטה וההסתגלות אלא שמרביתם אינם פונים לעזרה. המאמר דן במחסומים העומדים בפני עולים ומהגרים בקבלת עזרה מהשירותים חברתיים ומציע אסטרטגיות להתמודדות של השירותים החברתיים כך שהשרות ומרכיביו שיעלו בקנה אחד עם הערכים, הציפיות התרבותיות והתנהלותו של הפונה. דבר שישפר את היעילות המצופה של ההתערבות וימזער קונפליקטים בגין חוסר תאמה בין דפוסים תרבותיים שונים.