הגידול בפערים הכלכליים בדור האחרון הפך את החברה הישראלית לבלתי שוויונית באופן קיצוני. הפער הכלכלי מעצים את השסעים הקיימים ממילא בחברה ומאיים על המשך תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. מהלך זה הוא תולדה של מדיניות בת שני עשורים לפחות המחלקת מחדש במידה כזו או אחרת את העושר במדינת ישראל במגמה לא שוויונית מוצהרת. כשם שישנם מי שסובלים מחלוקה זו ישנן הנהנים והמרוויחים ממנה. ההפרטה המתמשכת של שרותי הבריאות, החינוך והעבודה גורמת מצד אחד לירידת רמת השרותים ולשחיקת תנאי חייהם של רבים ומצד שני יוצרת גורמים עסקיים הממלאים את החלל שהותירה נסיגתם של גורמי ציבור. לעסקים כגון חברות כוח אדם, ספקי שרותי בריאות, חינוך, תרבות וכד', יש ענין טבעי לעצב את המדיניות הציבורית בתחומים אלו לשם הבטחת רווחיותם, כאשר ממולם אין כמעט ביטוי למדיניות המייצגת את האינטרסים של מרבית תושבי המדינה, שיכולתם הכלכלית נשחקת תוך כדי תהליך ההפרטה. במידה רבה מצב זה הוא תולדה של מצב תודעתי ופוליטי הקיים בחברה הישראלית. תודעתית השתלטה הגישה הרואה בשוק את הגורם הבלבדי הראוי לנהל את מערכות השרותים הציבוריים, ופוליטית אין בישראל כיום כמעט אף גורם המייצג עמדות סוציאל-דמוקרטיות הרואה בסולידריות החברתית ובאחריות כוללת למצבם של הפרט והחברה את עיקר תפקידו ושליחותו. יסו"ד (ישראל סוציאל - דמוקרטית) היא התארגנות אנשי שמאל-חברתי אשר מטרתה לקדם את הדיון הציבורי בשאלות חברתיות - כלכליות ופוליטיות - תרבותיות פנימיות. יסו"ד חותרת להבהיר את הסכנות הממשיות הנובעות מהמהלך הניאו-ליברלי הנוכחי; להצביע על היתרונות הכלכליים של בלימת מגמת ההפרטה; ולהראות לאן ניתן להגיע חברתית, כלכלית ופוליטית מנקיטת מדיניות ציבורית סוציאל-דמוקרטית. אודות כתב העת חברה 'חברה' הוא כתב עת של סוציאליסטים ישראלים. אנחנו מאמינים שחברה ראויה לשמה והנהגה חברתית ראויה מחויבות למאמץ מודע להתגבר על המפריד בין בני האדם ולבסס את יחסיהם על צדק, על שיתוף ועל שוויון. אנחנו מאמינים שהמחויבות לכלל היא יסוד מיסודות חייו של היחיד, וחברה חייבת להיות אחראית לחיי אנשיה ולרווחתם. בניגוד אפוא למגמות ההפרטה, הפירוק והפיצול - אנחנו רוצים לסייע לחידוש השיתוף והשוויון בישראל, למען הישראלים, למען החברה הישראלית. מדינת ישראל נעשית דומה יותר ויותר למדינת עולם שלישי: אידאולוגיה כוזבת שמאדירה חלק מזכויות האזרח (כגון חופש הקניין והעיסוק) וכך מסתירה העמקה מתמדת ועקבית של הפערים החברתיים ורמיסת זכויות בסיסיות לא פחות, כמו הזכות לחינוך הולם ולבריאות ואפילו הזכות לחיים עצמם; חברה מגזרית, שכונות סגורות, משטרות פרטיות, תרבות המונים וולגרית; מיטב השרותים למי שהפרוטה מצויה בכיסו לעומת שרותים ציבוריים עלובים שאינם מאפשריים חיים אנושיים; שחיקה מתמדת בחייהם של העובדים המבוססים או ליתר דיוק המבוססים-לשעבר; ופוליטיקה לא-פוליטית, פוליטיקה תקשורתית שאינה עוסקת בבעיות הממשיות של בני האדם אלא בדרך של גירוי ובידור. כל זה אינו גזרת גורל: הפערים הכלכליים הם לא אסון טבע. יש קשר ישיר בין מדיניות הריבית של השלטון לבין האבטלה והפערים החברתיים. אפשר לשנות את המסלול. זה תלוי בנו. באין שותפות חברתית אמיתית אין חופש. חברה שרבים מאזרחיה לא יוכלו להקנות לילדיהם חינוך מהוגן, ולא יוכלו לדאוג כראוי לבריאותם - בחברה כזו אין חופש, אלא מראית עין של חופש. יש קשר ישיר בין העדר סולדריות ועירעור האתוס המשותף לבין הפערים הכלכליים והחברתיים. סולידריות חברתית לא תיתכן בלי חינוך יסודי ושיטתי המפתח אצל בני החברה יכולת להבין את המציאות החברתית, לבקר אותה ולפעול בתוכה כדי לתקן אותה. לכן חיוני לנו חינוך תבוני שמטפח אזרחים פעילים, לא צרכנים סבילים ומוגבלים. ולכן חיוני לנו חינוך לכל, המאפשר פתיחה שווה ככל האפשר לכל אחד, ללא כל אפליה, ומעצב אזרחים סולידריים ומחויבים לחברה ולערכיה הדמוקרטיים. לא יתכן חינוך בעל אופי כזה ללא תיקון החברה עצמה כך שבנותיה ובניה יוכלו לחוש שהם עומדים להיות בעליה של החברה. במלים אחרות, דמותה המוסרית של החברה והחינוך תלויים זה בזה: הסולידריות החברתית מבוססת על חינוך, אבל "חינוך לערכים" בחברה דורסנית הוא מחווה פתטית חסרת השפעה, הטפת מוסר תלושה. חברה יכולה להצליח בחינוך רק אם היא סולדרית ומשתפת. כאן מקום החיבור האמתי בין חינוך ובין תיקון החברה, בין הדמוקרטיה ובין הסוציאליזם. בגליונות כתב העת נסמן אפשרויות לחברה אוטופית, אידיאלית, חברה שאנחנו שואפים אליה, וכזו שאכן יכולה להתקיים. נשתדל לדבוק ברוח שהניעה את אוסקר וויילד לכתוב כי "מפת עולם שלא מסומנת בה הארץ אוטופיה, לא ראויה אף שנביט בה, כי חסרה בה הארץ האחת שהיא חוף-המבטחים של האנושות". ננסה לסמן את ארץ 'אוטופיה', את החופים שאפשר להגיע אליהם, את הדרך לחופים אלה. האם ההצעות שנציע הן מעשיות? האם יתכן שכל ילד בישראל יזכה בחינוך הולם? האם אפשר להבטיח בריאות ללא תנאי? למנוע עוני? התשובות לשאלות האלה הן חיוביות. הנכסים הציבוריים בישראל יכולים לאפשר זאת, והם צריכים לאפשר זאת משום שנכסי הציבור שייכים לציבור; המדינה שייכת לאנשים; כל העושר החומרי והרוחני הוא פרי של מאמץ חברתי משותף, ולכן פירות העושר חייבים להתחלק באופן שווה יותר. אפשר להוכיח את הטענות הללו, ונשתדל לעשות כן בגליונות של 'חברה'. לא תתכן סוציאל-דמוקרטיה ללא בירור ועיון שבמרכזם אדם עצמאי, בעל שכל ישר, היודע להבחין, להתבונן, להכיר במורכבות, להציע הסברים, לברור בין חלופות, בין דרגות של רוע ועוד יותר מכך: בין אפשרויות של טוב. כתב העת 'חברה' יתהווה לאור העקרונות האלה. הוא יימנע מטהרנות אך ידבוק באתוס חברתי מוסרי. אנחנו מוכרחים לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בגבולות האוטופיה, ב"מה", ב"איך" ובזיקות שביניהם. זהו יעודו של כתב העת 'חברה'. הוא יהיה במה לרעיונות, להשגות על רעיונות, להשוואות לתקופות ולמקומות אחרים, לחשיפה של פגעי ההפרטה והניכור החברתי ולחשיפת האפשרויות המעשיות לעצב חברה ישראלית אחרת, מעוגנת בערכים ובאינטרסים של הישראלים. המערכת: 'חברה' יוצא באחריות יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית כתובת למשלוח מאמרים: gilatg@post.tau.ac.il עורכים: אודי מנור, גילי גופר, אדם הישראלי, מורן סבוראי מערכת: אבי בראלי, דודי נתן, ניר מיכאלי, עופר סיטבון, דנה שני-עצמון עורך אתר האינטרנט: ישי פרסול

מינהל קהילתי רמות אלון פועל ביחד ולמען תושבי שכונת רמות אלון שבירושלים לשימור השכונה ולפיתוח תוכניות תרבות ופנאי עבור תושבי השכונה וסביבתה.
חזון שכונת רמות אלון:
מרכזיות השכונה במרקם העירוני שכונת רמות תפעל כמרכז תרבותי, חינוכי ומסחרי עבור תושבי השכונות הצפוניות בעיר. איכות חיים גבוהה שכונת רמות תציע לתושביה איכות חיים גבוהה אשר תבוא לידי ביטוי בהגדלת מספר הגנים הציבוריים בשכונה, טיפוח הגינון והנוי וקידום תרבות של שמירה על ניקיון השכונה ואיכות הסביבה.
פלורליזם שכונת רמות אלון תהיה שכונה פלורליסטית הדואגת לספק שירותים שונים לאוכלוסיות השונות בשכונה על-פי צרכיהן.
חיי קהילה ענפים שכונת רמות אלון תאופיין במעורבות ובפעילות קהילתית מגובשת, המאפשרת מינוף של הכוחות השונים הפועלים בשכונה לצורך קידום מטרות השכונה ותושביה.
מיצוב ההתנדבות כערך מרכזי בחיי הקהילה
שכונת רמות אלון תעודד ותקדם את תחום ההתנדבות בקרב תושבי השכונה לשם קידום מטרות קהילתיות וחיזוק הסולידריות של תושבי השכונה.
תשתית פיסית מפותחת שכונת רמות תציע לתושבי השכונה מגוון רחב של שירותים ובכלל זה: מרכז מסחרי, אזורי בילוי ותרבות ומבני ציבור נוספים בעלי אופי חילוני. כמו כן, ישופרו דרכי הגישה לשכונה ובתוכה, תוך התחשבות באוכלוסיות מוגבלות. טיפוח הנוער ושילובו בפעילות הקהילתית שכונת רמות תראה בבני-הנוער קהל יעד אסטרטגי ותפעל להתאמת פעילויות אטרקטיביות לטיפוחו של הנוער בשכונה ולשילובו בפעילות הקהילתית.
מנהיגות מקומית דומיננטית ובעלת השפעה שכונת רמות אלון תפעל לפיתוח וחיזוק מנהיגות מקומית דומיננטית ובעלת השפעה.

הפורום הישראלי הצעיר לשיתוף פעולה הוא ארגון התנדבותי עצמאי, המטפח דור של מנהיגים צעירים (עד גיל 35) השואפים לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידה של ישראל, תוך דגש על יחסי ישראל ושכנותיה. המטרות העיקריות של הפורום הן להעצים אנשי מקצוע צעירים לפעול למען פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולקדם את יחסי ישראל ואירופה. הפורום מקיים פעילויות מונחות-חזון ומכוונות-מדיניות, ופונה לקהל רחב מרקעים פוליטיים, מקצועיים וחברתיים מגוונים.

עלם - העמותה למען נוער במצבי סיכון, פרוסה ב-25 יישובים ברחבי הארץ, מפעילה עשרות פרויקטים ומעסיקה צוות מגוון של עובדים מקצועיים, בתפקידי שטח, תכנון, פיתוח והדרכה. לצדם פועלים כ-1,500 מתנדבים שהוכשרו לתפקידם (מחציתם בני נוער), העושים מלאכת קודש יומיומית. לעלם יש חזון מגובש והרבה רצון לשנות. מאחורי הפרויקטים הרבים של עלם עומד מטה ניהולי, הדוחף למילוי המשימות ומסייע בפתרון בעיות ארגוניות.

ארגון "ידידים" פועל החל משנת 1991 בקרב בני נוער עולים חדשים ואוכלוסיות מערי פיתוח ושכונות שיקום. "ידידים" הינו ארגון מתנדבים ארצי שהוקם ביוזמתם של צעירים בוגרי צבא במטרה לפעול למען הנוער והחברה בישראל. הארגון דוגל בגישה ממלכתית ללא זיקה פוליטית ופועל בכל שכבות האוכלוסייה, מאילת בדרום ועד קריית שמונה בצפון. "ידידים" - הינו עמותה הרשומה כחוק ופועל בהתאם לכללי העמותות. ארגון "ידידים" מפעיל בכל שנה למעלה מ- 6,000 בני נוער מתנדבים, ב- 55 ישובים בארץ. למעלה מ- 3,500 בני נוער וסטודנטים מתנדבים ב"ידידים" בפעילות תהליכית לאורך שנת הלימודים. צוות "ידידים" הינו מקצועי, צעיר, דינאמי ומשקף רבדים מגוונים בחברה הישראלית.

חווידע הנו מוזיאון מדע חוויתי לילדים, המופעל ע"י פרוייקט פר"ח. המוזיאון, בסגנון 'מוזיאון פעיל' (hands on( פונה לילדים בני 5 עד 99, ומטרתו לחשוף בני הקהל את עולם המדע הקסום. במקום מתקיימות הפעלות לבתי ספר וגנים, חוגי מדע, פעילות לקהל הרחב ימי הולדת באוירה אחרת ועוד.

עמותת יחדיו נוסדה בדצמבר 1999 מתוך רצון להרחיב ולשפר את השירותים החברתיים המוצעים לאוכלוסיה בדרום. העמותה פועלת בכפיפה אחת עם מטרות ויעדים משותפים לקרן רש``י.
יחדיו יוזמת, מרחיבה, מפתחת ומפעילה מספר רב של שירותים בקהילה בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות. פעילות העמותה מונחית על ידי ראיה מערכתית ומתוך שאיפה ליצירת רצף טיפולי לילדים ונוער בסיכון ולנכים ומוגבלים, תוך שאיפה להעניק שוויון הזדמנויות לכולם.

עמותת "במעגלי-צדק" נוסדה באביב 2004, על ידי מספר פעילים חברתיים. העמותה הוקמה מתוך אמונה כי למורשת ישראל, יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית כלכלית של מדינת ישראל וקביעת סדרי העדיפויות וסולם הערכים שלה. על כן מבקשת העמותה להביא את כל אלה אל תוך אותו דיון מהותי ערכי מוסרי. מתוך הבנה כי כיום אנו חיים במדינה יהודית ריבונית, אנו סוברים כי יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה. .I מטרות העמותה: לפעול למען יצירת חברה צודקת ומדינה הפועלת בהתאם לערכי הצדק והמוסר ברוח מורשת ישראל. לחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל על ידי שילוב בין ערכי הצדק החברתי במדינה לבין ערכי היהדות. להגביר את המודעות ומתוך כך גם את המעורבות ומעגל העשייה של הפרט והכלל בחברה, בסוגיות השונות של צדק חברתי במדינת ישראל. II. פעילויות עיקריות של העמותה: לשם השגת מטרותיה פועלת העמותה מאז היווסדה לפני כשנה וחצי בשלושה מישורים עיקריים: 1. העלאת המודעות והעמקת השיח הציבורי בנושאים של צדק חברתי. פעילות זו מופנית לציבור הדתי ולציבור החילוני כאחד כדי להביא למודעות הציבור את הערך של שילוב בין צדק חברתי, חברה מתוקנת, והמורשת היהודית. זאת, מתוך הכרה שמודעות גבוהה לנושא זה היא כלי ראשון במעלה בדרך לשינוי משמעותי במציאות החברתית היום-יומית במדינת ישראל. 2. פיתוח מסגרות ותכנים חינוכיים בנושאי צדק חברתי על פי מורשת ישראל. בחינת תמונת המצב בתחומי החינוך לערכים חברתיים, מראה שלמעשה אין כיום בארץ פעילות מסודרת שמטרתה להביא מסר חינוכי ברור בנושאים המשלבים ערכים של צדק ומוסר חברתי וערכי המסורת היהודית. העמותה פועלת לתקן מצב זה על ידי יצירת מסגרות המפתחות תכנים חינוכיים בנושאים אלה, ובמקביל פועלות להפצת תכנים אלה בכל המסגרות החינוכיות הרלוונטיות. 3. עשייה חברתית: פעילות אקטיבית בקרב הציבור הרחב בתחומים שונים של החברה הישראלית שמטרתה פיתוח חברה צודקת ומניעת עוולות חברתיות. העמותה פועלת לפתח ולהפעיל מסגרות אופרטיביות רחבות היקף, שיאפשרו ליישם במציאות החיים בארץ את הערכים השונים שהעמותה מבקשת להנחיל. פעילות זו מתבצעת בשני כיוונים: פעילות ציבורית המשפיעה "מלמטה למעלה", ופעילות שמטרתה להשפיע על קובעי המדיניות מקרב המנהיגות החברתית והפוליטית אשר יגרמו לשינוי "מלמעלה למטה".

מרכז תרבות העמים-הפך להיות מינהל קהילתי בשנת 2001 ומאז משרת את השכונות "גינות העיר"-רחביה,טלביה, קטמון הישנה, ימין משה, מושבה גרמנית, מושבה יוונית והניות. יחד עם התושבים נקבע חזון למרחב גינות העיר; מעצבים יחד את עתידנו תוך: · סולידריות חברתית. · שמירה על פלורליזם תרבותי, דתי ולאומי. · דיאלוג והסדרים מוסכמים בין הגורמים המושפעים והמשפיעים. · איזון בין פיתוח ושימור · שמירה על זהות שכונתית · תרומה לעיצוב פניה של העיר כולה.