מוטיבציה וצרכים
לבני-אדם צרכים רבים, החל מן הצרכים הבסיסיים, כגון מזון ומחסה וכלה בצרכים מורכבים יותר: אינטראקציה חברתית, צמיחה, כוח והשפעה, הגשמה עצמית, ועוד. ככלל, בני-אדם פועלים על מנת למלא את צרכיהם. מסלאו (Maslow, 1943) סבר שאנשים מגיבים להירארכיה של צרכים, וכי צרכיו הבסיסיים (הפיזיולוגיים והבטיחותיים) של אדם חייבים לבוא על סיפוקם לפני שהוא יכול לנסות
לענות על צורכי האחרים (כגון חברה, הוקרה ומימוש עצמי). מק'קלילנד ואטקינסון McClelland & Atkinson) 1985), זיהו שלושה צרכים אנושיים עיקריים שהתנדבות יכולה לספק: הצורך בהשתייכות, הצורך בהישגים והצורך בכוח ובהשפעה. הם טענו שהשלמת משימה תעניק מוטיבציה לבני-אדם שיש להם צורך בהישגים; הסיכוי לבנות מערכות יחסים יגרום סיפוק לבני-אדם בעלי צורך בשייכות והאפשרות להפעיל מנהיגות תניע בני-אדם הזקוקים לתחושת כוח. מאז כבר אישרו מומחים שבמידה זו או אחרת, בכל אדם קיימים שלושת הצרכים האלה )וגם צרכים אחרים, כגון צורך בהתפתחות אישית או מקצועית(, וכי הצרכים האלה משתנים עם הזמן. צרכינו יכולים לקבל מענה בכמה זירות: במסגרת תפקידינו בתוך משפחתנו, עם ידידינו או בעבודה, וכן בתחומים כגון ספורט, תחביבים,פעילות התנדבותית או חברות בקבוצה או בארגון. כאשר אחד מצרכינו אינו מקבל מענה בתחומי פעילותינו הקיימים )במשפחה ובעבודה, למשל(, נחפש כיצד למלא את הצורך הזה במקום אחר, למשל באמצעות התנדבות. על ידי זיהוי הצורך הדחוף ביותר ו/או הצורך שעדיין לא נתמלא אצל המתנדב הפוטנציאלי בזמן נתון, נוכל להתאים בהצלחה את האדם המסוים לתפקיד התנדבותי. לסיכום, התנדבות היא אחד הערוצים שבעזרתם בני-אדם יכולים לספק את צרכיהם.

רפי, מנהל בכיר בחברה, על סף פרישה לגמלאות, החל לבחון אפשרויות להתנדבות לאחר פרישתו. הוא קיווה שההתנדבות תאפשר לו לחדד את מיומנויותיו ולקשור קשרים בתחומים חדשים, ואולי תוביל לקריירה שנייה בשכר. הוא גם ידע שחשוב לו להמשיך ולמלא "תפקיד תכליתי" ולחוש שהוא משיג משהו, לא רק יושב בטל.

מוטיבציה, ציפיות ומטרות

יש שמאמינים שבני-אדם יתנהגו בדרך מסוימת משום שהם מאמינים או מצפים שהתנהגות זו תוביל למטרה או לתוצאה רצויה כלשהי. אם חשוב למתנדב ביטחונם של ילדים והוא מאמין שעבודתו של ארגון מסוים, הפועל למען ילדים, תשפיע לטובה על ביטחון הילדים, סביר שיתנדב שם.אם הקשר הזה )ביטחון הילדים - ארגון - התנדבות( יתברר כבלתי נכון, אם עבודתו של הארגון )או של המתנדב( תתברר כחסרת תועלת, המוטיבציה של המתנדב להמשיך בפעילותו שם תדעך בהתאם.לכן אין פלא שרוב המתנדבים מאמינים שפעילותם משנה את פני הדברים, ויש להם הכוח לחולל שינוי. אלמלא כן, הרי לא היו ממשיכים להתנדב. אחרים קשרו בין מטרות לבין ביצוע וציינו שככל שהמטרה קשה יותר, כך עולה רמת הביצוע וככל שהמטרה ייחודית יותר, כך השפעתה על הביצוע חיובית יותר.7 הדבר מלמד אותנו כמה חשוב ליצור תפקידים מאתגרים עם תוצאות ניתנות למדידה, להעריך באופן סדיר את עבודתם של המתנדבים ולתת הכרה למתנדבים על עבודה שבוצעה היטב. הזדמנויות להכרה או להכשרה יכולות גם הן להיות מטרות נחשקות ובני-אדם עשויים להתנדב כדי לזכות באלה.
במשך השנים שבהן עבדה במשרה ממשלתית, התרשמה רותי מחשיבותה ומהשפעתה של פעילות הארגון "סנגור למען ילדים". היא הבטיחה לעצמה שכאשר תפרוש, תתנדב בו. ובאמת, מייד עם פרישתה החלה בפעילות התנדבותית נמרצת בארגון וגם ניסתה למשוך ידידים להתנדב. "עבודתה" החדשה התבררה כמספקת ביותר.עומַר, סטודנט להתנהגות ארגונית, פנה לכמה ארגונים והציע את שירותיו כמתמחה ללא שכר. הודות לקשריו עם עמותות, קיווה לצבור ניסיון מקצועי חשוב שישרת את מטרתו, להפוך ליועץ ארגוני.

מוטיבציה ותועלות
במהלך 20 השנים האחרונות כתבו חוקרים רבים על התועלות או הגמולים שמתנדבים עשויים להפיק מהתנדבותם ועל ההתנדבות כעל עסקה של עלות-תועלת. על פי התיאוריות האלה, מתנדבים לא יתחייבו בדרך כלל לסיוע לאחרים אלא אם כן הם גם עוזרים לעצמם בדרך כלשהי באותה עת. האם התפיסה הזו, של "ההתנדבות כאנוכיות", מתנגשת עם תפיסת "ההתנדבות כזולתנות"? לא בהכרח.יש חוקרים הסבורים שאין סתירה בפעולתם המשותפת של הזולתנות והאנוכיות במתן מוטיבציה למתנדבים, כי אפילו כשמתנדבים פועלים מתוך "זולתנות" הם מפיקים מכך איזו שהיא תועלת- אפילו נפשית - כגון תחושה טובה שנובעת מהידיעה שהם עושים מעשה טוב. סמית1981) (Smith, כינה את ההנאה הזאת benefit" "psychic - תועלת לנפש: התחושה הטובה או הסיפוק שנובעים מן הידיעה שאדם יכול לשנות משהוא, או שאדם ממלא את חובתו הדתית לגמול חסד.סמית ואחרים טענו, שאין זולתנות מוחלטת, רק זולתנות יחסית."8 גדרון(1977) חילק את התועלות שניתן להפיק מהתנדבות ל"גורמי תוכן" )הקשורים למשימת ההתנדבות עצמה, כגון שימוש בכישורים( ו"גורמי קונטקסט" הקשורים למקום ההתנדבות )כגון יחסים עם מתנדבים אחרים(. גדרון הציע שתועלות כאלו הן לא תוצאות לוואי מקריות של ההתנדבות, אלא הן התוצאות שלשמן מתנדבים מוכנים להשקיע זמן ומאמץ. אחרים דיברו על "שכר היוצר מוטיבציה "לציון גמולים המושגים מעצם ההתנדבות, כגון רכישת ידידים, תחושה של הבאת תועלת,שניתן להחשיבם כ"שכר" למתנדבים. ההתנדבות גם יכולה לספק למתנדב גמולים ברורים ומוחשיים,למשל, כאשר השכלתו או השכלת ילדיו תצא נשכרת במישרין מן ההתנדבות הזו. חוקרים החלו גם לדון בהתנדבות במונחים של עלויות )תמריצים שליליים( לעומת תועלות )תמריצים חיוביים(,והראו שסביר יותר שבני-אדם יתנדבו כאשר התועלות גוברות על העלויות. פידג'יון 1997)(Pidgeon, אף הזהיר שבחיים החברתיים של ימינו, כאשר יש יותר דרישות מאי פעם על זמנם של בני-אדם, ארגונים חייבים לדבר אל מתנדבים פוטנציאליים במונחים של "ערך התשואה" על השקעתם;רק כך יוכלו לקוות להיות רלוונטיים בכלל.9 רוב הישראלים מבינים שמתנדבים מפיקים תועלת מהתנדבותם. בסקר שנערך על ידי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, הן מתנדבים והן מי שאינם מתנדבים ציינו פעמים רבות "רכישת חברים" ו"חיזוק תחושת ההשתייכות לקהילה ולחברה" כ"גמולים" מסתברים. במילים אחרות, מנקודת המבט של "התועלות", ההתנדבות תמיד מספקת גמול כלשהו למתנדב, אם כהזדמנות לקידום בקריירה ואם כסיכוי להתיידד או לשפר את בית הספר של הילדים או אפילו כ"תועלת לנפש" - זו המתקבלת מן התחושה שהנך אדם בעל מידות תרומיות, עוזר או נחוץ. תועלות אלה חייבות לגבור על כל העלויות )כגון, זמן, תסכולים או ויתור על משהו אחר( הכרוכות בהתנדבות. אם לא קיימת אף תועלת או "ערך תשואה", או אם אלה קיימים אך אינם גוברים על עלות ההתנדבות, ייתכן שהפעילות ההתנדבותית לא תאריך ימים )או שלא ניתן יהיה לגייס מתנדב לתפקיד."התנדבות היא כביש דו-כיווני. לא מדובר רק במה שאנחנו נותנים, אלא גם במה שאנחנו מקבלים"

נציג ארגון מתנדבים בכנס התנדבות של הפדרציה היהודית בניו יורק, 2004

זה גנטי?

מחקר שערכו פסיכולוגים ישראלים באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית החולים ע"ש הרצוג בירושלים מצא קשר אפשרי בין "בני-אדם שנדמה כי אינם חושבים על עצמם ומשתדלים לעזור לאחרים לבין וריאנט גנטי בכרומוזום מס' 11. מחקר זה מציע שאולי אנשים שיש להם 'גן אלטרואיסטי' עושים מעשים טובים משום שהם מקבלים יותר ריגוש ממעשי החסד שלהם". 10

כי כה ציווה ה'

בכנס על התנדבות בקהילה היהודית בניו יורק, הרב דוד ספרשטיין סיכם את החובה הדתית להתנדב כך: "כי כה אמר ה'". הוא הוסיף שהעם היהודי לא קיים רק על מנת להתקיים, אלא אמור להיות "שותף עם ה' בעיצוב עולם יותר טוב לכל ילדי ה'". כמובן שברוב הדתות המוכרות לנו במזרח התיכון יש אלמנט של חובה לצדקה. לכן, ייתכן שאנשים דתיים מתנדבים כי הם חושבים שחובה עליהם לעשות כך, והגמול שהם מקבלים הוא הסיפוק הנובע מהידיעה שהם ממלאים חובה זאת. הרב המשיך ואמר כי "חסד וצדק מחייבים אותנו להתחלק. לא כצדקה, אלא כחובה".

בריאות, תחושה טובה והחיפוש אחר האושר

שיפור הבריאות הרוחנית והנפשית צריך להוות מניע עצום למתנדבים. מתברר שחוויית התנדבות טובה עושה טוב למתנדב. מגזינים רבים מספור העוסקים בבריאות ובנושאים פופולריים מדברים בשבחם של היתרונות הגופניים והרוחניים של ההתנדבות. כמו גישה רוחנית, הימנעות מעישון, התעמלות קבועה ותזונה נכונה, חוויית התנדבות חיובית עשויה לשפר במידה ניכרת את הבריאות ואת איכות החיים. סביר ביותר שהדבר נובע מן ההגשמה העצמית ומן החיבור החברתי שההתנדבותיכולה ליצור. למעשה, חוקרים גילו שלמעורבות בפעילות פילנתרופית יש "יותר השפעה עמוקה וארוכת טווח על התחושה הטובה מאשר לניסיון להשיג הנאה או רווח".11 ניסויים באוניברסיטת פנסילבניה הביאו לגילוי מתאם חזק בין "עשיית טוב ותחושה טובה". לדברי מרטין סליגמן ,(Seligman) החוקר שהנחה את המחקר, "בסופו של דבר, אדם צריך למצוא דרך להשתמש בכוחותיו למשהו שמעבר לעצמו, אחרת תמצא את עצמך 'מחכה על קוצים למוות', כמו שאני קורא לזה."21 אם כן... מי מרוויח באמת מן ההתנדבות?
מי מרוויח באמת מן ההתנדבות?

החברה גם מרוויחה
דומה שההתנדבות טובה לא רק למתנדב ולמוטב המיועד של מעשה ההתנדבות שלו, אלא גם לחברה. תיאוריית ההון החברתי גורסת שלהתנדבות עשויות להיות השלכות על החברה כולה. בבסיס התיאוריה הזו נמצאת הדעה שלרשתות חברתיות יש ערך רב. בני-אדם יחידים יהיו חסרי אונים יחסית אם הם נותרים לבדם, אך אם הם באים במגע עם אחרים, הקשרים מסתכמים בהצטברות של הון חברתי שיכול לא רק לספק את צרכיהם החברתיים של הפרטים אלא גם להביא תועלת לקהילה. הקהילה ככלל תצא נשכרת משיתוף הפעולה של כל מרכיביה, בעוד שהיחיד יגלה "בקשריו את העזרה, האהדה והֵרעות של שכניו".31 אם נמשיך בדיוננו על ההתנדבות במונחים של תועלת, משמעות הדבר היא, שכאשר אדם מתנדב, תועלת כלשהי מגיעה אל הנמצאים סביבו )מוטבי פעולת ההתנדבות(, חלק מן התועלות מגיעות חזרה אל האדם המשקיע עצמו )המתנדב(, והקהילה בכללותה גם כן מפיקה תועלת מן הקשרים המחוזקים ומן השירותים המוצעים )למשל, תחזוקה טובה יותר, שיעור פשיעה נמוך יותר(. במילים אחרות, ל"מעורבות חברתית" יש שלושה מוטבים: "העצמי" )המתנדב, הרוכש קשרים חברתיים, בריאות משופרת וכו'(, "הזולת" )מקבל העזרה או הלקוח, המקבל חינוך טוב יותר או ארוחות מזינות יותר(ו"החברה" בכללותה. זהו הרציונל העיקרי שמאחורי "בנקי הזמן" או "בנקי טובות" דוגמת היוזמות החדשות יחסית בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים, בשכונת נווה יוסף בחיפה ובבית הכנסת של התנועה ליהדות מתקדמת במבשרת ציון. ביוזמות אלה, המבוססות על חליפין, ההנחה היא שלכל אחד יש משהו לתרום ומשהו להרוויח, וש"מתנדב" אולי אינו מפיק תועלת ישירות מן האדם שהוא עוזר לו, אך בסופו של דבר הוא מפיק תועלת ממישהו אחר החבר באותה רשת, והקהילה בכללותה הופכת למקום טוב יותר לחיות בו. במילים אחרות: "אני מלמדת את יוני אנגלית, יוני עוזר לגיא לעבור דירה, גיא עושה קניות בשביל שירלי שקשה לה לצאת מהבית, שירלי סורגת סוודר לליאורה, ליאורה אולי תעזור לי יום אחד... וכל הקהילה יוצאת נשכרת מכך". יוזמה נוספת, תל אביבית הפעם, החלה כמאמץ לרתום הון חברתי )כמו קשרים, חשיבה משותפת ועזרה הדדית( כדי לסייע למשתתפים למצוא תעסוקה משמעותית. למעשה, היו כמה וכמה יוזמות מבוססות הון חברתי שכאלה בשנים האחרונות. קהילות אחדות מבוססות על גיאוגרפיה, אחרות על שיתוף בנסיבות החיים או על ערכים משותפים.
יש הטוענים, שארגוני מתנדבים הן חממות חשובות להתנהגות מוסרית ומגרש אימונים לאזרחות טובה.על פי דעה זו, התנדבות רבה יותר תוביל לחברה שהתנהגותה נאה יותר, אדיבה ורגועה יותר ואף מוסרית יותר. מכאן נובע טיעון "רחב" יותר לטובת שילוב מתנדבים בארגונים: לא רק כדי למלא את צורכי הארגון או לעזור ללקוחות, אלא משום שהפרטים שיהיו מעורבים, והחברה כולה, ישתפרו הודות לכך

דריסת רגל
לא פעם מתקשים מתנדבים מנוסים להסביר מדוע הם עושים את מה שהם עושים. מדוע? אולי משום שככל שאדם מעורב יותר בארגון ומחויב לו יותר, כך הוא הופך יותר "לחלק ממנו", והמניעים שלו נהיים פחות מוגדרים. "אחרי זמן מה, החוויה הופכת לחלק ממך. כבר לא משנה למהב דיוק באת".41 ואכן, תיאוריית "דריסת הרגל" גורסת, שלבני-אדם יש נטייה לנסות ולהצדיק את החלטותיהם.מרגע שהסכים אדם להתנדב, מוחו יפעל במרץ כדי לנמק מדוע התנדבותו היא דבר טוב. אלה חדשות טובות בשביל ארגונים - ברגע שמישהו "בפנים", הארגון זוכה ליהנות מן הספק. המתנדבים ינסו להצדיק את הישארותם, אלא אם כן באמת צרכיהם אינם מקבלים מענה, המטרות המצופות אינן מושגות בעליל והתועלות המקוות אינן מתקבלות. משמעות נוספת היא שבהינתן להם הזדמנות, ניתן לצפות כי יהפכו המתנדבים לאוהדים של הארגון - דבר זה יהפוך אותם לנציגים מצוינים מול הקהילה והציבור.

סיבות "מהחיים" להתנדב
בסדנאות למתנדבים ולעובדים בשכר בעמותות, שהתקיימו במשך עשר השנים האחרונות, העלו המשתתפים סיבות רבות לכך שבני-אדם מתנדבים; ביניהן: הרצון לרכוש ידידים, להשפיע בעניין החשוב לאותו אדם, להרגיש מועיל, ללמוד או לפתח מיומנויות, או לענות על בקשה של חבר. סקר על ההתנהגות והעמדות הפילנתרופיות בישראל51 הניב תשובות נוספות, כגון: "מאפשר למתנדבים לבטא את עצמם", "מחזק את ההערכה העצמית של המתנדב", "מחזק את תחושת ההשתייכות לקהילה", "יוצר ידידויות" וגם "מאפשר למתנדב ליצור קשרים עם מוסדות וארגונים". המומחית להתנדבות סוזן אליס (Ellis) אספה 60 סיבות להתנדבות שביטאו מתנדבים בארצות הברית ובאירופה. 60 סיבות אלה נעות מן האידיאליסטיות )"כדי לעזור למישהו", "מסיבות דתיות"(למעשיות)"הבוס שלי מצפה שאעשה זאת", "כדי לקבל גישה לשירותים שאני רוצה"(, ולהגשמה העצמית)"כדי ללמוד משהו חדש", "כדי לקבל הכרה"(. חוקרים אחרים תיעדו תשובות, כגון: "מחפש שינוי קצב", "בשביל הכיף", "כדי לשלם חוב לחברה", "בגלל חבר או מנהיג כריזמטיים", או "כדי לסלק רגשות שליליים כגון בדידות או פחד" 61. סיבה נוספת להסכים להתנדב ולהמשיך את הפעילות היא, כי החברים שלך עושים זאת ואתה רוצה לעזור להם )אם מבקשים ממך להצטרף(, וגם נהנה להיות בחברתם. אכן, ישנן כנראה מאות סיבות אמיתיות המניעות בני-אדם להתנדב, והן נעות מ"כדי למצוא בן זוג או שותף לחיים" ועד "כדי לשפר את איכות הסביבה".