שתיל - שירותי תמיכה ויעוץ לארגונים מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מסייע לארגונים לשינוי חברתי בשלבי הקמתם ובפעולתם השוטפת.
מאז הווסדו בשנת 1982, פעיל שתיל בשורה הראשונה של המאבק לשינוי חברתי בישראל. כמרכז של ארגוני שטח לשינוי חברתי, שתיל מעצים קהילות מקופחות על ידי הקניית כלים לשיפור חייהן ועל ידי בניית פיתוח יכולות של ארגוני שטח לשינוי חברתי, שתיל מעצים קהילות מקופחות על ידי הקניית כלים לשיפור חייהן ועל ידי בניית ארגונים המקדמים שינוי חברתי לטווח ארוך.
שתיל נענה לצרכים הנובעים מהשטח וכן פועל באופן פרואקטיבי - מגיע לציבור הנמצא בשוליים הכלכליים והגיאוגרפיים של החברה ומחזק את כוחו על ידי יצירת קואליציות של ארגונים. פעולת שתיל מחזקת את הדמוקרטיה בישראל על ידי עידוד אזרחים להשפיע על תהליכים שלטוניים וחיזוק השאיפה לצדק חברתי.
שדולת הנשים בישראל הוקמה בשנת 1984 כגוף עצמאי ובלתי מפלגתי הפועל למען קידום מעמד האישה באמצעות חקיקה, לובי בכנסת, העלאת מודעות ציבורית, חינוך ומחקר. מטרתנו היא להפוך את ישראל למדינה שוויונית בה זוכים כל אזרחיה ואזרחיותיה לשוויון, להלכה ולמעשה. שדולת הנשים בישראל הינה ארגון ייחודי בנוף העמותות הישראלי שכן היא מפעילה קשת של תוכניות שונות הפונות לאוכלוסיות שונות ומציעה שינוי חברתי כולל בהיבטים רבים של החברה הישראלית. השדולה פועלת להרחבת מעגל הנשים הפעילות והמודעות לצורך בשינוי, בעיקר בפריפריה ובקרב אוכלוסיות ייחודיות, וכן מעודדת נשים להגיע לעמדות מנהיגות ולתפקידים נבחרים. שדולת הנשים יזמה, ניסחה וקידמה עשרות חוקים ותיקוני חקיקה לשיפור מעמדן של הנשים בישראל, ביניהם החוק למניעת הטרדה מינית משנת 1998 והחוק להקמת נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה משנת 2005; לשדולת הנשים הצלחות רבות בעתירות לבג"ץ נגד אפליית נשים על ידי המדינה, כשהידועים ביותר הינם בג"צ אליס מילר, בג"צ הדירקטוריונים ובג"צ משה קצב. מרכז המחקר והמידע של שדולת הנשים מסייע למקבלי ההחלטות והקהל הרחב בהצביעו על מצבן המשני של נשים בישראל בתחומים שונים. שדולת הנשים מפעילה תוכניות ללימודי מגדר ושוויון בין המינים בבתי הספר התיכוניים בקרב יהודים/ות וערבים/ות. השדולה פועלת להחזרת נשים מהפריפריה למעגל העבודה תוך ליווי והדרכה ארוכי טווח והיא אחד מן הארגונים הישראלים המעטים אשר זכו להכרה כגוף מייעץ לועדת הכלכלה והחברה של האו"ם (ECOSOC).
המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, עמותה רשומה, הוקמה בשנת 1972, כגוף חיצוני, ע"י ממשלת ישראל במטרה לצמצם את הפערים החברתיים באמצעות מתנדבים. המועצה הינה הגוף ההתנדבותי הוותיק ביותר בישראל, העוסק במתן שירותים למתנדבים ולארגוני ההתנדבות בארץ. במהלך השנים התגבשה המועצה כארגון מאגד לפעולות התנדבות של יחידים, ארגוני מתנדבים ומפעילי מתנדבים ונבחרה כארגון המזוהה, והמייצג את ההתנדבות בארצנו ובחו"ל. במסגרת פעילותה כמאגדת ארגונים התנדבותיים העוסקים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, איכות החיים והסביבה, סיוע הומניטרי בינלאומי, תעסוקה, רווחה, קליטת עליה, צרכנות, שעת חירום ועוד, נבחרה כגוף הרשמי של מדינת ישראל להוקרת מתנדבים הבולטים בארצנו ע"י מוסדות המדינה. תחומי פעילות המועצה: הענקת אותות ומופת למתנדבים בארץ: הענקת אות הנשיא למתנדב, מגן ראש הממשלה למנהיגות מתנדבת, מגן שר הבריאות, מגן השר לאיכות הסביבה, אות מופת, מגן שר הקליטה, אירועי הצדעה למתנדבים ועוד. הדרכה: פיתוח תוכניות התנדבותיות, קורסים בנושאי התנדבות לפי הזמנה, פיתוח ואיגוד ידע מקצועי בתחום ההתנדבות. מתן שירותים: אינפורמציה אודות ארגוני התנדבות בארץ למתנדבים וארגונים, הצמדת מתנדבים לארגוני התנדבות . חקיקה: קידום קוד האתיקה של הפעלת מתנדבים, קידום חוק ביטוח המתנדבים בארץ. כלל ארגוני: קיום פורומים לארגוני מתנדבים בארץ, כינוסים שנתיים, ימי עיון והשתלמויות, ייצוג עולם ההתנדבות בארץ ובעולם. כמו כן, מפעילה המועצה פרויקטים נקודתיים, כגון סיוע ארוך טווח לנפגעי אסון הצונאמי.
מרכז תרבות העמים-הפך להיות מינהל קהילתי בשנת 2001 ומאז משרת את השכונות "גינות העיר"-רחביה,טלביה, קטמון הישנה, ימין משה, מושבה גרמנית, מושבה יוונית והניות. יחד עם התושבים נקבע חזון למרחב גינות העיר; מעצבים יחד את עתידנו תוך: · סולידריות חברתית. · שמירה על פלורליזם תרבותי, דתי ולאומי. · דיאלוג והסדרים מוסכמים בין הגורמים המושפעים והמשפיעים. · איזון בין פיתוח ושימור · שמירה על זהות שכונתית · תרומה לעיצוב פניה של העיר כולה.
עמותת יד ביד הקימה ומפעילה 4 בתי ספר דו-לשוניים ורב-תרבותיים בישראל: בגליל, וואדי עארה, ירושלים ובאר שבע, ובהם קרוב ל-900 תלמידים יהודים וערבים; השנה חנכה העמותה קמפוסים חדשים בשניים מבתי הספר שלה. בתי הספר של יד ביד מוכרים על ידי משרד החינוך וזכו לפרסים, פרסום והכרה בארץ ובחו"ל. כל אלה מהווים הכרה בייחודיות של בתי הספר ובתרומתם החשובה לחברה הישראלית.
חינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום. פדגוגיה ביקורתית תכנית הכשרת מחנכים/ות מובילי דרך במסלול היסודי • התוכנית נותנת ללומדים/ות בה אפשרות לפתח את עצמם כמחנכים, הפועלים מתוך השקפת עולם המבוססת על צדק חברתי, תודעה סביבתית ושלום. היא מעניקה כלים להוראה אלטרנטיבית, חווייתית מגוונת וערכית. הוראה שיש בה רגישות לאוכלוסיות מוחלשות, הנמצאות בשוליים החברתיים. • התוכנית נותנת את הכלים והידע להשתלבות במערכת החינוך הקיימת, תוך הובלת פרוייקטים לשינוי והתחדשות במישורים פדגוגיים, ערכיים, קבוצתיים ואישיים. קיימת היום דרישה לא/נשי חינוך, הן בחינוך הפורמלי והלא פורמלי החושבים ב"ראש גדול" ויכולים לפתח ולהוביל יוזמות חינוכיות לשנוי. • התוכנית מכשירה מורים ומורות מובילי שינוי בבית הספר היסודי וא/נשי חינוך בפרויקטים חינוכיים, בארגונים חברתיים. יש אפשרות להסבת אקדמאים מה התכנית מעניקה? 4 תעודות: תאר בוגר/ת B.Ed בחינוך תעודת הוראה לחינוך היסודי תעודת מגשר/ת תעודת התמחות בשינוי חברתי בארגונים חברתיים. למי התוכנית מיועדת? לא/נשים בעלי מחויבות חברתית, רגישויות חברתיות, המאמינים בחשיבות החינוך ושואפים להשפיע על החברה באמצעות החינוך.אמהות ואבות שרוצות/ים חינוך טוב יותר לילדיהם, מדריכים במסגרות חינוך אלטרנטיביות, בוגרי תנועות נוער, פעילי מתנ"סים, פעילים בקהילות שונות, בוגרי תיכון מקבוצות חברתיות הרוצים לשפר את החינוך בקהילה שלהם. מהי מסגרת הלימודים? הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע וביום השלישי הסטודנטים/יות מתנסים בעבודה מעשית בבתי ספר ובארגונים לשנוי חברתי. בשנה הרביעית הלימודים יתקיימו יום בשבוע, והסטודנטים יעבדו בשכר ( סטאג'). התכנית נפתחת בתחילת שנת הלימודים האקדמית. מהם העקרונות ודרכי הפעולה של התוכנית ? • שילוב של גישות הוליסטיות שונות, המבוססות על ערכים של שוויון לכל סוגי האוכלוסיות. • השתתפות בתהליכי העצמה ופיתוח יכולות לנהל את חיי היום-יום של בית הספר על-פי הפדגוגיה הביקורתית, בשיתוף עם התלמידים, ההורים, הקהילה וגורמים אחרים. • יצירת כלים להתמודדות עם בעיות בחינוך ובחברה הגורמות לילדים מריבוד מעמדי נמוך להיכשל בבתי הספר ובגנים, ולהפוך מצבים של כישלון למצבים של הצלחה. • למידה מתוך התנסות מעשית. • פיתוח יוזמות ומחקר של פרוייקטים חינוכיים חדשניים ופעילות בבתי ספר ובארגונים חברתיים. • דגש על תנועות לחינוך אלטרנטיבי , תנועות לשינוי חברתי, תיאוריות חינוכיות והתייחסותן לשאלות של זכויות, שוויון ואי שוויון בחינוך, חינוך לשלום, מגדר, גלובליזציה, אקולוגיה סביבתית. • קשר שוטף עם ארגונים חברתיים וחינוכיים העוסקים בפעילות למען השלום, ארגונים ירוקים, הפועלים במערכת החינוך. • התנסות ביצירת תוכנית רב-תחומית התואמת את רוח החינוך הנחוץ לעידן בו אנחנו חיים. מהם הקורסים בתוכנית? • זכויות אדם ותוכניות לימודים • הובלה של תוכניות חינוכיות לשינוי חברתי • סוציולוגיה והבטים חברתיים של מערכות חינוך • זרמים חינוכיים ותנועות לשינוי חברתי בארץ ובעולם • פסיכולוגיה - תאוריות ושבירתן • כלכלה פוליטית וחינוך • תקשורת וקולנוע ומקומם בחינוך. • צדק סביבתי ואקולוגיה. • גישור ופתרון קונפליקטים במערכות חינוכיות • החברה הישראלית – מגדר ושיויון בין המינים. • פדגוגיה ביקורתית –תיאוריה ופרקטיקה מהן אפשרויות העבודה של הבוגרים/ות? הוראה בבית הספר ובקהילה הובלת קבוצות תפקידים מובילי שנוי בחינוך ובארגונים חברתיים גישור בנאישי וקבוצתי • -צוות המרכז לפדגוגיה ביקורתית ילווה את בוגרי התוכנית אשר יעסקו בתחום איך נרשמים לתוכנית? מתקשרים למחלקת השיווק של המכללה, טל: 03-6901200 לפרטים נוספים ניתן לפנות לצוות התוכנית במכללת סמינר הקבוצים: גליה זלמנסון-לוי – מנהלת כללית - טל: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il חגית גור זיו – מנהלת אקדמית - טל: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il גל הרמט – מנהלת פרויקטים - טל: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il
המכללה היא עמותה, שמספקת ללומדים בה ידע תיאורטי ביקורתי, כמו גם אלטרנטיבות למצב הקיים וכלים מעשיים, במטרה לקדם שינוי חברתי-כלכלי בישראל
עמותת 'אפשר אחרת' מתמקדת בחינוך לרב-תרבותיות בקרב בתי הספר ובקהילה.עיקר הפעילות היום היא במרכז הארץ ובצפונה. כ-30 בתי ספר יהודים וערבים לוקחים חלק בפרויקט 'מנהיגות בחברה רב-תרבותית. anewway@netvision.net.il
יוזמות קרן אברהם (ע"ר) הינו ארגון ללא כוונת רווח הפועל מאז 1989 לקידום שוויון וחיים משותפים ליהודים ולערבים אזרחי המדינה למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת בישראל. הקרן נקראת על שמו של אברהם-אבראהים, אביהם המשותף של היהודים והערבים, והיא פועלת לקידום מדיניות המבוססת על מודלים חברתיים חדשניים, מפעילה מיזמים רחבי-היקף ונוקטת פעולות הסברה. צוות יוזמות קרן אברהם מונה כעשרים איש, יהודים וערבים, והוא מנוהל במשותף ע"י אמנון בארי-סוליציאנו ומוחמד דראושה. מיזמים עיקריים: השפה כגשר תרבותי: לימודי שפה ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים עבריים, במטרה להקנות ידע והבנה של התרבות הערבית, לחולל שינוי ביחס כלפי החברה הערבית ולמסד את לימודי הערבית כמקצוע חובה למן הלימודים בכיתות היסוד ועד ללימודים לבחינות הבגרות. המיזם מופעל בלמעלה ממאה בתי ספר עבריים ברחבי הארץ, ושותפות לו השלטון המקומי, משרד החינוך וגופים אחרים. בנוסף על התכנית שפותחה ומיושמת בבתי הספר, המיזם פועל להכשרת מורים ערביים להוראת ערבית וכן הוקם אתר אינטרנט מתוקשב להוראת ערבית. בבתי הספר המשתתפים בתכנית נערכות פעילויות שונות שעניינן התרבות הערבית. קשרי חברה ערבית-משטרה: קידום שירות שיטורי שוויוני, הוגן ומכבד, תוך ביסוס קשרי אמון בין הקהילה הערבית לבין המשטרה. המיזם פותח בעקבות אירועי אוקטובר 2000 ומטרתו לסייע ביישום המלצות ועדת אור. לפיכך הוא מתמקד בפיתוח מודלים יישומיים של שיטור למען הקהילה, הכשרת פיקוד המשטרה בכל הנוגע לאוכלוסייה הערבית וביסוס דיאלוג בין המנהיגות הערבית לבין המשטרה. שריקאת חיאה – שותפות לחיים: הכשרת נשים ערביות בלתי מועסקות לשם שילובן בשוק העבודה כדי להעצים את אוכלוסיית הנשים הערביות, להביא לצמצום העוני בחברה הערבית ולקדם את הכלכלה הישראלית בכללותה. המיזם פועל בגליל בשיתוף עמותת תב"ת (תנופה בתעסוקה) של ג'וינט ישראל וכולל מסע ציבורי להסברת התועלת שבהשתלבות בשוק העבודה לצד הכשרת נשים להצטרפות לעבודה, השמתן וליווין במקומות העבודה. מרקם בגליל: פיתוח לב הגליל כמודל ארצי לחיים משותפים באזור מעורב. המיזם כולל שיתופי פעולה בין ראשי ערים יהודים וערבים לצורך פיתוח פרויקטים אזוריים משותפים; חינוך לחיים משותפים בבתי הספר ומפגשי תלמידים יהודים וערבים; פעילות משותפת לשתי האוכלוסיות בתחומי העצמת נשים, ספורט, אמנות ודיאלוג בין-דתי. כל זאת כדי לפתח מדיניות ומודלים לחיים משותפים שיהיה ניתן ליישמם בלמעלה מעשרה אזורים מעורבים בישראל. שכנוע ציבורי וקשרי ממשל: חשיפת הציבור הישראלי בכלל ומקבלי ההחלטות בפרט לחשיבות השוויון והחיים המשותפים ולתועלות הכלכליות, הביטחוניות, המדיניות והמוסריות-ערכיות הנובעות מהם. בנוסף, מסייעת הקרן לפיתוח מדיניות ממשלתית לשילוב ולשוויון והעמקת ההכרות עם מאפייניה, של צרכיה ושל אתגריה של החברה הערבית בישראל. חינוך לחיים משותפים – מרכז משאבים שיתופי: אתר אינטרנט דו-לשוני (עברית-ערבית) המיועד למורים לאזרחות, למחנכים ולעוסקים בחינוך האזרחי על היבטיו השונים. האתר נועד לחזק ולתגבר את החינוך האזרחי ואת החינוך לחיים משותפים בבתי-הספר העבריים והערביים בישראל. זאת באמצעות מאגר מידע שיתופי מקיף, הכולל תכניות, הצעות לפעילויות, עזרי לימוד וחומרים מגוונים בנושאים של דמוקרטיה ושל חינוך לאזרחות משותפת. האתר יאפשר לשתף את המשתמשים בחומרים הקיימים ובניסיון המצטבר לשם פיתוח משותף של חומרים חדשים ותקשורת יעילה הנוגעת לנושאים אלו. רשת השותפות היהודית-ערבית: הפעלת פורום הכולל למעלה מ- 170 ארגונים הפועלים לקידום שותפות יהודית-ערבית כצעד לבניית תנועה חברתית-אזרחית למען חיים משותפים. הרשת מופעלת בשותפות עם הפורום להסכמה אזרחית; היא פועלת בעיקר באמצעות אתר אינטרנט ומסייעת בשיתוף ידע ובאיגום משאבים. אחת לשנה עורכת רשת הארגונים את חודש השותפות היהודית-ערבית, שמטרתו העלאת המודעות לחשיבותם של החיים המשותפים.
עמותת אזרחים בונים קהילה קמה בנובמבר 2004 בלוד . מייסדי העמותה , אנשי מקצוע שעבדו בעיר ותושבים פעילים שמו להם למטרה לקדם שינוי משמעותי בקהילת לוד . מתוך דאגה לכלל הקהילה ורצון לקדם שינוי בחרה העמותה למקד את עבודתה בעבודה עם נוער וצעירים בלוד. בעבודתה עם בני נוער וצעירים מבקשת העמותה לאפשר לאלו לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכם . פוטנציאל אנושי זה יתבטא בדמות של צעיר פעיל ואקטיבי , עצמאי , בעל כלים לפעול למען עצמו ובעל מחייבות לקהילתו ולסביבה הרחבה בה הוא חי . העמותה פועלת לאור המטרות הבאות: העצמת הנוער והצעירים בלוד כחלק מתשתית מנהיגות, כוח משפיע ואזרחות פעילה בהווה ובעתיד. 1. פיתוח והרחבת מערך הפעילות הבלתי פורמאלית לנוער בלוד. 2. הגברת נגישותם של צעירים להשכלה גבוהה ולתעסוקה איכותית. 3. חיזוק תחושת השייכות, תפיסת הזהות והזיקה לעיר של בני נוער וצעירים. 4. יצירת תשתית ובסיס לקיום דיאלוג בין הקהילות השונות בעיר. 5. דרישה ללקיחת אחריות מצד הרשות המקומית לתחום נוער וצעירים כולל הקצאת משאבים משמעותיים.
הוצאה לאור אלטרנטיבית עצמאית.
המרכז הערבי יהודי הוקם בשנת 1993 ושייך למחלקה למרכזים קהילתיים בעיריית ת"א יפו המרכז פתוח במשך כל השנה ופועל בימי א'-ה' בין השעות 8-22:00 צוות המרכז מורכב משלוש הדתות וכן גם הפעילים וחברי המרכז המגיעים אליו פעילויות המרכז רבות ומגוונות וכוללות :אמנות, מחול, מוסיקה, ספורט שפות מחשבים ועוד.... המרכז פועל מזה שנים רבות לקידום החיים המשותפים בין יהודים וערבים בכל הגילאים
הנהגת מרכז ובשמה החדש הנהגת החוף היא הגוף האחראי על שבטי הצופים בראשון לציון, חולון, בת ים, אזור, נס ציונה, יהוד, נווה מונוסון, רמת אפעל ואור יהודה. תנועת הצופים היא תנועת הנוער הגדולה בישראל, ואחד מהגופים החברתיים המובילים במדינה. העבודה בצופים משלבת ניהול, חינוך, הדרכה, פיתוח הדרכה, הדרכת נוער, עבודה קהילתית ושאר אתגרים חינוכיים. העבודה מיועדת לחיילים משוחררים ולסטודנטים.
עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי הוקמה בשנת 1998 במטרה לחזק את הקשר בין שלום וצדק חברתי ולפעול לקידום כל אחת מהמטרות הללו. קולה של מחויבות הוא קול ייחודי, בהתמקדותה בצומת בו נפגשים נושאי השלום ונושאי הצדק החברתי ובתלות שבניהם. במסגרת זאת עוסקת מחויבות בבעיית האבטלה כבעיה לאומית, חברתית וכלכלית ובסיוע למובטלים באמצעות "מוקד זכויות מובטלים". מאז הקמתו ועד היום פנו אל המוקד אלפי מובטלים ומובטלות בכל רחבי הארץ. המוקד נמצא בירושלים, והוא מפעיל שלוחות בשפות רוסית, ערבית ועברית. פעילות המוקד מתמקדת הן במענה לפניות פרטניות – יעוץ, העברת מידע וייצוג משפטי, והן בהתמחות ופיתוח ידע בנושא אבטלה, ובפעילות לשינוי מדיניות בתחום האבטלה.
העמותה "קולות אחרים – העמותה לקידום והעצמת האדם באמצעות המדיה (ע"ר) הוקמה בינואר 2006. ממטרותיה של העמותה: לאפשר ולקדם דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה היהודית והפלסטינית בישראל. קיום, יזום, הפקה וקידום של אירועים תרבותיים, מתן ביטוי למגוון של דעות, קבוצות ותרבויות שונות באמצעי המדיה השונים, תמיכה וקידום של עשייה ויצירה הומניסטית ושוויונית. העמותה מובילה את הפרויקט "קולות אחרים - קולנוע נודד". קולות אחרים – קולנוע נודד הוא פרויקט המשתמש במדיום הקולנוע להעמקת הדיאלוג היהודי-פלסטיני תוך קידום שותפות ואקטיביזם חברתי בקרב קהילות שונות בפריפריה בישראל (בשלב ראשון: רמלה, שדרות, ואדי ערה, ירושלים- קרית מנחם וחיפה). הפרויקט יציע מודל לקידום דיאלוג בין שונים ואחרים, בין היתר בין יהודים ופלסטינים, באמצעות יצירת מרחב מזמין לייצוג וביטוי של קולות וקבוצות, המודרים עפ"י רוב מסדר היום של החברה בישראל. באמצעות תהליך מובנה והדרגתי, המשלב מגוון רחב של סרטים משפע היצירה המקומית, יקדם הפרויקט את הכרת האחר ויעודד פעולה משותפת לשינוי חברתי.
מרכז קשתות הינו גוף עירוני לשינוי חברתי הפועל במסגרת עיריית רמלה ויחד עם שותפים רבים הכוללים קרנות ומשרדי ממשלה. הליווי המקצועי ע"י ג'וינט ישראל.
המרכז הינו אחד מ- 36 מרכזי צעירים (גילאי 18-35) הפועלים ברחבי הארץ. כמו-כן הינו משמש גם כמרכז לפיתוח ההון האנושי וכן כשלוחת היחידה להכוונת חיילים משוחררים עבור תושבי רמלה.
למרכז 2 מטרות עיקריות:
1. קידום אישי של תושבי העיר בכלל ושל צעיריה בפרט בתחום הקריירה (השכלה ותעסוקה)
2. חיזוק הזיקה של צעירים לעיר
הפעילות נעשית באמצעות:
1. מידע, הכוון ויעוץ לפיתוח קריירה: השכלה ולימודים לתושבי רמלה. הכוון ויעוץ בתחומי השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית ותעסוקה: מלגות לימודים, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בנק משרות עדכני, קורסי פסיכומטרי מוזלים, כויות חיילים משוחררים. היעוץ ניתן חינם לתושבי רמלה. הקורסים במחירים מסובסדים או מוזלים.
2. בניית קבוצות מנהיגות של צעירים ברמלה, יצירת דיאלוג בין צעירי העיר לרשות, פלטפורמה ליזמות צעירים בתחומי החברה, התרבות והחינוך, בניית רשת חברתית ותרבות פנאי עבור ועם צעירים בעיר ועוד.
שותפים: עיריית רמלה, קרן רמלה, ג'וינט ישראל, משרדי ממשלה, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, קרן גנדיר, קרן גרוס, קרן גולד, מסד קליטה, פדרציית יהדות קנזס סיטי, קרן גלנקור, פרוייקט שיקום שכונות, משרד הרווחה ועוד.
"עמותת ערוס אלבחר (כלת הים) לאישה ביפו" רואה כחזון שלה: העצמת הנשים הערביות ביפו מבחינה אישית, כלכלית, וקהילתית והגברת מעורבותן הפעילה בקהילה ובשוק העבודה . אנו מאמינים כי בדרך זו, ניתן יהיה לקדם את מצבן ומעמדן של הנשים ביפו.
עמותת "ערוס אלבחר לאישה ביפו" הינה עמותת נשים ללא כוונת רווח אשר נוסדה בשנת 2007 על ידי נשים ערביות תושבות יפו אשר ראו צורך וחשיבות בהקמת עמותה שתנוהל על ידי נשים למען נשים ותיתן מענה לצורכיהן הייחודיים של נשים ערביות תושבות עיר מעורבת כיפו.
על מנת לאפשר הגדלת הפעילויות שלנו והגעה לאוכלוסיית נשים רחבה יותר, אנו הקמנו את בית "ערוס אלבחר " – שהינו מרכז העמותה, המשמש למרחב נשי מוגן ומעצים , הממוקם בתוך הקהילה, בו מתקיימות באופן שוטף הפעילויות השונות והמפגשים עם הנשים.
מבין הפרויקטים הפועלים בעמותה : פרויקט הכנה לעבודה לנשים, פרויקט של יזמות עסקית , מיזם עסקי בתחום התפירה, מועדון נשים, קורסי מחשבים, ערבית ואנגלית, קבוצת אקטיביזם, מרכז זכויות ועוד ...
מדרשת אדם פועלת מזה 20 שנה במערכות החינוך הפורמלי והמשלים ועוסקת בחינוך לערכי הדמוקרטיה ולשלום ובמתן כלים יישומיים להטמעתם. - מגוון תכניות לימודים מקוריות הנלמדות במסגרת השתלמויות קצרות וממושכות (המוכרות לצורך קבלת גמול השתלמות). - הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ ומיועדות למגזרי אוכלוסייה שונים, יהודים וערבים, ובכל קשת הגילים. - מתודה ייחודית המשלבת לימוד עיוני בתהליך קבוצתי-חווייתי. - למדרשה צוות מנחים ומרצים מיומן ומקצועי. - הוצאה לאור של פרסומים חינוכיים, בעברית ובערבית, אותם ניתן לרכוש במדרשה. - פעילות בינלאומית עם ארגונים חינוכיים עמיתים ומוסדות אקדמיים בחו"ל הכוללת כינוסים וסמינרים משותפים. מדרשת אדם, יער ירושלים, ת"ד 3536, ירושלים 91033 טל. 6448290-02 פקס: 6752932-02 adam@adaminstitute.org.il
מען – עמותה לסיוע לעובדים (ע"ר) - ארגון עובדים שמסייע לקבוצות עובדים להקים ועדים ולקדם הדברות והשגת הסכם קיבוצי עם המעסיק. מען פועל כארגון עובדים במטרה ליצור תרבות של התארגנות איגוד מקצועית וסולידריות פועלית. ארגון העובדים מען הוקם בסוף שנות ה-90 להוות כתובת לעובדים בלתי מאורגנים. מען הוא ארגון פתוח ודמוקרטי, המאגד עובדים ללא הבדלי לאום, דת, מין או השקפה. מאות אלפי עובדים ועובדות חסרי זכויות בישראל, נהגים, מורים, עובדי בניין, עובדי תעשייה, עובדי חברות כוח אדם, עובדי קבלן, פרילאנסרים ועובדים בחוזים אישיים - כל מי שאין לו מסגרת איגוד מקצועית וועד עובדים - ימצאו במען כתובת אמינה במסגרתה ימצאו תמיכה, יעוץ, וסיוע בהקמת ועד עובדים והגנה איגוד מקצועית. בנוסף פועל מען כארגון עובדים במגוון רחב של תחומים בנושא אבטלה ועבודה. 1. סיוע לעובדים במימוש זכויות עבודה וכן ייעוץ משפטי 2. סיוע למובטלים בפניה לשרות התעסוקה ולבטוח לאומי 3. מעקב אחר תכנית ויסקונסין 4. השמה בתחום החקלאות הבניין והמסעדות.
מנו"ע, מטה נוער לשינוי חברתי, קם במכון ון ליר בירושלים במסגרת תכנית "נוער לשינוי חברתי", במטרה לעודד בני נוער לפעול לשינוי חברתי ולסייע להם בפעילותם. המטה הוקם מתוך אמונה כי לבני הנוער בישראל יש הכוח והיכולת להשפיע על המציאות שבה הם חיים. השפעה זו תיתכן רק אם בני הנוער יהיו מודעים לכלים האזרחיים העומדים לרשותם כאזרחים בחברה דמוקרטית, יידעו להשתמש בכלים אלה בתבונה וביעילות, ויאמינו ביכולתם ליצור שינוי חברתי. במטה פעילים בני נוער מבתי ספר שונים בירושלים ומאוכלוסיות מגוונות: ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.