הוצאה לאור אלטרנטיבית עצמאית.

עמותת חלונות אפיקים לתקשורת היא עמותה משותפת של אנשי חינוך ישראלים ופלסטינים הפועלים יחד לשינוי הדרך בה תופסים שני העמים אלה את אלה ואת המציאות בה אנו חיים. העמותה מפיקה מאז שנת 1995 את "חלונות", כתב עת דו לשוני עברי-ערבי הנכתב ע"י ולמען בני נוער בגיל 12-15. "חלונות", שנותן ביטוי למגוון חוויות ודעות, יוצא לאור חמש פעמים בשנה. בנוסף להפעלת מערכת הכתבים המשותפת היוצרת את "חלונות", מפעילה העמותה קבוצות משותפות נוספות של בני נוער ומבוגרים משני צדי הקו הירוק, פרויקטים בתוך בתי ספר, ומחלקה של סיוע הומניטארי.

جمعية شبابيك قنوات للاتصال هي جمعية مشتركة لتربويين اسرائيليين وفلسطينيين العاملين معاً لتغيير الطريق التي ينظر فيها الشعبين الواحد للآخر وكذلك لتغيير الواقع الذي نعيشه. تقوم الجمعية بانتاج "شبابيك" وذلك منذ عام 1995، مجلة ثنائية اللغات بالعربية والعبرية المكتوبة على يد ومن اجل شباب في اجيال 15-12. تصدر "شبابيك" والتي تمنح الفرصة في التعبير عن مختلف التجارب والآراء خمسة مرات في السنة. وبالاضافة الى هيئات المراسلين المشتركة التي تنتج "شبابيك"، تقوم الجمعية بتفعيل مجموعات مشتركة اضافية من الشباب والبالغين من جانبي الخط الأخضر، ومشاريع مدرسية، وتقوم كذلك بتوزيع مساعدات انسانية

מען – עמותה לסיוע לעובדים (ע"ר) - ארגון עובדים שמסייע לקבוצות עובדים להקים ועדים ולקדם הדברות והשגת הסכם קיבוצי עם המעסיק. מען פועל כארגון עובדים במטרה ליצור תרבות של התארגנות איגוד מקצועית וסולידריות פועלית. ארגון העובדים מען הוקם בסוף שנות ה-90 להוות כתובת לעובדים בלתי מאורגנים. מען הוא ארגון פתוח ודמוקרטי, המאגד עובדים ללא הבדלי לאום, דת, מין או השקפה. מאות אלפי עובדים ועובדות חסרי זכויות בישראל, נהגים, מורים, עובדי בניין, עובדי תעשייה, עובדי חברות כוח אדם, עובדי קבלן, פרילאנסרים ועובדים בחוזים אישיים - כל מי שאין לו מסגרת איגוד מקצועית וועד עובדים - ימצאו במען כתובת אמינה במסגרתה ימצאו תמיכה, יעוץ, וסיוע בהקמת ועד עובדים והגנה איגוד מקצועית. בנוסף פועל מען כארגון עובדים במגוון רחב של תחומים בנושא אבטלה ועבודה. 1. סיוע לעובדים במימוש זכויות עבודה וכן ייעוץ משפטי 2. סיוע למובטלים בפניה לשרות התעסוקה ולבטוח לאומי 3. מעקב אחר תכנית ויסקונסין 4. השמה בתחום החקלאות הבניין והמסעדות.

עמותת רופאים לזכויות אדם היא עמותה לא ממשלתית ללא כוונות רווח, הנאבקת למען זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט, בישראל ובשטחים הכבושים. רופאים לזכויות אדם מאמינה כי לכל אדם הזכות לבריאות, וכי היא בסיס למימושן של זכויות אדם אחרות ונגזרת מהן. אנו מאמינים כי זוהי חובתה של מדינת ישראל ליישם זכות זו באופן שוויוני כלפי כלל האוכלוסיות והפרטים תחת שליטתה: הפלסטינים בשטחים הכבושים, תושבי ישראל המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אסירים ועצירים, מהגרי עבודה, חסרי מעמד אזרחי, פליטים ומבקשי מקלט. העמותה מאמינה כי לקהילה הרפואית תפקיד חשוב במאבק ליישום ומימוש הזכות לבריאות- בהתבסס על כללי האתיקה הרפואית והאמנות המעגנות זכויות אדם. למעלה ממחצית 1,500 החברות והחברים בעמותה, הנם עובדי רפואה. פעילות העמותה מתמקדת בזכות לבריאות במובנה הרחב תוך הכללת גורמים מקדימים המגדירים בריאות כגון: חופש תנועה, מים נקיים, תזונה נאותה, דיור נאות, אי אלימות ועוד. תפיסה זו של הזכות לבריאות, מוצאת ביטוי בהערה 14 לזכות לבריאות, שפרסמה וועדת האו"ם לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות. ברוח זו פועלת רופאים לזכויות אדם לקידום חברה המבוססת על ערכים של סולידאריות, צדק חברתי, שוויון ועזרה הדדית, בקרב אוכלוסיות שונות תחת אחריות מדינת ישראל: בקרב הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב. בקרב אסירים ועצירים הכלואים בישראל. בקרב מהגרי עבודה ופליטים בישראל. בקרב תושבי השטחים הכבושים. בקרב תושבי ישראל. דרכי פעולתנו: ייצוג פרטני: ייצוג פונים, מול רשויות המדינה, במטרה להגן על זכותם לבריאות. מאבק עקרוני: ניהול מאבקים עקרוניים מול רשויות המדינה, לשינוי מדיניות הפוגעת בזכות לבריאות של פרטים וקבוצות. טיפול רפואי: מתן טיפול רפואי במסגרת מרפאות העמותה, כמענה לצרכיהם הרפואיים הבסיסיים של הפונים בהיעדר מענה הולם ונטילת אחריות על ידי המדינה, וכאקט של סולידאריות עם האוכלוסייה הנפגעת ומחאה כנגד הפגיעה.

הבית הפתוח הוא ארגון קהילתי מוביל של הומואים, לסביות, טרנס ובי הפועל בירושלים ומפעיל את המרכז של הקהילה בלב ירושלים.

הטלוויזיה החברתית פועלת לשינוי חברתי באסטרטגיה תקשורתית ולפיכך מהווה גוף תקשורת עצמאי, חוץ ממסדי, לא מסחרי ובלתי מפלגתי, אשר סדר יומו אינו מושפע מאינטרסים של בעלי הון וההגמוניה השלטת. הטלוויזיה החברתית באה לפצות על היעדרה של נקודת מבט אזרחית וביקורתית בנושאי חברה, כלכלה, מדינה, סביבה ותרבות (והקשר ההדוק ביניהם), הנובעים ממערכת היחסים שבין הקפיטליזם לתקשורת המסחרית והממסדית. הטלוויזיה החברתית רואה חשיבות רבה באחריות התקשורת והטלוויזיה בפרט, לקידום ערכים דמוקרטיים, ולפיכך היא מעוניינת להגביר את התודעה האזרחית והפוליטית של אזרחי ישראל על פני תודעה צרכנית, לערער על ההגמוניה של בעלי ההון והשלטון ולהניע את הציבור לבחור ולפעול לשינוי חברתי המשקף צדק חברתי וחלוקתי, המהווים אינטרסים של כלל הציבור בישראל. באתר הטלוויזיה החברתית יש מעל 200 כתבות וסרטונים (דצמבר 2007), רובם בהפקת הטלוויזיה החברתית וחלקם בהפקת ארגונים חברתיים ופעילים. מאות גולשים מידי יום באתר ומעל 9,000 נמענים מקבלים עדכון במייל, כאשר יוצאות כתבות חדשות לשידור באתר. הטלוויזיה החברתית מעודדת את האזרחים לקחת חלק ביצירת התכנים והפצתם באינטרנט וע"י כך מציעה אלטרנטיבה לתקשורת המתנהלת ע"פ שיקולי רייטינג, תרבות צריכה והעדפותיהם של ראשי תאגידים וקובעי מדיניות, המקדמים הפרטה והשקפה ניאו-ליברלית.

על מוסררה – ביה"ס לצילום, מדיה ומוסיקה חדשה ביה"ס מוסררה, נוסד בשנת 1987 בשכונת מוסררה בירושלים, המסמלת אולי יותר מכל מקום אחר בארץ את מורכבותה של ההוויה הישראלית: שכונת תפר המשקיפה מקרוב על העיר העתיקה של ירושלים, זיכרונות של מציאות שהתאפיינה בחבלי קליטה קשים, קיפוח, ומקום הולדתה של תנועת המחאה האותנטית הראשונה בארץ – 'הפנתרים השחורים'. מאז תחילת פעולתו של ביה"ס הוא התאפיין כמוסד בעל אופי שונה – פתוח לסביבה, בוחן גישות חדשות ומנסה להתמודד עם בעיות ממשיות הנוגעות לחברה בישראל. שכונת מוסררה, המיתוסים הקשורים בעברה כשכונת תפר, מצוקה כלכלית ומאבק חברתי משפיעה ומוטמעת בהוויית ביה"ס וחזונו. ביה"ס גיבש דגם ייחודי של מוסד לימודים גבוה. יחסי האמנות / קהילה, קיבלו במהלך השנים ביטוי בשורה של פרויקטים משותפים לאנשי בית הספר, מורים וסטודנטים ולתושבי הסביבה. זהו מודל המאפשר שיתוף בין אנשים בעלי רקע שונה הלוקחים חלק בתהליך היצירתי בו גלום הפוטנציאל לשינוי הן לאמן היוצר והן לקהילה שבתוכה הוא פועל, מתוך תפיסה הרואה את התהליך היצירתי כמחולל שינוי, מגשר ומצמצם פערים בחברה. הדבר קיבל ביטוי בפרויקטים כמו 'מוסררה מון אמור', תערוכת 'הפנתרים השחורים', הוצאה לאור של 'ספר אוכל במוסררה' בשיתוף תושבי השכונה. בית הספר מוסררה הינו מוסד יצירתי המכשיר במסגרת מערכת הלימודים את תלמידיו לפעילות אומנותית, יצירתית ומקצועית בתחומים: • צילום- אמנות, תיעודי, סטודיו, דיגיטאלי • מדיה דיגיטאלית - וידאו ארט, קולנוע ניסיוני, אנימציה דו ותלת ממדית, תסריטאות, אינטראקטיביות, אמנות וחברה . • מוסיקה חדשה - מוסיקת מחשב, סינתזה של הצליל, הלחנה וקומפוזיציה, טכנאות אולפן, נגינה ופיתוח קול. • אנימציה - (המחלקה תיפתח בשנה"ל תשס"ז) איור, קול, תנועה, קומפוזיציה, קולנוע • המחלקה לפוטותראפיה - הצילום ככלי טיפולי, מסלול דו-שנתי ותלת שנתי השלמה ל- M.A מטעם E.G.S שוויץ • המסלול ללימודי המשך - לימודי המשך לבוגרי מסלולי לימוד בצילום ובווידיאו רבים מבוגרי ביה"ס משתלבים בשוק האמנותי, המקצועי והמסחרי, וזוכים להכרה, להישגים ולפרסים מיוחדים כמו: בפסטיבל הסרטים הבינלאומי (2004) בירושלים זכו שתי בוגרות ביה"ס בפרס ראשון ושני על עבודתם במסגרת התחרות לסרטים אקספרימנטאליים, מלגות למצטיינים ע"ש קרן שרת, לימודים ב- Citta Dell Arte בביאנלה,איטליה, רבים מבוגרי בית הספר,מציגים בגלריות ומוזיאונים בישראל ובחו"ל ונמצאים במרכז העשייה האמנותית והחברתית בישראל. בבית הספר פועלות שלוש גלריות המציגות תערוכות ברובן מתוך פרויקטים, תהליכים ורעיונות הנוגעים לביה"ס ותפיסת עולמו מוצגות תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים. בית הספר יוזם ומפיק פרויקטים אמנותיים וחברתיים תוך שיתוף פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל. בין הפרויקטים תערוכת הצלם האמריקאי הנודע ניקולאס ניקסון והפקת קטלוג, השנה הוצגה תערוכה של הצלם האמריקאי – דני ליון, כמו כן הפרויקט Blow Up צילום-מחול-מוסיקה הפקה משותפת לזירה הבן-תחומית, סדנת המחול 'ורטיגו' וביה"ס. גם בשנת הלימודים הקרובה ימשיך בית הספר לעודד, לפעול וליזום בפרויקטים ואירועים דומים. . בין הפרויקטים שמתקיימים בביה"ס – פרויקט האזינו שזכה בפרס מרתה מטעם הקרן לירושלים לסובלנות ולדו-קיום .פרויקט 'האזינו' הוא פרויקט מוזיקלי חברתי ותרבותי שמטרתו לקדם ערכים של פתיחות ודיאלוג באמצעות המוסיקה. בפרויקט משתתפים בני נוער מכיתות י' – יב' מבתי ספר יהודים וערבים בירושלים. את הפרויקט מלווים מנחה ערבי ומנחה יהודי שניהם מוסיקאים. בתהליך העבודה המשותפת יפיקו דיסק משותף בו ינוגנו יצירותיהם. פרויקט נוסף המתקיים בביה"ס הינו פרויקט צילום מיוחד - מסלול לסדנאות יצירה לילדים עם מוגבלויות. בפרויקט משתתפים תלמידים מבתי ספר שונים בעלי אפיונים אתניים שונים: ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, מירושלים המערבית והמזרחית ומקו התפר. הילדים סובלים מליקויים שונים: תסמונת דאון, ליקויי למידה, פיגור קל ובינוני ובעיות התנהגותיות על רקע רגשי וסביבתי. הצילום כמדיום, ובית הספר עם ציודו ואווירתו המיוחדת, מאפשרים לתלמידים עם צרכים מיוחדים לתת ביטוי לתחושות ולרגשות, אמיתי. בסדנאות אלה משתתפים כ- 200 ילדים המגיעים לפעילות רציפה ומתמשכת כל השנה.

מרכז תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפליה, שם לו למטרה מאבק משפטי עבור אותן אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, כמו מזרחים, ערבים, אתיופים ונשים, שמופלות באופן מנגנוני ושיטתי על רקע מרכיבי זהות מכוננים כמו מגדר, מיניות, אתניות ולאום. מרכז תמורה הוקם מתוך ההבנה כי למשפט תפקיד מרכזי בעיצוב גבולותיה הכלכליים, פוליטיים, תרבותיים של חברה וכן בכינון שינויים ותמורות בה. מרכז תמורה אינו עוד מרכז משפטי לקידום זכויות.המרכז פועל מתוך תפיסה משפטית - אידיאולוגית המבקשת לשנות את מערך ההתייחסות של בתי המשפט ומערכת המשפט לפגיעה בזכויותיהם של חברי קבוצות מוחלשות כמו מזרחיות/ים, ובכך לתת מענה למצוקותיהם הייחודיות.המרכז שם את הדגש על חשיבותה של הזהות וההשתייכות הקבוצתית, כמו זאת המזרחית ופלשתינאית, הן זאת של הלקוחה הפרטנית והן זאת של עורכת – הדין המייצגת אותה. המרכז מציע תפיסות ייצוג מתקדמות ומבוססות בעולם של תיאוריות גזע ביקורתיות (Critical Race Theories), תיאוריות קומוניטריסטיות (Communitarian Theories), ומתודולוגיות פמיניסטיות ביקורתיות. המרכז שואף להדגיש את חשיבותה של הטיית אוזן ופתיחת הלב תוך מודעות לחוויותיהם, לניסיונם ולקשייהם של אנשים שחייהם מתנהלים תוך התמודדות עם מציאות מתמשכת של הפליה וניצולם במסגרת יחסי כוח. בתוך כך, המרכז משתמש במשפט ככלי עיקרי לשם מיצוב מחדש של אוכלוסיות מוחלשות והוצאתן ממקומן בשוליים של השיח המשפטי חברתי – כלכלי כיום. המרכז עושה שימוש חדשני בכלים "הרגילים" שהמשפט מציע, בעיקר דיני הנזיקין, לשם אתגור רחב יותר של גבולות השיח החברתי, משפטי וכלכלי של החברה הישראלית. המרכז שואף לפתח מודלים אלטרנטיביים וחדשניים לטיפול בבעיית האפלייה בישראל שמקורם בתפיסות משפט ביקורתיות רחבות יותר הרואות חשיבות בחשיפתם של מנגנוני דיכוי רחבים יותר כמו על בסיס מגדר, אתניות ולאום. במסגרת זאת המרכז מתמקד בפעילויות במישורים הבאים: א. בתי המשפט: תיקון ושינוי חברתי – כלכלי תוך פנייה לערכאות המשפטיות בתחומי משפט שונים, כדוגמת דיני הנזיקין, קניין, דיור, דיור ציבורי וחינוך. ב. המחוקק/ת: תיקון, שינוי, ייזום, לובי וליווי של חקיקה בתחומי משפט שונים שיש בהן כדי תיקון מוחלשות הכלכלית – חברתית ומשפטית של קבוצות מופלות. ג. מחקר ופרסום: המרכז מכיר בחשיבות המכרעת שיש לפרסום,כתיבה,מחקר והפצה של הידע שייצבר במהלך העבודה. מרכז תמורה שואף להיות מרכז אליו תוכלנה לפנות קהילות מיעוט שאינן זוכות להכרה ו/או שוויון מהותי בישראל, כמו מזרחיות/ים שסובלות/ים שנים ארוכות מהדרה, גזענות והפלייה על – ידי החברה "הישראלית". בתוך כך, שני הפרוייקטים העיקריים בהם מתמקדת תמורה לקדם הינם: ייצוג של נשים וילדים בתיקי אלימות וייצוג של מזרחים (וכן אתיופים ופלשתינאים אזרחי ישראל) בתיקי אפלייה שונים כמו בקבלת שירותים, כמו בכניסה למועדונים קבלה לעבודה, לבתי – ספר ועוד. תמורה מתווה שני אופי פעולה ואסטרטגיה ברורים כדי לקדם את שני הנושאים המרכזיים הללו: האחד באמצעות ייצוג משפטי בערכאות המשפטיות והשני באמצעות קידום חקיקה בעניין של ייצוג הולם ולחימה בתופעות של אפלייה.

Background Established in 2002, the virtual forum (group e-list) for Palestinian gay women became the first safe space for gay women in the Palestinian community in Israel and the Occupied Territories. The first meeting between the forum participants took place in January 2003. The meetings, along with the on-going group e-list dialogue, became the cornerstone of the organization. Aswat provided a framework that allowed Palestinian gay women opportunities to voice their feelings, opinions and articulate their needs. Throughout the meetings, the group members were able to translate those needs into action through the various activities and programs operated by Aswat. Aswat's group comprises almost 30 committed group members that attend the monthly meeting and participate in the various activities and over 70 members on Aswat's group's list. Over the past five years, Aswat has grown and became one of the sole groups dealing with the issue of LGBTQI rights within the Arab communities. Aswat functions as an independent project within Kayan Feminist Organization (501 c-3), which serves as our fiscal agent. We now have established separate office space within the women’s coalition building. Aswat serves as a Palestinian gay women’s organization that promotes: Empowerment and Support: Fostering a culture and climate in which we may express ourselves, discuss gender and sexuality, define our feminism, and address the conflict between our national and gendered identities, through our support groups, empowerment courses and other social and social change initiatives for Palestinian LBTQI women. Advocacy: Resisting the multilayered discrimination we experience and promoting Palestinian women’s rights through public and professional educational presentations, workshops and media outreach, and through cooperation with other local and international human and women rights organizations. Service and Building Community: Pioneering a Support Line and Crisis Fund for LGBTQI women, and an Information Center that publishes materials in Arabic, we are serving as a reliable source of critical support and information for both gay women and the general Arabic-speaking public on gender and sexuality. Aswat is one of the few organizations in the world dedicated to producing and disseminating LGBTQI information in the Arabic language. Mission and Goals The mission of Aswat's initiative aims to allow Palestinian gay women accessibility to self-expression and provide a safe space for Palestinian women who identify themselves as lesbians, bi-sexual, transsexual, transgender or inter-sexual and to educate ourselves and each other about women's rights, lesbianism and gender and national identity issues. Raising our awareness to such issues enables us to educate our community, advocates and policymakers about multiple discrimination, and to mobilize their support as we demand the systemic changes that promote more equitable policies and laws for all women. In order to combat the multilayered discrimination Palestinian gay women face and to promote women's rights and improve the status of all women in the Palestinian society, Aswat strives to initiate social change in order to meet the needs of one of the most silenced and oppressed communities in Israel by reaching out to Palestinian and local communities in Israel and the Occupied Palestinian Territories. Aswat’s strategies and activities aim to: • Build a community and create an anonymous safe space for Palestinian LGBTQI women in order to support, educate, and empower. • Advocate our values and vision to interested groups and individuals such as educators, service providers, the media, advocates, policy makers, community leaders and NGOs and stimulate public debate regarding gender, sexuality and minority perspectives on women’s and human rights. • Combat the distortion of information, censorship, stereotypes and ignorance created by social taboos regarding women's sexuality and lesbianism by developing and promoting an alternative discourse of resistance. • Increase the presence and legitimacy of women's sexuality and lesbianism in the Arabic language and culture by developing an alternative, affirming 'mother tongue'. • Produce high quality complementary materials in Arabic that increase the accessibility of information about women's sexuality and lesbianism. • Contribute Aswat’s unique insights and analyses to the growing feminist/gay multicultural discourse and influencing LGBTQI efforts to incorporate national/cultural/ethnic perspectives into their politics of social change. • Cultivate alliances with other international human rights/LGBTQI/feminist organization and especially with other Arab groups all over the world and cooperate in promoting our struggle on an international level. • Raise public awareness by promoting public dialogue in the community. • Reach-out to other Palestinian gay women still in the closet, and to serve as a primary authentic resource for information and empowerment. Need For Aswat: Three circles of Oppression and struggle Palestinian women living either inside Israel or in the Occupied Territories under Israeli occupation belong to an internally displaced population living on the margins of Israeli society. As a minority, Palestinians are neither granted equal human nor civil rights, nor are allocated budgets to support and further develop the infrastructures of their social, academic and business institutions. Consequently, Palestinians exist at the bottom of the social, educational and economic ladder and Aswat is very much part of the national struggle for recognition of our civil minority rights. As long as women participate in the struggle for national liberation, we are welcomed and our efforts are appreciated. Some women can, in fact, leave the private sphere only if their activities serve men’s strategic and political aspirations for national liberation. The moment women want to focus their energies on establishing independent initiatives, they are often perceived as ‘enemies’. The competition between different clashing needs and struggles; puts us in complicated situations where we are required to prioritize one struggle over the other, or to choose our ideological 'loyalty' in a multi-layered reality and among potential partners. Within this already weakened minority group, Palestinian women find themselves in the midst of a feminist struggle for equal rights, freedom and opportunity in a patriarchal society. And as Palestinian gay women, we have a triple struggle, for not only are we part of the national-civil society movement, as women we participate in multiple forms of feminist activism, and as lesbians we struggle to seek recognition for our sexual and gender identity. In this sense, Aswat offers a unique perspective on feminist social and political change in light of the conflict between identities and political struggles. Who We Serve Aswat group consists of Palestinian gay women, and all of our programs emerge from needs articulated by Palestinian gay women. Aswat has five major target groups in which the project aims to promote women’s and human rights: 1. Palestinian LGBTQI women and the Palestinian LGBTQI community Inside Israel and in the Palestinian Occupied Territories. 2. Palestinian community in Israel and the Occupied Territories: We reach out and educate in order to promote social change and steer community debate regarding the patriarchal dominance and values towards women's sexuality in general and lesbianism in particular; 3. Regional and International communities: We form alliances and network in order to expand the LGBTQI discourse in our specific cultural context (i.e. Arab culture); come together to expand our collective know-how, our repertoire of strategies for social change, and our activism in order to promote common goals in the international community, as well as in Arabic speaking countries. 4. Israeli community: We influence the "colorless" politics and introduce a multi national/cultural perspective to a social struggle which many times bears no relevance to indigenous minorities and we participate in and present at local conferences, academic debates, social change events and coalitions. 5. Youth or young LGBTQI women.