ארגונים לפי קהל יעד
מוזאיקה- המרכז לישוב סיכסוכים בהסכמה
רקע ותיאור כללי מרכז מוזאיקה ליישוב סכסוכים בהסכמה הנו אחד מתוך שלושה מרכזים הפועלים בחסות ארגון העל של מוזאיקה, העוסק בתחומי דת, חברה ומדינה. המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה שואף לספק גישה חדשה ליישוב סכסוכים המבוססת על ערכים יהודיים מסורתיים אוניברסליים: כבוד הדדי, פיוס וצדק. פעילות המרכז עוסקת בבניית גשרים בין יחידים וקהילות באמצעות שיח והבנות בין הצדדים. מהו גישור? הגישור הינו הליך בו הצדדים פותרים את הסכסוך שלהם באמצעות מגשר בעל הכשרה וניסיון, המסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים. דבר המאפשר לצדדים להגיע לפתרון הרצוי להם. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה בירושלים מחויב לספק גישור בקהילה ברמה מקצועית גבוהה. הגישור נגיש לכלל האוכלוסייה והתשלום נקבע על פי יכולות הצדדים. ההתערבות בסכסוכים היא בשלב מוקדם ככל האפשר, ולכן ההפניות למרכז מתקבלות מתוך הקהילה, מהצדדים עצמם או מגורמים קהילתיים. המגשרים הינם בוגרי קורס גישור מוכר על ידי משרד המשפטים, מנוסים ודוברי שפות. תוכניות המופעלות במרכז: תוכניות בירושלים: גישור בקהילה – תוכנית הפועלת בירושלים יחד עם תושבים ממגוון שכונות העיר לקדם פתרונות יצירתיים לסכסוכים מקומיים שלכאורה נראים חסרי מוצא. המרכז מתמחה בגישור בסכסוכי שכנים, וועדי בתים, צרכנות וספקי שרותים, יחסי עבודה, סכסוכים מול הרשויות וכן בין שוטרים במשטרת ישראל ותושבים שהתלוננו נגדם. כמו כן במרכז התמחויות ייחודיות בגישור בקרב אנשים עם מוגבלות וצרכים מיוחדים, קשישים ונוער. המרכז פועל בשיתוף עם ארגונים קהילתיים כגון העירייה, "סנגור קהילתי", "ידיד", המתנ"סים, המשטרה הקהילתית וארגוני עולים. שותפויות אלה מאפשרות הבנה טובה יותר של צרכי כל קהילה וסיפוק מענה הולם לצרכים ייחודיים אלה. גישור והגיל השלישי- לאחרונה החל המרכז להפעיל תוכנית לגישור והגיל השלישי מתוך הבנה והכרה כי כלי הגישור הינו מתאים ביותר לפתרון סוגיות הקשורות לגיל השלישי. מגשרי המרכז עברו השתלמות בנושא ומספר המגשרים אף השתלמו בתוכנית מיוחדת לגישור והגיל השלישי שהועברה על ידי משרד המשפטים ובשיתוף ארגון אש"ל. צדק מאחה- "צדק מאחה" Restorative Justice)) הינו תהליך של גישור בין פוגע ונפגע בתהליך פלילי. המרכז מפעיל בירושלים את תוכנית "צדק מאחה" בליווי מקצועי של משרד המשפטים. את התהליך מקיימים מנחים בוגרי הכשרה ייחודית מטעם משרד המשפטים. גישור ובני נוער- בשנת 2007 החל המרכז בפיתוחה של תוכנית ייחודית לגישור בקרב בני נוער הפעילים במסגרות חברתיות וקידום נוער. באותה השנה הופעלה התוכנית בקרב חברי השכבה הבוגרת של אחד משבטי הצופים בעיר. שנה לאחר מכן הופעלה תוכנית ניסיונית לנוער בסיכון במסגרת של תוכנית לקידום נוער. בין מטרות התוכנית פיתוח דיאלוג והעדפת הידברות כדרך לפתרון סכסוכים בין בני נוער ובינם לבין המבוגרים. "גישורים ירושלים"- מרכז מוזאיקה פעיל בתחום הגישור הבין תרבותי. מטרת התוכנית להטמיע ולהנגיש את הגישור כדרך מועדפת לפתרון סכסוכים, בקרב קהילות העולים בירושלים וכן להתאימו לצרכיהם השונים של קהילות אלו. במסגרת התוכנית מתקיימים גישורים רבים בקרב העולים וכן מתקיימות חשיפות וסדנאות בקרב ארגוני עולים וגופים הפועלים עם עולים. כמו כן נערכות השתלמויות בנושאי עלייה ורב תרבותיות לצוות המגשרים של המרכז. סדנאות והכשרות- המרכז מעביר סדנאות והכשרות לציבור הרחב המיועדות להטמיע את השיח ותרבות הדיון בחברה. תוכניות ארציות: גישור ומוגבלות- תוכנית ארצית- המרכז מוביל תוכנית ארצית לגישור לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. התוכנית פועלת בשיתוף עם מרכזי גישור בקהילה בפריסה ארצית ומנגישה את הליך הגישור והדיאלוג לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות. המרכז אמון על פיתוח את הידע וקידום התחום על ידי הכשרות, שילוב מגשרים בעלי נכות בצוות המקצועי ומתן הנגשות שונות על פי הצורך. גישורים- תוכנית ארצית- המרכז מפעיל, בשיתוף עם המרכז הבין תרבותי בירושלים, את התוכנית הארצית "גישורים". התוכנית מעניקה שירותי ייעוץ, ליווי והכוונה למרכזי גישור ודיאלוג ברחבי הארץ ומסייעת בהקמתם. בנוסף התוכנית פועלת למקצע ולהכשיר את מרכזי הגישור להתאמת הגישור והדיאלוג לצרכים התרבותיים המגוונים של הקהילות בקרבן הם פועלים. התוכנית נוסדה ע"י מסד קליטה בשיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל , משרד הרווחה, משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון. צוות המרכז: עו"ד נורית בכרך- מנהלת המרכז nurit@mosaica.org.il אורנה שני- ראש תחום גישור בקהילה gishur@mosaica.org.il יעל עזרתי- רכזת תחום גישור ומוגבלויות yael@mosaica.org.il נאוה קידר- רכזת תחום 'צדק מאחה' nava@mosaica.org.il אלישבע הכהן- רכזת תחום גישור והגיל השלישי elishevaha@mosaica.org.il רות נחנסון- אנקרי- רכזת תוכנית גישורים ruth@mosaica.org.il
קשתות - מרכז צעירים ופיתוח הון אנושי ברמלה
מרכז קשתות הינו גוף עירוני לשינוי חברתי הפועל במסגרת עיריית רמלה ויחד עם שותפים רבים הכוללים קרנות ומשרדי ממשלה. הליווי המקצועי ע"י ג'וינט ישראל.
המרכז הינו אחד מ- 36 מרכזי צעירים (גילאי 18-35) הפועלים ברחבי הארץ. כמו-כן הינו משמש גם כמרכז לפיתוח ההון האנושי וכן כשלוחת היחידה להכוונת חיילים משוחררים עבור תושבי רמלה.
למרכז 2 מטרות עיקריות:
1. קידום אישי של תושבי העיר בכלל ושל צעיריה בפרט בתחום הקריירה (השכלה ותעסוקה)
2. חיזוק הזיקה של צעירים לעיר
הפעילות נעשית באמצעות:
1. מידע, הכוון ויעוץ לפיתוח קריירה: השכלה ולימודים לתושבי רמלה. הכוון ויעוץ בתחומי השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית ותעסוקה: מלגות לימודים, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בנק משרות עדכני, קורסי פסיכומטרי מוזלים, כויות חיילים משוחררים. היעוץ ניתן חינם לתושבי רמלה. הקורסים במחירים מסובסדים או מוזלים.
2. בניית קבוצות מנהיגות של צעירים ברמלה, יצירת דיאלוג בין צעירי העיר לרשות, פלטפורמה ליזמות צעירים בתחומי החברה, התרבות והחינוך, בניית רשת חברתית ותרבות פנאי עבור ועם צעירים בעיר ועוד.
שותפים: עיריית רמלה, קרן רמלה, ג'וינט ישראל, משרדי ממשלה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, קרן גנדיר, קרן גרוס, קרן גולד, מסד קליטה, פדרציית יהדות קנזס סיטי, קרן גלנקור, פרוייקט שיקום שכונות, משרד הרווחה ועוד.
עמותת עמיח"י
עמותת עמיח"י - עמותת משפחות לילדים מיוחדים בישראל – הינו ארגון ללא כוונת רווח, שהוקם ב-1994 בהוד השרון, ביוזמת הורים לילדים בעלי נכויות התפתחותיות: פיגור שכלי, PDD ( אוטיזם ), CP, תסמונת דאון ונכויות מורכבות אחרות.
הרעיון היה לקדם פעילויות העשרה ופנאי לילדים וליזום רצף פתרונות ארוכי טווח לרווחת האוכלוסייה בעלת נכויות התפתחותיות שונות המתגוררת באיזור השרון. שמה של עמותת עמיח"י מנציח את עמיחי שולזינגר ז"ל שנפל במלחמת השחרור.
עמותת עמיח"י הינה מלכ"ר בעל אישור מוסד ציבורי ועובדת בשיתוף עם רשויות מקומיות, משרד הרווחה, ביטוח לאומי וקרנות שונות.
עמותת עמיח"י דוגלת בעקרון השילוב של החריג בתוך החברה והקהילה, מתוך אמונה כי לכל אדם הזכות לחיות בכבוד ולהיות חבר מלא ושווה זכויות בקהילה.
עמותת עמיח"י מתכננת את אופי שירותיה בהתאם לצרכים העולים מן השטח. המסגרות נפתחות עפ"י מיפוי צרכים של המשפחות מתוך מטרה לספק מענה לכל ילד או בוגר בעל צרכים מיוחדים. הפעילות בעמותת עמיח"י פתוחה לכלל המגזרים (יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים). העמותה מפעילה את המסגרות בכל ימות השנה , גם בתקופות בהן כל מסגרות החינוך והרווחה סגורות, למעט בימי חג ומועד עיקריים.
עמותת עמיח"י מפעילה מספר מסגרות הנותנות מענה לטווח גילאים רחב, מינקות עד בגרות,, לרמות תפקוד שונות בתוך המגוון הרחב של הנכות ההתפתחותית שבאוכלוסיה. בנוסף, מקדמת עמותת עמיח"י פעילות ענפה של שילוב החריג בקהילה, תוך פיתוח מסגרות התנדבות ושיתוף בכל רבדי החברה.
חזון עמותת עמיח"י הוא קיום רצף שירותים וסל אפשרויות, בהתאם לעקרונות העמותה, שיספקו לאדם החריג, בכל פרק של מסלול חייו, מינקות עד זקנה, את מסגרת החיים המתאימה ביותר עבורו, תוך שיתוף מלא ושווה זכויות בקהילה.
מקורות המימון של עמותת עמיח"י מבוססים על תרומות מאנשים פרטיים ואירגונים פילנתרופיים שונים וכן מסתייעת העמותה בתמיכה של קרנות ציבוריות העוסקות בתחום הפיגור כגון קרן של"ם והקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי. חלק מפעילויות העמותה מתקיים במבנה שהועמד לרשתה על-ידי עירית הוד השרון, אשר גם מעניקה לעמותת עמיח"י סיוע כספי במסגרת וועדת התמיכה העירונית. כמו כן מקבלת עמותת עמיח"י תמיכה ממוסדות ממשלתיים כמו משרד הרווחה וכן תמיכה ממפעלים וחברות.
הפרדס- עמותה לפיתוח קהילתי בשכונות דרום תל אביב
רקע- עמותת הפרדס הוקמה ב-2006 כהתארגנות קהילתית-חברתית של צעירים תושבי שכונות שפירא וקרית שלום בדרום תל אביב, במטרה לחזק את החברה והסביבה שאנחנו חיים בה, בתחומי החינוך, הקהילה ורווחת הפרט והמשפחה. ב"פרדס" פעילים צעירים שהגיעו לשכונה בשנים האחרונות יחד עם צעירים שגדלו והתחנכו כאן. העמותה מפעילה כיום 6 פרויקטים קהילתיים-חינוכיים בשכונות שפירא וקרית שלום, תוך שיתוף פעולה עם המוסדות השכונתיים ועם קבוצות פעילים בשכונות. כמו כן אנו עוסקים בגיבוש והרחבת מעגל הפעילים הצעירים, ע"י מפגשי לימוד, ימי עיון ופעילות חברתית. קהילה פעילה- כיום חברים, פעילים ומתנדבים במסגרת "הפרדס" כ-50 תושבי השכונה, צעירים ומבוגרים, ותיקים בשכונה וכאלה שהגיעו לאחרונה, חילוניים ודתיים, עולים חדשים וילידי הארץ, נשים וגברים, המונעים ע"י רצון משותף לפעול למען השכונה ולחזק את הקשרים בין האנשים החיים בה. פעילותנו נוגעת בכ-1,000 תושבי השכונה בשנה- נוער, צעירים, מבוגרים וקשישים. אנו רואים חשיבות רבה בקידום השכונה דרך הכוחות הרבים הקיימים בה, ושמים לעצמנו יעד לעודד ולהצמיח כוחות אלה. חזון העמותה- בשנים האחרונות, נחלשת הערבות החברתית בחברה הישראלית, הניכור מתחזק והפערים גדלים. אל מול תהליכים אלו אנו מעוניינים לחיות בשפירא וקרית שלום בקהילה בה תושבים רבים, מבוגרים וצעירים, לוקחים אחריות על המרחב בו הם נמצאים, מעורבים ופעילים יחד למען חינוך ראוי, חיי קהילה עשירים ורווחת התושבים.
גבעת חביבה - חינוך, שלום וסולידריות חברתית
גבעת-חביבה נקראת ע"ש חביבה רייק הצנחנית הארץ ישראלית, חברת קיבוץ מענית, שצנחה בשנת 1944 מאחורי קוויי הגרמנים , נלחמה ביערות סלובקיה בשם העם היהודי, נתפסה והוצאה להורג. לאחרונה הוצבה בגבעת חביבה אנדרטה לזכרה בעיצובו של אדריכל חיליק ערד (מקיבוץ סער).
המבוגרים מבינינו זוכרים את גבעת חביבה "כסמינר המרכזי של הקבה"א השומר הצעיר".שהיה מקום להכשרת קאדרים , לתפקידים השונים בקיבוצים, בו היו מתקיימים סמינרים תקופתיים רבים ומגוונים, לפני הצבא ולאחריו. סמינרים להכשרות מקצועיות בתחומי הקיבוץ. סמינרים תנועתיים של תנועת השומר הצעיר מהארץ ומחו"ל. קורסים שונים בתחומי ההשכלה , והעיקר המקום בו גובשה התשתית הרעיונית, פוליטית ואידיאולוגית של הקבה"א ומפלגת מפ"ם. בגבעת חביבה ישב סגל מורים קבוע שעסק בהוראה ומחקר.
קמפוס גבעת חביבה הכיל בתוכו מגורים וכיתות לימוד כך שהבאים אליו יכלו לשהות בו ימים כלילות. גבעת חביבה הייתה לכור ההיתוך של אנשי הקבה"א. מקום בו צעירים, עולים חדשים, נקלטים, חברים מהשורה ואף קשישים השכילו דעת בתורת הקיבוץ בפרט והרעיון השיתופי, והסוציאליסטי ככלל.
עם ההפרטה הגורפת והשינויים בקיבוצים, בעקבות משברים כלכליים וחברתיים בקבה"א, הופרטה גם הגבעה, והקמפוס (חדרי המגורים, חדר האוכל ) על ניהולו וארגונו נמסר לחברת תפעול חיצונית שתפקידה למצוא את המסגרות הלומדות שיאכלסו את הגבעה. כיום פועלת במסגרת הגבעה שלוחה של "האוניברסיטה הפתוחה" , כמו כן מתקיימים בה קורסים חינוכיים ולימודיים במסגרת צה"ל, הגדנ"ע, קבוצות נוער מהארץ ומחו"ל, קבוצות ספורט ואמנות ואף קבוצות מהמגזר הדתי. הכול טוב וכשר , העיקר שהקמפוס יהיה מלא...
עם איחוד התנועה הקיבוצית נשארו בגבעת חביבה בשליטת "חבצלת" (קרן למוסדות תרבות וחינוך של הקבה"א), הכיתות, והמבנים המרכזיים שבהם מתקיימת פעילות בכל ימות השנה שמופעלת באמצעות צוותי עבודה ומחקר מקצועיים.
פועלת הגבעה תחת מטריה מרכזת שבראשה עומדת הנהלת הגבעה (מנכ"ל, דובר, גזברית ומנהלת הקמפוס) והיא זו שמאצילה מסמכויותיה התקציביות והארגוניות על שאר המסגרות הפעילות שמהוות במשותף את ההנהלה הרחבה של גבעת חביבה (הנהלה פעילה, רכזי תחומי הדעת, ונציג שלוחת סחנין). הנהלה זו קובעת את התכנים עליהם מושתתת הפעילות השייכת לששת "תחומי הדעת" שבגבעה. הפעילויות ככלל עובדות תחת חזון קהילתי שיתופי של ישובי האזור עליו חתומים מנכ"ל גבעת חביבה (חגי הלוי), ראש מועצה מקומית פרדס חנה -כרכור (חיים געש) וראש המועצה המקומית של כפר קרע (נזיה מסארווה). "האמנה לפרויקט הקהילות" נפתחת בהצהרה: "אנו החתומים מטה נפעל יחד ליצירת היכרות הדדית ועשייה משותפת במטרה לקדם את קירוב הלבבות והשכנות הטובה". בהמשך נאמר: "אנו מצטרפים לגבעת-חביבה, על צוותה וניסיונה רב השנים בהובלת תהליך זה במגוון מישורי החיים, חינוך, תרבות, עבודה קהילתית, אומנות ועוד. אנו כולנו מחויבים ומתחייבים לשיתוף פעולה והשקעת מאמצים למימוש מטרות אלה" (ינואר 2011). האמנה הקהילתית מדברת על שיתוף פעולה בין קהילתי, מתוך רצון אמיתי לפרק זרויות וליצור הכרות בין קהילתית מתוך כבוד ועניין הדדי. אזור הגבעה מאוכלס בעיקרו בין יהודים לערבים, כך שמטבע הדברים הפעילויות מתקיימות בין המגזרים.
ששת תחומי הדעת הם:
1 חינוך- תחום זה מפעיל שלוש מסגרות הפועלות לאורך כל השנה. "מפגשים" , "עיניים אחרות" ו"י.מ.י" (ילדים מלמדים ילדים). אלפי תלמידים , יהודים וערבים שותפים לפעילויות החינוכיות והיצירתיות האלה. חייבים לציין שהמוטו של המפגשים הוא הכרה הדדית בנרטיב ההיסטורי של כל לאום ולאום.
2 העצמה- קורסים למבוגרים, לנשים ולגברים שמטרתם בניית מנהיגות פעילה ומשפיעה במסגרת קהילתית. קורסים אלה מיועדים כיום רק לאוכלוסיה הערבית. במסגרת הקורסים השונים מתקיימים קורסים ללימודי השואה, לעבודה סוציאלית, לתקשורת ומנהיגות מקומית.
3 שפות- לימודי ערבית למזרחנים,למעוניינים, לימודי ערבית לסטודנטים מחו"ל. בעתיד מיועדים להרחיב את הפעילות לשפות נוספות.
4 יישוג ותקשורת- הפצת רעיונות הגבעה בציבוריות העולמית. נערכים קורסים של הכרות של יהודים ושאינם יהודים הרוצים להכיר את ישראל הפרוגרסיבית באמצעות גבעת-חביבה.
5 מחקר – כולל בתוכו את ארכיון הקבה"א השומר הצעיר, וגופים פוליטיים הקשורים לקבה"א. כחלק מהארכיון פועל יד יערי, מרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר, המקיים פעולה מחקרית הכוללת הוצאה לאור של ספרים העוסקים בהיסטוריה של תנועות הנוער ובעיקר של תנועת השומר הצעיר לדורותיה. במסגרת יד יערי פועל מוזיאון השומר הצעיר, בו תצוגה היסטורית על התנועה החינוכית. קיים מרכז הנצחה לנופלי הקבה"א כחלק מהמרחב המוזיאלי.
6 מרכז אומנויות - מרכז אומנותי ויצירתי, פעיל לאורך כל השנה. מתמחה בתחום הקרמיקה האומנותית, ובארגון סמינרים תקופתיים לאומנות ויצירה. במסגרת המרכז , גלריה פעילה לאמנות . המרכז מספק סיוע יצירתי לפעילויות השונות המתקיימות בגבעה.
שלוחה מרכזית וחשובה של גבעת חביבה פועלת בצפון ב"סחנין" (בניהולו של רזאל) . בשלוחה לומדים אלפי תלמידים רובם מהמגזר הערבי והבדואי שבצפון,לפי החזון המשותף הקהילתי של הגבעה.
מבחינה ארגונית וניהולית מקור הסמכות המשפטית היא בידי "חבצלת". לתכני הפעילות ולניהול התקציבים אחראים המנכ"ל וצוותי החשיבה והעבודה של "תחומי הדעת".
חגי הלוי מנכ"ל גבעת חביבה מאמין ששיתוף הפעולה האזורי המתקיים בגבעת חביבה יהווה מודל לחיקוי ולמידה בעוד אזורים בארץ, כל אזור בהתאם להרכבו הדמוגראפי.
עזרת גבעת חביבה על ניסיונה ואנשיה, ניתנת מראש למעוניינים.
אנו מנצלים את ההזדמנות שניתנה לנו להופיע בעלון כדי ליצור קשר פעיל עם קיבוצי האזור. חברים המעוניינים לבקר בגבעה , בקבוצות או כיחידים מוזמנים לפנות. כמו כן נשמח לקשר אישי עם אלה החושבים שביכולתם לתרום מזמנם ומכישרונם לפעילויות השוטפות המתקיימות בגבעה. חשובה לנו השתתפותכם הפעילה , כחלק מהרעיון בו תושבי האזור לוקחים חלק בפעילות המתקיימת בגבעת-חביבה.
ולסיום, לאחר חבלי לידה ארוכים מגיע לתחומי הגבעה, גרעין "אמיתי", שהוא גרעין בוגרים של השוה"צ. בגרעין כ – 30 חברים בגילאי שלושים. הגרעין ימוקם בתחומו הדרום מזרחי של מתחם הגבעה. חברי הגרעין יגורו ב- 6 קרווילות, בשטח אוטונומי שהוקצה לגרעין ויתפרנס בעיקרו מפעילות חינוכית.
הגעתו של הגרעין לתחומי הגבעה יוסיפו צבע חלוצי חיובי לפעילות המתקיימת.
מהטמה
המהטמה הינו פרויקט התנדבותי הפורש בפניכם את מגוון האפשרויות ואת עושר הטעמים שבבישול ביתי צמחוני, כלומר ללא מוצרים הכרוכים בניצול בעלי-חיים.טבעונים ומי שאינם טבעונים מוזמנים להתרשם מהעושר של תזונה מהצומח ולטעום ממיטב התבשילים הביתיים שאנו מציעים בימי חמישי ושישי:
- בימי חמישי אנו פועלים במתכונת אירועי נושא שבועיים מתחלפים המשלבים ארוחה ותרבות כגון: סרט, הופעה, הרצאה וכ'ו. בערבי הנושא התרומה המומלצת היא 25 ש''ח. כל המנות מוגשות באהבה והסועדים מוזמנים לתרום סכום שיכסה את העלות ויאפשר את המשך קיום המהטמה.
מטרת הפרוייקט היא לפתוח אנשים לאלטרנטיבה של אי אלימות ואי פגיעה בצורה טעימה כייפית קהילתית וכ'ו. ובנוסף לזה בהמשך לנסות לפתוח את האפשרות הזו לכמה שיותר קהלי יעד מרקע חברתי שונה. כל המכירה של מזון בבר היא התנדבותית וגם מחיר האוכל הוא בגדר תרומה מומלצת בלבד, והוא מסתמך על הרצון הטוב והמסירות של ה''לקוחות''.
אנו מתארחים בזנגביל- המרכז הקהילתי לצמחונות בירושלים.
כתובתינו. בלפור 8 מול בית ראש הממשלה- ירושלים
קש"ת שירותי תיקון, מסגרות "אטלס" ו"מעגן".
שירותים לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם .
מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א
מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א הוקם על מנת לסייע ולתת תמיכה מעשית ורגשית לנפגעות/ים תקיפה מינית. המרכז מפעיל 3 קווי סיוע תמיכה וליווי 7 ימים, 24 שעות - לנשים: 1202 לגברים: 1203 ולגברים דתיים: 02-5328000 ופועל להגברת המודעות הציבורית לתופעה.
מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א, הוקם על מנת לסייע ולתת תמיכה מעשית ורגשית לנפגעות וללוותן בדרך הקשה שעליהן לעבור בעקבות הפגיעה. מרכז סיוע ת"א הוקם בשנת 1978, הראשון מסוגו בישראל, ובעקבותיו קמו עוד 9 מרכזים נוספים ברחבי הארץ. המרכז משרת את כל אוכלוסיית גוש דן, מעניק שירותי סיוע 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה, ומטפל ב 35% מכלל הפניות הארציות בנושאי תקיפה מינית.
המרכז מקבל מידי שנה מעל 11,000 פניות ומקיים כ - 1000 סדנאות והרצאות במוסדות חינוך ובמקומות עבודה שונים.
מטרות המרכז הינן הגשת סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית וכן הגברת המודעות הציבורית במטרה לצמצם את שיעורי התופעה בישראל.
מכון שילוב
מכון לטיפול משפחתי
זנגביל
זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות החל לפעול בשנות התשעים בשכונת טלבייה בירושלים.
הוא פתוח לטבעונים, לצמחונים וגם למי ש(עדיין?) אוכלים בשר, ושואף לעודד דיון והתנסות מתוך כבוד הדדי.
אנו שואפים לקדם מעבר לתזונה מהצומח, וליצור מרחב אלטרנטיבי נטול פגיעה בחי למספר ההולך וגובר של אנשים שבוחרים להיגמל מהתלות במזון מהחי, תלות שגברה מאוד בחברה שלנו בעשרות השנים האחרונות.
מעבר לתזונה צמחית עוזר למנוע מחלות אצל בני אדם, לחסוך סבל מיותר מבעלי החיים, לאפשר חלוקה צודקת של משאבים בעולם ולהגן על כדור הארץ מאסון סביבתי. לכן אנחנו בוחרים להתמקד בפעילותינו בכל אחד מתחומים אלה, ולתמוך בכל אדם שמעוניין להשפיע בהם.
בזנגביל מתקיים מגוון רחב של פעילויות, ובהן הרצאות בנושאים של שחרור בעלי-חיים, הגנת הסביבה, תזונה, מדיניות מזון ועוד. כמו כן, מתקיימים כאן סדנאות לבישול ולהכנת מזון טבעונאי, ייעוץ תוזנתי ע"י תזונאית קלינית ועוד. המקום מארח גם מפגשי יוגה ומדיטציה, כנסים ופגישות של אירגונים ועמותות, אירועי תרבות וכל מפגש אחר ברוח הטבעונות.
ביום שישי הראשון בכל חודש מתקיים במקום שוק חופשי - בזאר חופשי של חפצי יד שנייה שניתן לקחת ולמסור ללא תמורה כלשהי.
ביום שלישי האחרון בכל חודש אנו מקיימים ארוחה קהילתית, פתוחה לקהל הרחב, בה כל משתתף מוזמן להביא מנה טבעונית ולשבת יחד להכיר אנשים חדשים סביב השולחן. (אפשר לבוא גם בלי אוכל...).
זנגביל הוא פרויקט של האיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות. המרכז הקהילתי נרכש בסיועו הנדיב של פיליפ פיק המנוח, מהאיגוד היהודי לצמחונות בלונדון.
באתר תוכלו להרשם לעידכונים בדוא"ל אודות האירועים במרכז 'זנגביל'.
בואו לבקר, אנחנו יושבים ברחוב בלפור 8 בירושלים: כאן בדיוק.
צרו אתנו קשר באימייל veginger@gmail.com או בטלפון 02-5665737.
מרכז יה"ל (ייעוץ והכוונה למשפחות נפגעי נפש)
מרכז יה"ל (ייעוץ והכוונה למשפחות נפגעי נפש).
מרכז יה"ל מסייע לבני המשפחה, בתהליך ההתמודדות האישית והמשפחתית עם הקשיים ומעניק תמיכה, ייעוץ והכוונה,
מידע על זכויות ואפשרויות שיקום.
במרכז עומד לרשות בני המשפחה צוות רב מקצועי המתמחה בתחום השיקום בבריאות הנפש. הצוות מלווה את בני המשפחה בפגישות ייעוץ אישיות וקבוצתיות, ימי עיון, הרצאות וסדנאות.
המרכז פועל בשיתוף משרד הבריאות והשירותים בו ניתנים ללא תשלום.
כתובת מרכז יה"ל: הרצל 68 ראשון לציון קומה 4
אוטובוסים-אגד: 83,85,20,164 ,201
12,11,5,17,310 ,433 , 11 א, 18 , 301 ,274
יוצרים מציאות
יוצרים מציאות הינו מיזם חברתי קולנועי שמטרתו להביא להעצמה של אוכלוסיות חלשות בחברה:
בני נוער בסיכון, תלמידי חינוך מיוחד, אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, אוכלוסייה מבוגרת ומשפחות.
באמצעות הכלים האומנותיים והטיפוליים של הקולנוע המשתתפים יצרו יחד סרט דוקומנטארי על חייהם, סרט שייתן ביטוי לדילמות, לקשיים ולחוויות שעוברות עליהם לטוב ולרע, הם יחזקו את תחושת המסוגלות האישית שלהם, ויפיקו יחד סרט שיהווה תוצר קבוצתי בעל משמעות לכל אחד ואחת מהם.
המשתתפים יקחו חלק פעיל בסדנא בתפקידי: צילום, בימוי, תחקיר והפקה, הם יתנסו בעבודת צוות תוך שימת דגש על שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה, יערכו תחקיר מצולם זה לזה ויצלמו סיטואציות דוקומנטאריות תוך התבססות על תסריט אותו הם יכתבו.
באמצעות חומרי הגלם התיעודיים של חייהם הם יבנו סיפור אנושי עם התחלה אמצע וסוף ברורים,
סיפור אישי אשר יציג את חייהם באופן בו הם רואים אותו ובאמצעותו הם יביעו את האכזבות, הפחדים, הקשיים והרצונות האישיים שלהם, יתנו ביטוי לדילמות ביחסים, התמודדות עם הזקנה ועם מוגבלויות פיזיות ויספרו על קשיים והצלחות אותם הם חווים.
(במהלך הסדנא המשתתפים יקבלו מצלמת וידאו שבאמצעותה יתעדו את חייהם).
מינהל קהילתי חומת שמואל (הר חומה)
המינהל הקהילתי הינו ארגון ללא מטרות רווח הנותן שירותים ל-20,000 תושבי שכונת חומת שמואל (הידועה גם כ'הר חומה'). בעיקר בתחומי, תרבות, תכנון אורבני, אוכלוסיית צמי"ד, חינוך, קהילה, ספורט, וחוגים לכלל אוכלוסיית השכונה ובכללה; הגיל הרך משפחתונים וצהרונים, ילדים, נוער, צעירים, מבוגרים והגיל השלישי.
המינהל מהווה מוסד קהילתי רב-שירותי המפתח תוכניות ושירותים המותאמים לצורכי הקהילה ולבעיותיה. מינהל קהילתי "חומת שמואל" הינו הגורם המרכזי המאגד בתוכו את המשאבים הכלכליים והפיזיים, והרואה את הצרכים המשתנים של כלל האוכלוסייה המתגוררת בשכונה.
כיוונים - החברה לתרבות הפנאי באר שבע
מגוון התחומים בהם ניתן שירות לתושבי העיר וסביבותיה רחב ביותר וכולל, העשרה לימודית, פעילות חוגים וסדנאות, טיפוח הנוער ומנהיגות צעירה, פיתוח כישרונות צעירים, מתן פתרונות לימודים ותעסוקה לצעירים תושבי העיר וסביבותיה, עידוד הספורט וצריכת התרבות, פסטיבלים, אירועים עירוניים ועוד ועוד.
המתנ"סים, מוקדי הפעילות בשכונות, מרכז הצעירים, מוקדי הספורט, אירועי הקליטה, הקתדרה ועוד, מהווים מוקד משיכה לתושבים בני כל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה.
כיוונים - החברה לתרבות הפנאי (בשמה הקודם: החברה למפעלי תרבות, מיסודה של עיריית באר שבע בע"מ), הוקמה בשנת 1999, במטרה לתת מענה לכל נושא תרבות הפנאי בעיר ולקדם את הפעילות הקהילתית, חברתית ותרבותית לכלל תושבי העיר.
כיוונים פועלת בכל רחבי העיר, במבנים עצמאיים כמוקדים קהילתיים ובתוך בתי ספר, אולמות ספורט, מבנים ועוד.
הסוכנות היהודית - ניצנה
הסוכנות היא ארגון יהודי התנדבותי, שותפות של יהודי העולם למען יהדות העולם, ובמרכזה מדינת ישראל.
אנו מאמינים שמדינת ישראל היא מרכזו ועתידו של העם היהודי.
ישראל היא כיום מדינה מתקדמת וחזקה, אך האתגרים הניצבים בפני העם היהודי לא תמו.
הסוכנות היהודית, כשותפות גלובלית של יהודי העולם, היא הכלי האפקטיבי למימוש האתגר המרכזי של היהדות בימינו - הבטחת המשכיותו של העם שלנו.
כמה פרטים על המקום הספציפי - ניצנה
מי אנחנו ומה החזון?
ניצנה – קהיליה חינוכית התיישבותית בנגב, מיסודה של הסוכנות היהודית, נוסדה ב-1986 ע"י חתן פרס ישראל לובה אליאב ומאז ועד היום עוסקת בחינוך. כל עשייתה ופעלה של ניצנה לאורך שנות קיומה הן, הקניית ערכים של ציונות, פלורליזם,העצמת האדם, אהבת ארץ ישראל בכלל והנגב בפרט תוך מתן דגש מיוחד לתחומי הקיימות, איכות הסביבה והחי בהם.
מה אנחנו עושים?
ניצנה הינה מרכז הדרכה חינוכי ונופש המפעיל כמה תוכניות ובהן: ''''סמינר נגב ציוני אקולוגי'''', ''''סמינר מדע בעקבות השמש'''', ''''סמינר העצמה''''.
עיקר הלימוד נעשה בנוסח "בית ספר שדה" - לימודים בשטח ובסביבות למידה מתקדמות הפזורות ברחבי הכפר.
לניצנה: אכסניית נוער ומרכז אירוח. לאורך השנה מגיעים מרחבי הארץ והעולם אלפי בני נוער וצעירים לטיולים שנתיים וסמינרים לימודיים וכמו כן, מאות משפחות לסופי שבוע וחופשים.
עמותת "שתילים בקהילה" עמותה חברתית קהילתית לילדים ונוער בסיכון
עמותת "שתילים בקהילה" הוקמה מתוך אמונה ורצון לפתח ולהשקיע יכולות ומשאבים בדור העתיד ובפרט בילדים ובני נוער המצויים במצבי סיכון ונשירה. העמותה מתמקדת בהכוונת הורים, נערים וילדים. ייעוץ והנחייה. שיבוץ במסגרות למידה, שיתופי פעולה עם מסגרות חינוך ורווחה. ופרוייקטים קהילתיים חברתיים. בתוכניות העתיד וחזון העמותה לפתוח מסגרות אחה"צ לימודיים טיפוליים לגילאי א'-יב'. חקלאות טיפולית. ומרכז סיוע חינם הכולל אבחונים, יעוץ, הדרכה, טיפול והכוונה למשפחות מתקשות ממצבים סוציואקונמיים בני נוער וילדים בסיכון.
אגף לשירותים חברתיים מודיעין מכבים רעות
אגף לשירותים חברתיים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות
מתנ"ס רמת ורבר פ"ת
מתנ"ס רמת ורבר מהווה כבר יותר מעשור "כבית שני" לתושבי שכונת רמת ורבר ולתושבי השכונות הסמוכות. צוות המתנ"ס שם לו למטרה לעבוד בשותפות עם הקהילה ואנו מזמינים אתכם התושבים להיות שותפים ומעורבים באירועים הקהילתיים, בפעילות הוועדות ובתחומי התנדבות במתנ"ס.
פעילויות ייחודיות: בית קפה המופעל ע"י מתנדבים לרווחת הקשישים, מרכז לגיל הרך,
חנות בגדי יד שנייה, קמפוס ללימודי העשרה, מועדון העצמה לנשים ועוד.
כל אלה לצד פעילויות החוגים, אירועי התרבות וצהרונים.
מצפים להשתתפותכם ולמעורבותכם
שלכם המנהל וצוות המתנ"ס
ניצני ראשון
בראשון לציון עמותת "ניצני ראשון" פועלת למען הילדים הנכים הלוקים בשיתוק מוחין (CP), ניוון שרירים, מחלות נדירות וכדומה.
עקב פגיעות אלו הילדים סובלים מפגיעות ולקויות מוטוריות וקוגניטיביות.
העמותה פועלת לקידום ושיפור איכות החיים של הילדים הנכים.
כחלק מאבני הבניין להגשמת חלום זה: תמיכה שיקומית, לימודית, חברתית ותעסוקתית.
קידום העצמאות והכנתם לחיים האמיתיים.
תמיכה לימודית וקוגניטיבית- מועדונית לילדים ומרכז לימודי במשך כל ימות השנה. סיוע לימודי פרטני על ידי צוות חינוכי ומתנדבים. ריפוי בדיבור, חוגי מחשב, משחקי חשיבה, למידה לשמירת איכות הסביבה, אקטואליה ועוד.
שיקום ושיפור מיומנויות מוטוריות - בעמותה חדר טיפולים עם ציוד מותאם לנכים, התעמלות טיפולית לנכים, שיאצו, רפלקסולוגיה, עוצמת הרכות, וחדר כושר. לעמותה להקת מחול ייחודית, להקת "ילדי האור" , המשלבת ילדים בכיסאות גלגלים עם רקדניות בריאות. הלהקה מופיעה מול קהלים שונים, ומשמשת מנוף לקידום אוכלוסיות רבות לשיתוף פעולה עם הילדים הנכים.
קידום יכולות מנטאליות וחברתיות – טיפול בעזרת בעלי חיים , פסיכודרמה, יצירה ואומנות, פיסול. פעילות חברתית,קייטנות קיץ נופשונים וטיולים. שילוב חברתי עם תלמידי בית ספר יסודי, חטיבה, תיכון , חיילים וסטודנטים.
חיים עצמאיים - בעמותה דירת אימון בו יוכלו הילדים ללמוד כישורי חיים ולהתנסות בעצמאות מרבית. כולל לינה מחוץ לבית.
פעילות העמותה מתקיימת מתרומות בלבד.
הנכם מוזמנים לבקר במקום ולהתרשם מהפעילות הייחודית.