המרכז לשינוי מדיניות ממשיך לשלוח אליכם את הניוזלטר השבועי ובו ידיעות, פרשנויות וניתוח אודות המתרחש בזירה הפוליטית ב-100 ימי החסד שלאחר הבחירות, על מנת לזהות יעדים וכיווני עשייה בתחומים הרלבנטיים לשינוי מדיניות.
האחריות על התכנים הללו – היא על מערכות העיתונים ומקורותיהם בלבד.
צרפו אותי לעדכון ■ להסרה מהרשימה ■ צרו קשר
שקט אין בבית הזה ! גם השבוע נמשכו הלחצים מצד האחות גדולה, ארה"ב ומדינות אירופה בנושא מדיניות החוץ והבנייה בהתנחלויות. לצד הלחצים הנמשכים, האמירות הנחרצות והקשות, והרעש התקשורתי, בולטת במיוחד שתיקתם של ארגוני החברה האזרחית הפועלים בישראל למען קידום תהליך השלום וסיום הסכסוך. מפליא כי ארגוני החברה האזרחית, אשר בעבר הלא רחוק, ייחלו בכיליון עיניים לרוח גבית למאבקם, אינם רוכבים על רוח פרצים שכזאת, שמאחוריה עומדים הדרגים הבכירים ביותר- נשיאי ארה"ב ומדינות אירופה - נשאלת השאלה מדוע קולם לא נשמע - לא בתקשורת, לא בכנסת, לא ברחוב?
ובסרט אחר לגמרי, אך עם אותו שחקן ראשי, ממשיך לככב רה"מ נתניהו אל מול יריב מבית, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. המאבק הפעם הוא על מעמדה וכוחה של הרשות המחוקקת אל מול הרשות המבצעת. גם בנושא זה ראוי ורצוי שנשמע את קולם של ארגוני החברה האזרחית, אשר לתמיכתם במאבק על מעמדה של הכנסת חשיבות רבה, ולו בשל האינטרס הצר שלהם, ובכדי לשמור על זירת פעולה והשפעה של הארגונים על מדיניות ציבורית באשר היא.
אין ספק שהממשלה הנוכחית ימנית, יש שיגדירו אותה ימינית קיצונית. אמת, לארגונים רבים יש קושי אמיתי להתנהל מולה. אולם כפי שאנו עדים, המציאות בשטח מזמנת לנו הזדמנויות, לעיתים הזדמנויות גדולות, חשוב שנמצא את הדרך לנצלן, שנמצא את הדרך להשמיע ולהשפיע.
מדיני- פוליטי
ראש הממשלה בנימין נתניהו: קשר בלתי שביר בין ישראל לארה"ב
מאבקים בסיעות
חברה וכלכלה
בכנסת
מעניין
דעות
לחנך את משרד החינוך לשיטה אחרת