האגודה לזכויות האזרח בישראל הוקמה בשנת 1972 כגוף בלתי מפלגתי ובלתי תלוי. מטרתה להגן על זכויות האדם בישראל, בשטחים הנתונים בפועל לשליטתה, ובכל מקום שבו הפגיעה בזכויות נעשית על-ידי רשויות ישראליות. כיום היא ארגון זכויות האדם הגדול והמוביל בישראל, והיחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מהזכות לחיים ועד לחופש המידע, מהזכות לחינוך ועד לחופש הביטוי. האגודה לזכויות האזרח פועלת להגן על זכויותיהם של יחידים ושל מגזרים שונים באוכלוסייה – נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל, מובטלים, עובדים זרים ועוד. האגודה פועלת במישור המשפטי, במישור הציבורי ובמישור החינוכי במטרה להגן על זכויות האדם והאזרח של בני-אדם רבים ככל האפשר: לשנות מדיניות ולקבע נורמות של כיבוד זכויות האדם בקרב הגופים השלטוניים בישראל; להעמיק את המודעות ואת המחויבות של כלל האזרחים בישראל לזכויות האדם ולהנחיל את ערכי זכויות האדם לכל שדרות החברה הישראלית; ולסייע לנפגעים לעמוד על זכויותיהם ולממשן. האגודה לזכויות האזרח היא ארגון חברים (עמותה), שפועלים בו צוות מקצועי המונה מעל 45 עובדות ועובדים ועשרות מתנדבות ומתנדבים בשלושה משרדים: בירושלים, בתל-אביב ובחיפה. אחת לשנתיים חברי האגודה בוחרים הנהלה בת כ-13 חברים, ובהם דמויות מובילות מתחומי התרבות, המשפט, החינוך, האקדמיה והתקשורת, הממלאים את התפקיד בהתנדבות. ההנהלה קובעת עמדות עקרוניות של האגודה בסוגיות שעל סדר היום, ומאשרת את תוכנית העבודה של האגודה ואת תקציב פעילותה. האגודה לזכויות האזרח בישראל עצמאית לחלוטין בפעולותיה, כל משאביה הכספיים מקורם בדמי חברות ובתרומות מהארץ ומחו"ל, והיא אינה מקבלת מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים בישראל.

רקע ותיאור כללי מרכז מוזאיקה ליישוב סכסוכים בהסכמה הנו אחד מתוך שלושה מרכזים הפועלים בחסות ארגון העל של מוזאיקה, העוסק בתחומי דת, חברה ומדינה. המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה שואף לספק גישה חדשה ליישוב סכסוכים המבוססת על ערכים יהודיים מסורתיים אוניברסליים: כבוד הדדי, פיוס וצדק. פעילות המרכז עוסקת בבניית גשרים בין יחידים וקהילות באמצעות שיח והבנות בין הצדדים. מהו גישור? הגישור הינו הליך בו הצדדים פותרים את הסכסוך שלהם באמצעות מגשר בעל הכשרה וניסיון, המסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים. דבר המאפשר לצדדים להגיע לפתרון הרצוי להם. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה בירושלים מחויב לספק גישור בקהילה ברמה מקצועית גבוהה. הגישור נגיש לכלל האוכלוסייה והתשלום נקבע על פי יכולות הצדדים. ההתערבות בסכסוכים היא בשלב מוקדם ככל האפשר, ולכן ההפניות למרכז מתקבלות מתוך הקהילה, מהצדדים עצמם או מגורמים קהילתיים. המגשרים הינם בוגרי קורס גישור מוכר על ידי משרד המשפטים, מנוסים ודוברי שפות. תוכניות המופעלות במרכז: תוכניות בירושלים: גישור בקהילה – תוכנית הפועלת בירושלים יחד עם תושבים ממגוון שכונות העיר לקדם פתרונות יצירתיים לסכסוכים מקומיים שלכאורה נראים חסרי מוצא. המרכז מתמחה בגישור בסכסוכי שכנים, וועדי בתים, צרכנות וספקי שרותים, יחסי עבודה, סכסוכים מול הרשויות וכן בין שוטרים במשטרת ישראל ותושבים שהתלוננו נגדם. כמו כן במרכז התמחויות ייחודיות בגישור בקרב אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים, קשישים ונוער. המרכז פועל בשיתוף עם ארגונים קהילתיים כגון העירייה, "סנגור קהילתי", "ידיד", המתנ"סים, המשטרה הקהילתית וארגוני עולים. שותפויות אלה מאפשרות הבנה טובה יותר של צרכי כל קהילה וסיפוק מענה הולם לצרכים ייחודיים אלה. גישור והגיל השלישי- לאחרונה החל המרכז להפעיל תוכנית לגישור והגיל השלישי מתוך הבנה והכרה כי כלי הגישור הינו מתאים ביותר לפתרון סוגיות הקשורות לגיל השלישי. מגשרי המרכז עברו השתלמות בנושא ומספר המגשרים אף השתלמו בתוכנית מיוחדת לגישור והגיל השלישי שהועברה על ידי משרד המשפטים ובשיתוף ארגון אש"ל. צדק מאחה- "צדק מאחה" Restorative Justice)) הינו תהליך של גישור בין פוגע ונפגע בתהליך פלילי. המרכז מפעיל בירושלים את תוכנית "צדק מאחה" בליווי מקצועי של משרד המשפטים. את התהליך מקיימים מנחים בוגרי הכשרה ייחודית מטעם משרד המשפטים. גישור ובני נוער- בשנת 2007 החל המרכז בפיתוחה של תוכנית ייחודית לגישור בקרב בני נוער הפעילים במסגרות חברתיות וקידום נוער. באותה השנה הופעלה התוכנית בקרב חברי השכבה הבוגרת של אחד משבטי הצופים בעיר. שנה לאחר מכן הופעלה תוכנית ניסיונית לנוער בסיכון במסגרת של תוכנית לקידום נוער. בין מטרות התוכנית פיתוח דיאלוג והעדפת הידברות כדרך לפתרון סכסוכים בין בני נוער ובינם לבין המבוגרים. "גישורים ירושלים"- מרכז מוזאיקה פעיל בתחום הגישור הבין תרבותי. מטרת התוכנית להטמיע ולהנגיש את הגישור כדרך מועדפת לפתרון סכסוכים, בקרב קהילות העולים בירושלים וכן להתאימו לצרכיהם השונים של קהילות אלו. במסגרת התוכנית מתקיימים גישורים רבים בקרב העולים וכן מתקיימות חשיפות וסדנאות בקרב ארגוני עולים וגופים הפועלים עם עולים. כמו כן נערכות השתלמויות בנושאי עלייה ורב תרבותיות לצוות המגשרים של המרכז. סדנאות והכשרות- המרכז מעביר סדנאות והכשרות לציבור הרחב המיועדות להטמיע את השיח ותרבות הדיון בחברה. תוכניות ארציות: גישור ומוגבלות- תוכנית ארצית- המרכז מוביל תוכנית ארצית לגישור לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. התוכנית פועלת בשיתוף עם מרכזי גישור בקהילה בפריסה ארצית ומנגישה את הליך הגישור והדיאלוג לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות. המרכז אמון על פיתוח את הידע וקידום התחום על ידי הכשרות, שילוב מגשרים בעלי נכות בצוות המקצועי ומתן הנגשות שונות על פי הצורך. גישורים- תוכנית ארצית- המרכז מפעיל, בשיתוף עם המרכז הבין תרבותי בירושלים, את התוכנית הארצית "גישורים". התוכנית מעניקה שירותי ייעוץ, ליווי והכוונה למרכזי גישור ודיאלוג ברחבי הארץ ומסייעת בהקמתם. בנוסף התוכנית פועלת למקצע ולהכשיר את מרכזי הגישור להתאמת הגישור והדיאלוג לצרכים התרבותיים המגוונים של הקהילות בקרבן הם פועלים. התוכנית נוסדה ע"י מסד קליטה בשיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל , משרד הרווחה, משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון. צוות המרכז: עו"ד נורית בכרך- מנהלת המרכז nurit@mosaica.org.il אורנה שני- ראש תחום גישור בקהילה gishur@mosaica.org.il יעל עזרתי- רכזת תחום גישור ומוגבלויות yael@mosaica.org.il נאוה קידר- רכזת תחום 'צדק מאחה' nava@mosaica.org.il אלישבע הכהן- רכזת תחום גישור והגיל השלישי elishevaha@mosaica.org.il רות נחנסון- אנקרי- רכזת תוכנית גישורים ruth@mosaica.org.il

עמותת רופאים לזכויות אדם היא עמותה לא ממשלתית ללא כוונות רווח, הנאבקת למען זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט, בישראל ובשטחים הכבושים. רופאים לזכויות אדם מאמינה כי לכל אדם הזכות לבריאות, וכי היא בסיס למימושן של זכויות אדם אחרות ונגזרת מהן. אנו מאמינים כי זוהי חובתה של מדינת ישראל ליישם זכות זו באופן שוויוני כלפי כלל האוכלוסיות והפרטים תחת שליטתה: הפלסטינים בשטחים הכבושים, תושבי ישראל המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אסירים ועצירים, מהגרי עבודה, חסרי מעמד אזרחי, פליטים ומבקשי מקלט. העמותה מאמינה כי לקהילה הרפואית תפקיד חשוב במאבק ליישום ומימוש הזכות לבריאות- בהתבסס על כללי האתיקה הרפואית והאמנות המעגנות זכויות אדם. למעלה ממחצית 1,500 החברות והחברים בעמותה, הנם עובדי רפואה. פעילות העמותה מתמקדת בזכות לבריאות במובנה הרחב תוך הכללת גורמים מקדימים המגדירים בריאות כגון: חופש תנועה, מים נקיים, תזונה נאותה, דיור נאות, אי אלימות ועוד. תפיסה זו של הזכות לבריאות, מוצאת ביטוי בהערה 14 לזכות לבריאות, שפרסמה וועדת האו"ם לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות. ברוח זו פועלת רופאים לזכויות אדם לקידום חברה המבוססת על ערכים של סולידאריות, צדק חברתי, שוויון ועזרה הדדית, בקרב אוכלוסיות שונות תחת אחריות מדינת ישראל: בקרב הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב. בקרב אסירים ועצירים הכלואים בישראל. בקרב מהגרי עבודה ופליטים בישראל. בקרב תושבי השטחים הכבושים. בקרב תושבי ישראל. דרכי פעולתנו: ייצוג פרטני: ייצוג פונים, מול רשויות המדינה, במטרה להגן על זכותם לבריאות. מאבק עקרוני: ניהול מאבקים עקרוניים מול רשויות המדינה, לשינוי מדיניות הפוגעת בזכות לבריאות של פרטים וקבוצות. טיפול רפואי: מתן טיפול רפואי במסגרת מרפאות העמותה, כמענה לצרכיהם הרפואיים הבסיסיים של הפונים בהיעדר מענה הולם ונטילת אחריות על ידי המדינה, וכאקט של סולידאריות עם האוכלוסייה הנפגעת ומחאה כנגד הפגיעה.

איגוד מרכזי הסיוע הוקם בשנת 1990. האיגוד משמש כארגון גג של תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. בעוד מרכזי הסיוע פועלים ברמה הפרטנית בהענקת סיוע נפשי וליווי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, וברמה המקומית בנושאי חינוך הסברה וחיזוק הקשר עם הקהילה, פועל האיגוד ברמה הארצית כסוכנות לשינוי חברתי, למען השגת זכויות ושיפור השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, להפחתת שיעור התופעה ובטווח הארוך למיגורה ומחיקתה מהנוף החברתי הישראלי. על אף היות האלימות המינית תופעה רווחת בחברות מפותחות, היא נתפסת רק לעתים רחוקות כהפרה בוטה של זכויות אדם, המערערת את אושיות החברה הדמוקרטית. איגוד מרכזי הסיוע פועל בגישה רב-תחומית על מנת למגר את התופעה המושרשת וההרסנית של אלימות מינית. פעילותנו כוללת: יוזמות חקיקה וקידומן העלאת מודעות על ידי שימוש באמצעי התקשורת פיתוח ימי עיון ופעילויות חינוכיות פרסום הדו"ח השנתי של מרכזי הסיוע ייצוג בועדות פרלמנטאריות ובוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האישה בישראל חברות בקואליציות: הקואליציה לקידום זכויות נפגעי עבירה, הקואליציה למאבק בסחר בנשים והקואליציה למאבק בפורנוגרפיה עבודה משותפת עם ארגוני נשים בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות השיג האיגוד הישגים רבים בתחום החקיקה, שיפור השירותים הניתנים לנפגעות ונפגעים ובהגברת מודעות לגורמים ומניעה של תקיפה מינית. איגוד מרכזי הסיוע הינו עמותה רשומה כחוק, הממומנת מכספי תרומות בלבד, ולה אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46א לפקודות מס הכנסה. מספר העמותה 580173730.

שלובים הוקמה בשנת 2004 ופועלת ע"י אנשי חינוך אשר נרתמו למען יצירת שוויון הזדמנויות בחינוך והעצמת אוכלוסיות מעוטות יכולת באזורי מצוקה במגמה ליצור תהליך לשינוי חברתי בישראל. פעילות העמותה מתרכזת בקידום שוויון הזדמנויות בחינוך ופועלת לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה ויצירת שוויון בין מגזרים. הפעילות מופנית לאזורים הזכאים לאפליה מתקנת במרכז ובדרום בישובים ערבים ויהודים, דתיים וחילונים. העמותה פועלת בגני ילדים ובבתי ספר בעיירות פיתוח, בכפרים ובשכונות מצוקה , מסייעות לילדים רבים משכבות המצוקה להצליח להתגבר על קשיים מעכבים ולהיות מעורים ומסוגלים לבטא את כישוריהם וצורכיהם האישיים. את הצלחת הפרויקטים אנו מודדים דרך מעקב לאורך השנה. התוצאות מרשימות ונשמח לארח בגנים ובבתי הספר בהם מתבצעים הפרויקטים. חשיבות רבה ניתנת לטיפול המערכתי: צוותי החינוך, בית ההורים, מערכת החינוך והילדים בכתה- אנו עובדים על תהליך של קבלת השונה, התייחסות לקשיים ומתן תמיכה , אנו רואים במהלך זה את תרומתנו לחברה בישראל בחינוך לשוויון ולחברה צודקת יותר! מערכות החינוך בישובים ובשכונות מצוקה, סובלים מדלות וקשיים אשר יוצרים פערים הולכים וגדולים בתוך החברה. מטרתנו העקרית היא לצמצם פערים אלה, לסייע לדור הבא להיות עם כישורים רבים יותר, בעלי יכולת ביטוי והשכלה וכך למנוע את ההשלכות החברתיות הנובעות מהמצב הנוכחי ואת הנצחתו. הפרוייקטים אותם מבצע הצוות החינוכי של העמותה, עובדים בתמיכה של שתי"ל, העמותה לתפנית בחינוך, מתי"א ושפ"י (משרד החינוך), ובמועצות עם האגפים- רווחה וחינוך, וכמו כן הסוכנות היהודית- במרכזי קליטה, הג'וינט, העמותה לשיפור מעמד האישה בלקייה ועוד עמותת רבות. העמותה מקבלת תמיכה מתורמים הנותנים אמון בעבודתנו ומסיעים לעמותה להגשים את תפישת העולם של חבריה. על הפרויקטים המרכזיים של העמותה אפשר לקבל חומרים ממשדרי העמותה. ניתן לפנות לכתובת האימייל שלנו rotem64@015.net.il

עמותת "שישה צבעים" היא מוסד ללא כוונת רווח אשר הוקם ע"י פעילים מקהילת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל. ‏ מטרות העמותה, כפי שנרשמו במסמכי היסוד שלה, הן: 1. קידום הספורט, התרבות, החינוך, ורווחת חברי קהילת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרס בישראל. 2. קירוב בין חברי קהילת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרס בישראל. 3. העמקת המודעות החברתית של קהילת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרס בישראל. ‏ שישה צבעים מפעילה פרויקטים שונים ברחבי הארץ, באמצעות קבוצות מפגש חברתי, באמצעות אתר האינטרנט www.6tzvaim.com ובאמצעות משדרי טלויזיה קהילתית בכבלים ובאתר www.maKore.co.il . ‏ בפעילויות העמותה השתתפו עד עתה מאות בני אדם. בין הפעילויות: • קבוצת כדורעף וטורניר כדורעף לקהילה • קורס הכשרת מדריכים חברתיים • קורס הכשרת פעילים קהילתיים • הוצאה לאור של יומן המכיל אזכורים לאירועי היסטוריה של הקהילה והזמנה לאירועים עתידיים • צוות מתנדבים המפיק ומשדר תוכניות טלביזיה קהילתית • קיום סמינר שנתי לדיון במצב הקהילה ותכנון אסטרטגי לעתיד הקהילה ‏‏ בעמותה פועלים כ-80 מתנדבים. העמותה מעסיקה עובדת אחת במשרה חלקית, בתפקיד מנהלת משרד. ‏‏‏ העמותה מוכרת כמוסד ללא כוונות רווח ע"י רשויות המס (מס הכנסה, מע"מ). בנוסף, פנתה העמותה לרשם העמותות בבקשה לקבל אישור על מנהל תקין, ובקשה זו נמצאת עדיין בטיפולו של רשם העמותות.

האגודה לזכויות האזרח בישראל פועלת מאז שנת 1972 להגנה על זכויות האדם בישראל ולביסוס מעמדן הציבורי והמשפטי. היא החלה את דרכה כארגון מתנדבים קטן, חסר משאבים ומנגנון, וצמחה לארגון המוביל בישראל בתחום זכויות האדם.

הקרן החדשה לישראל, הבית של היזמות החברתית בישראל, פועלת למען חיזוק הדמוקרטיה בישראל וקידום החופש, הצדק והשוויון לכל אזרחיה. הקרן משקיעה במאות ארגוני שטח המחוללים שינוי, מטפחת יוזמות חברתיות ומעצימה מנהיגים חברתיים. שתי"ל, מייסודה של הקרן, ארגון ייחודי מסוגו בעולם, מעניק ייעוץ מקצועי וארגוני למיזמים החברתיים ומסייע בהפיכת החזון למציאות.

"קו לעובד" היא עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי, בעיקר: מהגרי עבודה, פלסטינים מהשטחים הכבושים, ואזרחים ישראלים בעלי הכנסה נמוכה. העבודה בעמותה כוללת טיפול בתלונות, פעילות ישירה מול אוכלוסיות חלשות, עבודה מול רשויות אכיפה וממשל בדרגים גבוהים, איסוף מידע ותחקירים, עבודות אדמיניסטרטיביות ועוד.