הגידול בפערים הכלכליים בדור האחרון הפך את החברה הישראלית לבלתי שוויונית באופן קיצוני. הפער הכלכלי מעצים את השסעים הקיימים ממילא בחברה ומאיים על המשך תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. מהלך זה הוא תולדה של מדיניות בת שני עשורים לפחות המחלקת מחדש במידה כזו או אחרת את העושר במדינת ישראל במגמה לא שוויונית מוצהרת. כשם שישנם מי שסובלים מחלוקה זו ישנן הנהנים והמרוויחים ממנה. ההפרטה המתמשכת של שרותי הבריאות, החינוך והעבודה גורמת מצד אחד לירידת רמת השרותים ולשחיקת תנאי חייהם של רבים ומצד שני יוצרת גורמים עסקיים הממלאים את החלל שהותירה נסיגתם של גורמי ציבור. לעסקים כגון חברות כוח אדם, ספקי שרותי בריאות, חינוך, תרבות וכד', יש ענין טבעי לעצב את המדיניות הציבורית בתחומים אלו לשם הבטחת רווחיותם, כאשר ממולם אין כמעט ביטוי למדיניות המייצגת את האינטרסים של מרבית תושבי המדינה, שיכולתם הכלכלית נשחקת תוך כדי תהליך ההפרטה. במידה רבה מצב זה הוא תולדה של מצב תודעתי ופוליטי הקיים בחברה הישראלית. תודעתית השתלטה הגישה הרואה בשוק את הגורם הבלבדי הראוי לנהל את מערכות השרותים הציבוריים, ופוליטית אין בישראל כיום כמעט אף גורם המייצג עמדות סוציאל-דמוקרטיות הרואה בסולידריות החברתית ובאחריות כוללת למצבם של הפרט והחברה את עיקר תפקידו ושליחותו. יסו"ד (ישראל סוציאל - דמוקרטית) היא התארגנות אנשי שמאל-חברתי אשר מטרתה לקדם את הדיון הציבורי בשאלות חברתיות - כלכליות ופוליטיות - תרבותיות פנימיות. יסו"ד חותרת להבהיר את הסכנות הממשיות הנובעות מהמהלך הניאו-ליברלי הנוכחי; להצביע על היתרונות הכלכליים של בלימת מגמת ההפרטה; ולהראות לאן ניתן להגיע חברתית, כלכלית ופוליטית מנקיטת מדיניות ציבורית סוציאל-דמוקרטית. אודות כתב העת חברה 'חברה' הוא כתב עת של סוציאליסטים ישראלים. אנחנו מאמינים שחברה ראויה לשמה והנהגה חברתית ראויה מחויבות למאמץ מודע להתגבר על המפריד בין בני האדם ולבסס את יחסיהם על צדק, על שיתוף ועל שוויון. אנחנו מאמינים שהמחויבות לכלל היא יסוד מיסודות חייו של היחיד, וחברה חייבת להיות אחראית לחיי אנשיה ולרווחתם. בניגוד אפוא למגמות ההפרטה, הפירוק והפיצול - אנחנו רוצים לסייע לחידוש השיתוף והשוויון בישראל, למען הישראלים, למען החברה הישראלית. מדינת ישראל נעשית דומה יותר ויותר למדינת עולם שלישי: אידאולוגיה כוזבת שמאדירה חלק מזכויות האזרח (כגון חופש הקניין והעיסוק) וכך מסתירה העמקה מתמדת ועקבית של הפערים החברתיים ורמיסת זכויות בסיסיות לא פחות, כמו הזכות לחינוך הולם ולבריאות ואפילו הזכות לחיים עצמם; חברה מגזרית, שכונות סגורות, משטרות פרטיות, תרבות המונים וולגרית; מיטב השרותים למי שהפרוטה מצויה בכיסו לעומת שרותים ציבוריים עלובים שאינם מאפשריים חיים אנושיים; שחיקה מתמדת בחייהם של העובדים המבוססים או ליתר דיוק המבוססים-לשעבר; ופוליטיקה לא-פוליטית, פוליטיקה תקשורתית שאינה עוסקת בבעיות הממשיות של בני האדם אלא בדרך של גירוי ובידור. כל זה אינו גזרת גורל: הפערים הכלכליים הם לא אסון טבע. יש קשר ישיר בין מדיניות הריבית של השלטון לבין האבטלה והפערים החברתיים. אפשר לשנות את המסלול. זה תלוי בנו. באין שותפות חברתית אמיתית אין חופש. חברה שרבים מאזרחיה לא יוכלו להקנות לילדיהם חינוך מהוגן, ולא יוכלו לדאוג כראוי לבריאותם - בחברה כזו אין חופש, אלא מראית עין של חופש. יש קשר ישיר בין העדר סולדריות ועירעור האתוס המשותף לבין הפערים הכלכליים והחברתיים. סולידריות חברתית לא תיתכן בלי חינוך יסודי ושיטתי המפתח אצל בני החברה יכולת להבין את המציאות החברתית, לבקר אותה ולפעול בתוכה כדי לתקן אותה. לכן חיוני לנו חינוך תבוני שמטפח אזרחים פעילים, לא צרכנים סבילים ומוגבלים. ולכן חיוני לנו חינוך לכל, המאפשר פתיחה שווה ככל האפשר לכל אחד, ללא כל אפליה, ומעצב אזרחים סולידריים ומחויבים לחברה ולערכיה הדמוקרטיים. לא יתכן חינוך בעל אופי כזה ללא תיקון החברה עצמה כך שבנותיה ובניה יוכלו לחוש שהם עומדים להיות בעליה של החברה. במלים אחרות, דמותה המוסרית של החברה והחינוך תלויים זה בזה: הסולידריות החברתית מבוססת על חינוך, אבל "חינוך לערכים" בחברה דורסנית הוא מחווה פתטית חסרת השפעה, הטפת מוסר תלושה. חברה יכולה להצליח בחינוך רק אם היא סולדרית ומשתפת. כאן מקום החיבור האמתי בין חינוך ובין תיקון החברה, בין הדמוקרטיה ובין הסוציאליזם. בגליונות כתב העת נסמן אפשרויות לחברה אוטופית, אידיאלית, חברה שאנחנו שואפים אליה, וכזו שאכן יכולה להתקיים. נשתדל לדבוק ברוח שהניעה את אוסקר וויילד לכתוב כי "מפת עולם שלא מסומנת בה הארץ אוטופיה, לא ראויה אף שנביט בה, כי חסרה בה הארץ האחת שהיא חוף-המבטחים של האנושות". ננסה לסמן את ארץ 'אוטופיה', את החופים שאפשר להגיע אליהם, את הדרך לחופים אלה. האם ההצעות שנציע הן מעשיות? האם יתכן שכל ילד בישראל יזכה בחינוך הולם? האם אפשר להבטיח בריאות ללא תנאי? למנוע עוני? התשובות לשאלות האלה הן חיוביות. הנכסים הציבוריים בישראל יכולים לאפשר זאת, והם צריכים לאפשר זאת משום שנכסי הציבור שייכים לציבור; המדינה שייכת לאנשים; כל העושר החומרי והרוחני הוא פרי של מאמץ חברתי משותף, ולכן פירות העושר חייבים להתחלק באופן שווה יותר. אפשר להוכיח את הטענות הללו, ונשתדל לעשות כן בגליונות של 'חברה'. לא תתכן סוציאל-דמוקרטיה ללא בירור ועיון שבמרכזם אדם עצמאי, בעל שכל ישר, היודע להבחין, להתבונן, להכיר במורכבות, להציע הסברים, לברור בין חלופות, בין דרגות של רוע ועוד יותר מכך: בין אפשרויות של טוב. כתב העת 'חברה' יתהווה לאור העקרונות האלה. הוא יימנע מטהרנות אך ידבוק באתוס חברתי מוסרי. אנחנו מוכרחים לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בגבולות האוטופיה, ב"מה", ב"איך" ובזיקות שביניהם. זהו יעודו של כתב העת 'חברה'. הוא יהיה במה לרעיונות, להשגות על רעיונות, להשוואות לתקופות ולמקומות אחרים, לחשיפה של פגעי ההפרטה והניכור החברתי ולחשיפת האפשרויות המעשיות לעצב חברה ישראלית אחרת, מעוגנת בערכים ובאינטרסים של הישראלים. המערכת: 'חברה' יוצא באחריות יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית כתובת למשלוח מאמרים: gilatg@post.tau.ac.il עורכים: אודי מנור, גילי גופר, אדם הישראלי, מורן סבוראי מערכת: אבי בראלי, דודי נתן, ניר מיכאלי, עופר סיטבון, דנה שני-עצמון עורך אתר האינטרנט: ישי פרסול

האגודה לזכויות האזרח בישראל הוקמה בשנת 1972 כגוף בלתי מפלגתי ובלתי תלוי. מטרתה להגן על זכויות האדם בישראל, בשטחים הנתונים בפועל לשליטתה, ובכל מקום שבו הפגיעה בזכויות נעשית על-ידי רשויות ישראליות. כיום היא ארגון זכויות האדם הגדול והמוביל בישראל, והיחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מהזכות לחיים ועד לחופש המידע, מהזכות לחינוך ועד לחופש הביטוי. האגודה לזכויות האזרח פועלת להגן על זכויותיהם של יחידים ושל מגזרים שונים באוכלוסייה – נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל, מובטלים, עובדים זרים ועוד. האגודה פועלת במישור המשפטי, במישור הציבורי ובמישור החינוכי במטרה להגן על זכויות האדם והאזרח של בני-אדם רבים ככל האפשר: לשנות מדיניות ולקבע נורמות של כיבוד זכויות האדם בקרב הגופים השלטוניים בישראל; להעמיק את המודעות ואת המחויבות של כלל האזרחים בישראל לזכויות האדם ולהנחיל את ערכי זכויות האדם לכל שדרות החברה הישראלית; ולסייע לנפגעים לעמוד על זכויותיהם ולממשן. האגודה לזכויות האזרח היא ארגון חברים (עמותה), שפועלים בו צוות מקצועי המונה מעל 45 עובדות ועובדים ועשרות מתנדבות ומתנדבים בשלושה משרדים: בירושלים, בתל-אביב ובחיפה. אחת לשנתיים חברי האגודה בוחרים הנהלה בת כ-13 חברים, ובהם דמויות מובילות מתחומי התרבות, המשפט, החינוך, האקדמיה והתקשורת, הממלאים את התפקיד בהתנדבות. ההנהלה קובעת עמדות עקרוניות של האגודה בסוגיות שעל סדר היום, ומאשרת את תוכנית העבודה של האגודה ואת תקציב פעילותה. האגודה לזכויות האזרח בישראל עצמאית לחלוטין בפעולותיה, כל משאביה הכספיים מקורם בדמי חברות ובתרומות מהארץ ומחו"ל, והיא אינה מקבלת מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים בישראל.

עמותת "במעגלי-צדק" נוסדה באביב 2004, על ידי מספר פעילים חברתיים. העמותה הוקמה מתוך אמונה כי למורשת ישראל, יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית כלכלית של מדינת ישראל וקביעת סדרי העדיפויות וסולם הערכים שלה. על כן מבקשת העמותה להביא את כל אלה אל תוך אותו דיון מהותי ערכי מוסרי. מתוך הבנה כי כיום אנו חיים במדינה יהודית ריבונית, אנו סוברים כי יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה. .I מטרות העמותה: לפעול למען יצירת חברה צודקת ומדינה הפועלת בהתאם לערכי הצדק והמוסר ברוח מורשת ישראל. לחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל על ידי שילוב בין ערכי הצדק החברתי במדינה לבין ערכי היהדות. להגביר את המודעות ומתוך כך גם את המעורבות ומעגל העשייה של הפרט והכלל בחברה, בסוגיות השונות של צדק חברתי במדינת ישראל. II. פעילויות עיקריות של העמותה: לשם השגת מטרותיה פועלת העמותה מאז היווסדה לפני כשנה וחצי בשלושה מישורים עיקריים: 1. העלאת המודעות והעמקת השיח הציבורי בנושאים של צדק חברתי. פעילות זו מופנית לציבור הדתי ולציבור החילוני כאחד כדי להביא למודעות הציבור את הערך של שילוב בין צדק חברתי, חברה מתוקנת, והמורשת היהודית. זאת, מתוך הכרה שמודעות גבוהה לנושא זה היא כלי ראשון במעלה בדרך לשינוי משמעותי במציאות החברתית היום-יומית במדינת ישראל. 2. פיתוח מסגרות ותכנים חינוכיים בנושאי צדק חברתי על פי מורשת ישראל. בחינת תמונת המצב בתחומי החינוך לערכים חברתיים, מראה שלמעשה אין כיום בארץ פעילות מסודרת שמטרתה להביא מסר חינוכי ברור בנושאים המשלבים ערכים של צדק ומוסר חברתי וערכי המסורת היהודית. העמותה פועלת לתקן מצב זה על ידי יצירת מסגרות המפתחות תכנים חינוכיים בנושאים אלה, ובמקביל פועלות להפצת תכנים אלה בכל המסגרות החינוכיות הרלוונטיות. 3. עשייה חברתית: פעילות אקטיבית בקרב הציבור הרחב בתחומים שונים של החברה הישראלית שמטרתה פיתוח חברה צודקת ומניעת עוולות חברתיות. העמותה פועלת לפתח ולהפעיל מסגרות אופרטיביות רחבות היקף, שיאפשרו ליישם במציאות החיים בארץ את הערכים השונים שהעמותה מבקשת להנחיל. פעילות זו מתבצעת בשני כיוונים: פעילות ציבורית המשפיעה "מלמטה למעלה", ופעילות שמטרתה להשפיע על קובעי המדיניות מקרב המנהיגות החברתית והפוליטית אשר יגרמו לשינוי "מלמעלה למטה".

אנו חברי העמותה "קהילה מקוונת", חילוניים ודתיים, הצלחנו ליצור שיתוף פעולה מיוחד במינו, במטרה לצמצם הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיית בני ברק בכלל ושכונת פרדס כץ בפרט. במסגרת הפעילות, חולקו עד כה כ-50 מחשבים למשפחות, על פי קריטריונים שנקבעו, במטרה לקרבם לעולם הטכנולוגי. מכתבי התודה וההערכה שקיבלנו מדברים בעד עצמם. העמותה פועלת בחסות פרוייקט שיקום שכונות בפרדס כץ ובשיתוף עיריית בני ברק. הפעילות מתקיימת במרכז מחשבים הנמצא ברחוב יונתן 22, פרדס כץ, בני ברק. המרכז נותן מענה לאוכלוסיית הילדים, בני נוער ומבוגרים. המרכז מחולק לשלושה : 1. כיתת מחשבים בת 15 עמדות מחשבים, בה מתקיימים קורסים להכרת המחשב, יישומי אופיס, אינטרנט ובעתיד גם גרפיקה ותכנות. 2. מעבדה בה ילמדו נושאים הקשורים לחומרה, ובמקביל ישודרגו מחשבים לחלוקה למשפחות. 3. כיתת הרצאות בה מתקיימים הרצאות העשרה מעולם המחשבים. עזרה בשעורי בית ועוד. להפעלת המרכז באופן שוטף אנו זקוקים למתנדבים בתחומים: • בעלי ידע ונסיון בהדרכה קורסי אופיס לילדים, בני נוער ומבוגרים. • מתרגלים השולטים בתוכנת האופיס לסייע למורה בכיתת לימוד. • טכנאים מקצועיים לתחזוקה שוטפת של כיתת המחשבים . • טכנאים למעבדה לצורך התקנת המחשבים ותמיכה למשפחות. • תרומת מחשבים לצורך שדרוג ותרומה למשפחות.

פנים ממקדת את פעולתה בתחום החותר לחיזוק הזהות היהודית בחברה הישראלית מתוך נקודת מוצא פתוחה ופלורליסטית.

הוצאה לאור אלטרנטיבית עצמאית.

האגודה לצדק חלוקתי פועלת לקידום ניהול והקצאה צודקים, שקופים ושוויוניים של משאבי קרקע וסביבה בישראל, מתוך החשיבות החברתית העצומה של משאבים אלו. האגודה פועלת במספר מישורים במקביל: ניטור וניתוח המדיניות המשאבית ("הלנד-וואטש"), קידום פעילות משפטית והוצאת ניוזלטר חודשי, המסכם את ממצאי "הלנד-וואטש" בגיליונות מרוכזים. ייחודיות האגודה לצדק חלוקתי מתבטאת בכך שהיא הארגון היחיד שעוסק באופן בלעדי בענייני מקרקעין בישראל, וכן היחיד העוסק בתחום זה מנקודת המבט החברתית-משפטית לפי עקרונות הצדק החלוקתי. כמו כן האגודה לוקחת על עצמה לטפל במקרים שנופלים "בין הכסאות", בהם יש פשע בלי קורבן ספציפי שיכול למחות - מקרים בהם הקורבן הוא הציבור הכללי.

מען – עמותה לסיוע לעובדים (ע"ר) - ארגון עובדים שמסייע לקבוצות עובדים להקים ועדים ולקדם הדברות והשגת הסכם קיבוצי עם המעסיק. מען פועל כארגון עובדים במטרה ליצור תרבות של התארגנות איגוד מקצועית וסולידריות פועלית. ארגון העובדים מען הוקם בסוף שנות ה-90 להוות כתובת לעובדים בלתי מאורגנים. מען הוא ארגון פתוח ודמוקרטי, המאגד עובדים ללא הבדלי לאום, דת, מין או השקפה. מאות אלפי עובדים ועובדות חסרי זכויות בישראל, נהגים, מורים, עובדי בניין, עובדי תעשייה, עובדי חברות כוח אדם, עובדי קבלן, פרילאנסרים ועובדים בחוזים אישיים - כל מי שאין לו מסגרת איגוד מקצועית וועד עובדים - ימצאו במען כתובת אמינה במסגרתה ימצאו תמיכה, יעוץ, וסיוע בהקמת ועד עובדים והגנה איגוד מקצועית. בנוסף פועל מען כארגון עובדים במגוון רחב של תחומים בנושא אבטלה ועבודה. 1. סיוע לעובדים במימוש זכויות עבודה וכן ייעוץ משפטי 2. סיוע למובטלים בפניה לשרות התעסוקה ולבטוח לאומי 3. מעקב אחר תכנית ויסקונסין 4. השמה בתחום החקלאות הבניין והמסעדות.

יעוד המחלקה לעבודה קהילתית הינו ליזום, להוביל ולקדם תהליכי קידום והתארגנות קהילתית ברמת השכונה, העיר והאזור באמצעות פעילות מערכתית קהילתית המשלבת בין התחומים החברתיים הפיזיים והכלכליים.