חוויות פילנתרופיות והתנדבותיות בגיל צעיר עשויות להשפיע בעוצמה על דפוסי התנהגות עתידיים.
משמעות הדבר היא, שאם אנו רוצים לראות מתנדבים כחלק מעתידנו, הכיוון ברור. ארגונים חייבים לחשוף צעירים לחשיבות הנושאים שבהם הם עוסקים ולהציע להם הזדמנויות למעורבות - באמצעות בתי הספר או תנועות הנוער, לבדם, עם חברים לכיתה, עם ידידים ו/או עם משפחותיהם. אם לצעירים תהיה חוויית התנדבות משמעותית, היא תעורר את אמונתם בכוחם לחולל שינוי וכך גם תנסוך בהם מוטיבציה להתנדב בעתיד. ארגונים רבים נמנעים מעבודה עם בני נוער משום שהדבר עשוי להצריך השקעה לא מבוטלת של זמן לצד תועלת מיידית מועטה )אחרי הכול, בני נוער אינם יכולים לספק שירותים מקצועיים כמו מתנדבים בוגרים(. זוהי הסתכלות לטווח קצר מדי: ארגונים צריכים לנסות לעבוד עם בני נוער כהשקעה חשובה לטווח ארוך בתחומים שבהם הם עוסקים ובחברה באופן כללי. אם נתייחס לעמותות כאל "מגרש אימונים" להרגלים מוסריים, שיתופם של בני נוער ייראה חשוב אף יותר )וייתן לנו סיבות חדשות לשתף גם "מבוגרים"
יצירת מוטיבציה אצל צעירים - רעיונות שמומלץ לנסות:
ארגון זכויות אזרח היה זקוק לכרזה. במקום לשלם לגרפיקאי על עיצוב כרזה, פנה הארגון לכיתת עיצוב גרפי בבית ספר של אורט. כל התלמידים עבדו על עיצובים והגישו אותם, התקיימה תערוכה בשיתוף בין הארגון לבין בית הספר, והעיצוב הטוב ביותר נבחר והודפס לצורך שימוש נרחב. נערך גם טקס קבלת פרסים שבו צוינו הזוכה והמועמדים הסופיים. התלמידים למדו סוגיות הקשורות לזכויות אזרח כשחקרו את הנושא וגם זכו שעבודתם תוצג ואף תוכנס לשימוש בפועל. הארגון, מצדו, זכה ביצירה איכותית שתוצג על גבי הכרזות שלו וגם בקבוצה שלמה של אנשים שהשכילו בנושא שהוא עוסק בו. אפילו בית הספר יצא נשכר, שכן עלה בידו לספק לתלמידיו חוויה מן "העולם האמיתי" והתערוכה המסכמת הביאה לו פרסום. כל אחד זוכה.