ארגונים לפי תחומי פעילות
שתיל - שירותי תמיכה ויעוץ לקידום לשינוי חברתי
שתיל - שירותי תמיכה ויעוץ לארגונים מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מסייע לארגונים לשינוי חברתי בשלבי הקמתם ובפעולתם השוטפת.
מאז הווסדו בשנת 1982, פעיל שתיל בשורה הראשונה של המאבק לשינוי חברתי בישראל. כמרכז של ארגוני שטח לשינוי חברתי, שתיל מעצים קהילות מקופחות על ידי הקניית כלים לשיפור חייהן ועל ידי בניית פיתוח יכולות של ארגוני שטח לשינוי חברתי, שתיל מעצים קהילות מקופחות על ידי הקניית כלים לשיפור חייהן ועל ידי בניית ארגונים המקדמים שינוי חברתי לטווח ארוך.
שתיל נענה לצרכים הנובעים מהשטח וכן פועל באופן פרואקטיבי - מגיע לציבור הנמצא בשוליים הכלכליים והגיאוגרפיים של החברה ומחזק את כוחו על ידי יצירת קואליציות של ארגונים. פעולת שתיל מחזקת את הדמוקרטיה בישראל על ידי עידוד אזרחים להשפיע על תהליכים שלטוניים וחיזוק השאיפה לצדק חברתי.
הפורום הישראלי הצעיר לשיתוף פעולה - YIFC
הפורום הישראלי הצעיר לשיתוף פעולה הוא ארגון התנדבותי עצמאי, המטפח דור של מנהיגים צעירים (עד גיל 35) השואפים לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידה של ישראל, תוך דגש על יחסי ישראל ושכנותיה. המטרות העיקריות של הפורום הן להעצים אנשי מקצוע צעירים לפעול למען פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולקדם את יחסי ישראל ואירופה. הפורום מקיים פעילויות מונחות-חזון ומכוונות-מדיניות, ופונה לקהל רחב מרקעים פוליטיים, מקצועיים וחברתיים מגוונים.
אזרחים בונים קהילה
עמותת אזרחים בונים קהילה קמה בנובמבר 2004 בלוד . מייסדי העמותה , אנשי מקצוע שעבדו בעיר ותושבים פעילים שמו להם למטרה לקדם שינוי משמעותי בקהילת לוד . מתוך דאגה לכלל הקהילה ורצון לקדם שינוי בחרה העמותה למקד את עבודתה בעבודה עם נוער וצעירים בלוד. בעבודתה עם בני נוער וצעירים מבקשת העמותה לאפשר לאלו לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכם . פוטנציאל אנושי זה יתבטא בדמות של צעיר פעיל ואקטיבי , עצמאי , בעל כלים לפעול למען עצמו ובעל מחייבות לקהילתו ולסביבה הרחבה בה הוא חי . העמותה פועלת לאור המטרות הבאות: העצמת הנוער והצעירים בלוד כחלק מתשתית מנהיגות, כוח משפיע ואזרחות פעילה בהווה ובעתיד. 1. פיתוח והרחבת מערך הפעילות הבלתי פורמאלית לנוער בלוד. 2. הגברת נגישותם של צעירים להשכלה גבוהה ולתעסוקה איכותית. 3. חיזוק תחושת השייכות, תפיסת הזהות והזיקה לעיר של בני נוער וצעירים. 4. יצירת תשתית ובסיס לקיום דיאלוג בין הקהילות השונות בעיר. 5. דרישה ללקיחת אחריות מצד הרשות המקומית לתחום נוער וצעירים כולל הקצאת משאבים משמעותיים.
Just Vision
Just Vision קם כארגון במטרה לספק מידע מקיף אודות המאמצים המשותפים של ישראלים ופלסטינים הפועלים לסיום הסכסוך בדרכים לא אלימות, פעילות שאיננה זוכה לחשיפה רבה באמצעי התקשורת. הארגון מפתח ובונה כלים תקשורתיים וחינוכיים כדי להגביר את תהודת הפעילות ולעודד אנשים ליצור את התשתית לשלום בר קיימא מתוך אחריות אישית וחברתית. באפריל 2006 השקנו את הסרט "נקודת מוצא", סרט תיעודי באורך מלא בהקרנת בכורה בפסטיבל טרייבקה בניו יורק. הסרט מספר את סיפורם של ישראלים ופלסטינים מהשורה, אנשים שמצליחים לפעול לקידום השלום חרף הטרגדיות האישיות שהם חווים. בנוסף לסרט "נקודת מוצא", מתפרסמים באתר האינטרנט שלנו www.justvision.org ראיונות עומק וציר זמן אינטראקטיבי המאפשרים לבחון את הסכסוך דרך עיניהם של אנשים המחויבים לפעול לסיומו. זהו צוהר לעולמם של 60 אנשים המקדמים פתרון לסכסוך בדרכים שונות. אנשי חינוך ,חוקרים, סטודנטים, תלמידים ואנשי תקשורת: משאב מקורי בעברית, בערבית ובאנגלית עומד לרשותכם כדי לבחון את המאמצים להביא לסיום הסכסוך. חומרי גלם וכלים להעמיק ולבחון את תפקידה, פועלה וחזונה של החברה האזרחית בפעילות משותפת לסיום הסכסוך וקידום השלום. בכך אנו יוצרות אפשרות לאזרחים ותלמידים משאב ממנו יוכלו ללמוד על פעילותם של אזרחים מן בשורה לסיום הסכסוך.
חודנה, הוצאה לאור
הוצאה לאור אלטרנטיבית עצמאית.
קולות אחרים - העמותה לקידום והעצמת האדם באמצעות המדיה ע"ר
העמותה "קולות אחרים – העמותה לקידום והעצמת האדם באמצעות המדיה (ע"ר) הוקמה בינואר 2006. ממטרותיה של העמותה: לאפשר ולקדם דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה היהודית והפלסטינית בישראל. קיום, יזום, הפקה וקידום של אירועים תרבותיים, מתן ביטוי למגוון של דעות, קבוצות ותרבויות שונות באמצעי המדיה השונים, תמיכה וקידום של עשייה ויצירה הומניסטית ושוויונית. העמותה מובילה את הפרויקט "קולות אחרים - קולנוע נודד". קולות אחרים – קולנוע נודד הוא פרויקט המשתמש במדיום הקולנוע להעמקת הדיאלוג היהודי-פלסטיני תוך קידום שותפות ואקטיביזם חברתי בקרב קהילות שונות בפריפריה בישראל (בשלב ראשון: רמלה, שדרות, ואדי ערה, ירושלים- קרית מנחם וחיפה). הפרויקט יציע מודל לקידום דיאלוג בין שונים ואחרים, בין היתר בין יהודים ופלסטינים, באמצעות יצירת מרחב מזמין לייצוג וביטוי של קולות וקבוצות, המודרים עפ"י רוב מסדר היום של החברה בישראל. באמצעות תהליך מובנה והדרגתי, המשלב מגוון רחב של סרטים משפע היצירה המקומית, יקדם הפרויקט את הכרת האחר ויעודד פעולה משותפת לשינוי חברתי.
חלונות אפיקים לתקשורת شبابيك قنوات للاتصال
עמותת חלונות אפיקים לתקשורת היא עמותה משותפת של אנשי חינוך ישראלים ופלסטינים הפועלים יחד לשינוי הדרך בה תופסים שני העמים אלה את אלה ואת המציאות בה אנו חיים. העמותה מפיקה מאז שנת 1995 את "חלונות", כתב עת דו לשוני עברי-ערבי הנכתב ע"י ולמען בני נוער בגיל 12-15. "חלונות", שנותן ביטוי למגוון חוויות ודעות, יוצא לאור חמש פעמים בשנה. בנוסף להפעלת מערכת הכתבים המשותפת היוצרת את "חלונות", מפעילה העמותה קבוצות משותפות נוספות של בני נוער ומבוגרים משני צדי הקו הירוק, פרויקטים בתוך בתי ספר, ומחלקה של סיוע הומניטארי.
جمعية شبابيك قنوات للاتصال هي جمعية مشتركة لتربويين اسرائيليين وفلسطينيين العاملين معاً لتغيير الطريق التي ينظر فيها الشعبين الواحد للآخر وكذلك لتغيير الواقع الذي نعيشه. تقوم الجمعية بانتاج "شبابيك" وذلك منذ عام 1995، مجلة ثنائية اللغات بالعربية والعبرية المكتوبة على يد ومن اجل شباب في اجيال 15-12. تصدر "شبابيك" والتي تمنح الفرصة في التعبير عن مختلف التجارب والآراء خمسة مرات في السنة. وبالاضافة الى هيئات المراسلين المشتركة التي تنتج "شبابيك"، تقوم الجمعية بتفعيل مجموعات مشتركة اضافية من الشباب والبالغين من جانبي الخط الأخضر، ومشاريع مدرسية، وتقوم كذلك بتوزيع مساعدات انسانية
מדרשת אדם
מדרשת אדם פועלת מזה 20 שנה במערכות החינוך הפורמלי והמשלים ועוסקת בחינוך לערכי הדמוקרטיה ולשלום ובמתן כלים יישומיים להטמעתם. - מגוון תכניות לימודים מקוריות הנלמדות במסגרת השתלמויות קצרות וממושכות (המוכרות לצורך קבלת גמול השתלמות). - הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ ומיועדות למגזרי אוכלוסייה שונים, יהודים וערבים, ובכל קשת הגילים. - מתודה ייחודית המשלבת לימוד עיוני בתהליך קבוצתי-חווייתי. - למדרשה צוות מנחים ומרצים מיומן ומקצועי. - הוצאה לאור של פרסומים חינוכיים, בעברית ובערבית, אותם ניתן לרכוש במדרשה. - פעילות בינלאומית עם ארגונים חינוכיים עמיתים ומוסדות אקדמיים בחו"ל הכוללת כינוסים וסמינרים משותפים. מדרשת אדם, יער ירושלים, ת"ד 3536, ירושלים 91033 טל. 6448290-02 פקס: 6752932-02 adam@adaminstitute.org.il
מנו"ע
מנו"ע, מטה נוער לשינוי חברתי, קם במכון ון ליר בירושלים במסגרת תכנית "נוער לשינוי חברתי", במטרה לעודד בני נוער לפעול לשינוי חברתי ולסייע להם בפעילותם. המטה הוקם מתוך אמונה כי לבני הנוער בישראל יש הכוח והיכולת להשפיע על המציאות שבה הם חיים. השפעה זו תיתכן רק אם בני הנוער יהיו מודעים לכלים האזרחיים העומדים לרשותם כאזרחים בחברה דמוקרטית, יידעו להשתמש בכלים אלה בתבונה וביעילות, ויאמינו ביכולתם ליצור שינוי חברתי. במטה פעילים בני נוער מבתי ספר שונים בירושלים ומאוכלוסיות מגוונות: ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
שותפות אקדמיה-קהילה לשינוי חברתי
שותפות אקדמיה קהילה לשינוי חברתי הוקמה בשנת 2006 לקידום המחויבות ההדדית בין המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים, והקהילה – למען עשייה לצדק חברתי וזכויות אדם בחברה הישראלית. השותפות, המעוגנת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, משרתת את כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. אנו פועלים למען: מעורבות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בנושאים החברתיים הבוערים אשר על סדר היום. פיתוח יכולות אינטלקטואליות ומסוגלות לשינוי חברתי בקרב דור סטודנטים חדש, אשר יוסיף להיות מחויב אזרחית ומעורב בקהילותיו. שילוב הידע האקדמי, הרלוונטי למאמצי השינוי החברתי, בארגונים קהילתיים.
אנו משלבים בין משאבים ויכולות של סטודנטים, מרצים, מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים לשינוי חברתי על ידי: עידוד מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ ולפתח מדיניות של מעורבות חברתית. תמיכה במרצות ומרצים המלמדים או מעוניינים לפתח קורסים המשלבים לימוד תיאורטי עם פעילות סטודנטים בארגונים חברתיים וקהילתיים. ארגון סמינרים המיועדים לסטודנטים פעילים, בהם נערכת למידה משותפת של ההקשר הרחב – הפוליטי, החברתי והכלכלי – בו הם פועלים, ואשר מקדמים שיתופי פעולה בין סטודנטים פעילים לבין ארגונים לשינוי חברתי.
השותפות מעודדת ומלווה סטודנטים פעילים בקהילה לשינוי לטווח ארוך של הבעיות המהותיות בחברה הישראלית: פערים חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים, הגידול בעוני, התכווצות מדיניות הרווחה, שיתוף קטן של אזרחים בהחלטות המשמעותיות לחייהם. סטודנטים, המהווים את דור מנהיגי המחר, נחשפים למציאות הישראלית דרך פעילותם ההתנדבותית. בדרך זו, הם רוכשים ידע וכלים לשינוי ובכך מקרבים גם את המוסדות להשכלה גבוהה לידע הנרכש בשדה הפעולה.
בית הספר הדו לשוני בירושלים
www.yadbeyad.org.il קידום חיים משותפים, למידה איכותית ושוויון בין יהודים וערבים
דרך הלב
עמותת "דרך הלב" נותנת סדנאות,הרצאות וימי עיון למירב האוכלוסיות. הפעלויות מאד מגוונות,עשירות,חוויתיות ומיועדות לפתיחת לבבות,לסובלנות, להקשבה ודיבור מהלב. המנחים שלנו מאד מקצועיים ומנוסים חלק דוברי ערבית וכולם בעלי תארים אקדמיים רלונטיים. יש לנו הרבה נסיון עם תלמידים, מורים הורים,גננות,עובדים סוציאליים, נוער בסיכון,נשים חד הוריות,גיל הזהב,כבדי שמיעה ועוד... אנו מוכרים ע"י משרדי החינוך,הרווחה, עיריות,ומתנ"סים. אנו מזמינים מתענינים נוספים ליצור עמנו קשר.
רופאים לזכויות אדם
עמותת רופאים לזכויות אדם היא עמותה לא ממשלתית ללא כוונות רווח, הנאבקת למען זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט, בישראל ובשטחים הכבושים. רופאים לזכויות אדם מאמינה כי לכל אדם הזכות לבריאות, וכי היא בסיס למימושן של זכויות אדם אחרות ונגזרת מהן. אנו מאמינים כי זוהי חובתה של מדינת ישראל ליישם זכות זו באופן שוויוני כלפי כלל האוכלוסיות והפרטים תחת שליטתה: הפלסטינים בשטחים הכבושים, תושבי ישראל המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אסירים ועצירים, מהגרי עבודה, חסרי מעמד אזרחי, פליטים ומבקשי מקלט. העמותה מאמינה כי לקהילה הרפואית תפקיד חשוב במאבק ליישום ומימוש הזכות לבריאות- בהתבסס על כללי האתיקה הרפואית והאמנות המעגנות זכויות אדם. למעלה ממחצית 1,500 החברות והחברים בעמותה, הנם עובדי רפואה. פעילות העמותה מתמקדת בזכות לבריאות במובנה הרחב תוך הכללת גורמים מקדימים המגדירים בריאות כגון: חופש תנועה, מים נקיים, תזונה נאותה, דיור נאות, אי אלימות ועוד. תפיסה זו של הזכות לבריאות, מוצאת ביטוי בהערה 14 לזכות לבריאות, שפרסמה וועדת האו"ם לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות. ברוח זו פועלת רופאים לזכויות אדם לקידום חברה המבוססת על ערכים של סולידאריות, צדק חברתי, שוויון ועזרה הדדית, בקרב אוכלוסיות שונות תחת אחריות מדינת ישראל: בקרב הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב. בקרב אסירים ועצירים הכלואים בישראל. בקרב מהגרי עבודה ופליטים בישראל. בקרב תושבי השטחים הכבושים. בקרב תושבי ישראל. דרכי פעולתנו: ייצוג פרטני: ייצוג פונים, מול רשויות המדינה, במטרה להגן על זכותם לבריאות. מאבק עקרוני: ניהול מאבקים עקרוניים מול רשויות המדינה, לשינוי מדיניות הפוגעת בזכות לבריאות של פרטים וקבוצות. טיפול רפואי: מתן טיפול רפואי במסגרת מרפאות העמותה, כמענה לצרכיהם הרפואיים הבסיסיים של הפונים בהיעדר מענה הולם ונטילת אחריות על ידי המדינה, וכאקט של סולידאריות עם האוכלוסייה הנפגעת ומחאה כנגד הפגיעה.
מרכז עירוני ויצו כגן
מרכז עירוני ויצו כגן לתקשורת קהילתית, נותן שירות בתחומי קהילה לשכונת קטמוןח'ט' בירושלים ובתחומי תקשורת הינו מרכז מתמחה עירוני המשרת אוכלוסיות בכלל ירושלים ואף במישורים ארציים בפרויקטים רבים בכל מישורי ההתייחסות, חברה, תרבות , סביבה , לכל האוכלוסיות החל מילדים ונוער ,מבוגרם וגימלאים, בעלי צרכים מיוחדים.
נשים לגופן
נשים לגופן" היא עמותת נשים ישראליות, יהודיות ופלסטיניות, המובילות שינוי חברתי כולל בתפיסות הבריאות של נשים בישראל. חברות העמותה מייצגות מגוון תרבותי, דתי, חברתי של נשים הפעילות לקידום מעמד האישה בישראל. אנו רואות בבריאות סוגיה של זכויות אדם וקוראות להעלאת מודעות ולהתעצמות של נשים ונערות בכל הנוגע לגופן, מיניותן ובריאותן. מטרתנו המרכזית הינה הפקת שני ספרים רחבי היקף, בעברית ובערבית, הכתובים בצורה ברורה ונגישה. הספרים יהוו התאמה תרבותית של הספר האמריקאי OUR BODIES OURSELVES ויכללו ראיונות ונרטיבים של ישראליות בתחומי גוף, בריאות ומיניות. אנו מקיימות גם סדנאות, הרצאות וערבי עיון הנוגעים לנשים, בריאות ומיניות, באמצעותם אנו מעלות את המודעות לחשיבות הנושא הן בקרב החברה האזרחית והן בקרב מקבלי/ות ההחלטות. עבודת ההתנדבות נעשית על ידי צוות רחב ומגוון הן מבחינה מקצועית והן מבחינה גילאית, תרבותית וכו'. הגיוון מאפשר העשרה אישית והזדמנות אמיתית להשפעה רחבה. העמותה היא ארגון צעיר יחסית בתהליך דינאמי של בנייה והתגבשות, המתנדבות מוזמנות להשפיע ולעצב יחדיו את דרכנו המשותפת לקראת הגשמת החזון. ההתנדבות אצלנו מעניקה הזדמנות להתנסות בעבודה מרתקת ומקצועית בסביבה נשית ייחודית.
MEET
MEET is an innovative educational initiative aimed at creating a common professional language between Israeli and Palestinian young leaders. Working together with the Massachusetts Institute of Technology (MIT), MEET enables its participants to acquire advanced technological and leadership tools while empowering them to create positive social change within their own communities.
שלום עכשיו
שלום עכשיו היא התנועה החוץ-פרלמנטארית הגדולה והותיקה בישראל, ותנועת השלום היחידה המבוססת היטב בציבור הישראלי. התנועה קמה בשנת 1978 על רקע שיחות השלום עם מצרים. בשעתו, כשעלו השיחות על שרטון ונדמה היה שהצדדים לא יגיעו להסכמה, פרסמה קבוצה של חיילים וקצינים קרביים את מכתב הקצינים, מכתב פתוח לראש הממשלה דאז, מנחם בגין, בקריאה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח. התמיכה שהתקבלה מעשרות אלפי ישראלים, הביאה להקמת התנועה. העקרונות הבסיסיים של התנועה היו זכותה של ישראל לגבולות בטוחים וכן, זכותם של שכנינו לכך, כולל זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. במשך הזמן השתכנעו בתנועה כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בשטחים שנכבשו ב- 1967 הוא הפתרון היחיד לסכסוך. ב-1988, כאשר קיבלה אש"פ את החלטת האו"ם 242 ואת עקרון הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, הובילה שלום עכשיו הפגנת ענק של 100,000 איש בדרישה מהממשלה להיכנס למשא ומתן עם אש"פ. שלום עכשיו, אשר תמכה תמיכה מלאה בפריצת הדרך של הסכם אוסלו ב-1993, תמכה גם בכל צעד שנעשה לקידום קץ הסכסוך. כמו כן, היא תמיד לחצה על כל המפלגות שהיו בשלטון לאורך השנים ליזום צעדים לסיום הכיבוש ולכניסה למשא ומתן לשלום. שלום עכשיו פועלת ע"י קמפיינים ציבוריים, פרסום, עצומות, חלוקת חומר הסברה, כנסים והרצאות, מחקרים, קבוצות דיאלוג, פעילויות רחובות, משמרות מחאה והפגנות. התנועה ארגנה ב- 1982 את הגדולה שבהפגנות ישראל, כאשר כ- 400,000 איש (מתוך אוכלוסיה של 5.5 מיליון איש) קראו להקמת ועדת חקירה לאירועי הטבח בסברה ושתילה. (אחת מהמלצות ועדת החקירה היתה שאריאל שרון לא יוכל לכהן יותר בתפקיד שר הבטחון). אחד הפרוייקטים הנמשכים של שלום עכשיו הוא צוות מעקב ההתנחלויות אשר עוקב אחר בניית ההתנחלויות, כולל בניית מאחזים, הפקעת אדמות, חריגות תקציבים וכד', לצד מחקרים לגבי עמדות מתנחלים לפינוי אפשרי (ופיצוי) בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הנתונים והמפות המופקים במסגרת פרוייקט זה ידועים באמינותם ומהימנותם והם מפנים את תשומת ליבו של הציבור הישראלי למחיר הכבד אותו משלמת ישראל למיכשולים אלה לשלום. ואכן, אחת ממטרות שלום עכשיו היא להעלות את המודעות לנזק הנגרם לישראל בשל הכיבוש המתמשך, לא רק במישורים הכלכלי והמדיני, אלא גם הנזק המוסרי הנגרם לערכים ולמרקם החברה בישראל – בנוסף לנזק הנגרם לעם אחר – הפלסטינים. בעוד שלום עכשיו היא תנועה ישראלית, הפועלת בעיקר בקרב הציבור הישראלי, היא עסקה במרוצת השנים גם בדיאלוגים ואירועים משותפים עם פלסטינים בשטחים הכבושים. הפעילות הגדולה ביותר מסוג זה היתה שרשרת אנושית המונית מסביב לירושלים בשנת 1989 בה השתתפו כ-15,000 ישראלים ומספר דומה של פלסטינים בקריאה לשלום. זמן קצר לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, השתתפה שלום עכשיו בהקמת קואליציית השלום הישראלית אשר התפתחה לקואליציות השלום הישראלית-פלסטינית והיתה מורכבת מאישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים כמו גם מפעילי שטח ישראלים ופלסטינים מן הזרם המרכזי. כמו כן מקיימת התנועה פעילויות משותפות ויוצאת בהצהרות משותפות עם התנועה הפלסטינית: People's Peace Campaign.
הטלוויזיה החברתית - לקידום סדר יום חברתי בישראל
הטלוויזיה החברתית פועלת לשינוי חברתי באסטרטגיה תקשורתית ולפיכך מהווה גוף תקשורת עצמאי, חוץ ממסדי, לא מסחרי ובלתי מפלגתי, אשר סדר יומו אינו מושפע מאינטרסים של בעלי הון וההגמוניה השלטת. הטלוויזיה החברתית באה לפצות על היעדרה של נקודת מבט אזרחית וביקורתית בנושאי חברה, כלכלה, מדינה, סביבה ותרבות (והקשר ההדוק ביניהם), הנובעים ממערכת היחסים שבין הקפיטליזם לתקשורת המסחרית והממסדית. הטלוויזיה החברתית רואה חשיבות רבה באחריות התקשורת והטלוויזיה בפרט, לקידום ערכים דמוקרטיים, ולפיכך היא מעוניינת להגביר את התודעה האזרחית והפוליטית של אזרחי ישראל על פני תודעה צרכנית, לערער על ההגמוניה של בעלי ההון והשלטון ולהניע את הציבור לבחור ולפעול לשינוי חברתי המשקף צדק חברתי וחלוקתי, המהווים אינטרסים של כלל הציבור בישראל. באתר הטלוויזיה החברתית יש מעל 200 כתבות וסרטונים (דצמבר 2007), רובם בהפקת הטלוויזיה החברתית וחלקם בהפקת ארגונים חברתיים ופעילים. מאות גולשים מידי יום באתר ומעל 9,000 נמענים מקבלים עדכון במייל, כאשר יוצאות כתבות חדשות לשידור באתר. הטלוויזיה החברתית מעודדת את האזרחים לקחת חלק ביצירת התכנים והפצתם באינטרנט וע"י כך מציעה אלטרנטיבה לתקשורת המתנהלת ע"פ שיקולי רייטינג, תרבות צריכה והעדפותיהם של ראשי תאגידים וקובעי מדיניות, המקדמים הפרטה והשקפה ניאו-ליברלית.
The NIR School of the HEART
ה NIR School of the Heart הוא פרוייקט לימודי ייחודי בו משתתפים תלמידים ישראלים, ירדנים, מיצרים ופלשתינאים. תכנית הלימודים מציבה אתגרים מרתקים: אקדמאים, אינטלקטואליים ואחרים, במסגרת אשר מעודדת לסובלנות, הבנה ושיתוף פעולה במזרח התיכון. בית הספר מציע לימודים בתחום המדע והרפואה והוא מסונף למחלקה הביו-רפואית של אוניברסיטאות Harvard-MIT. בית הספר הוא ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח והוא ממומן באופן פרטי ע"י דר.יהודית ודר. קובי ריכטר בעלי חברת "מדינול" הישראלית. בית הספר הוקם ב-1998 ומאז למדו בו למעלה מ 400 תלמידים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממשפחת הניר-סקול. תלמידי הפרוייקט נפגשים ארבע פעמים בשנה במשך שנתיים, ללימודים ופעילות חברתית. כמו כן לוקחים התלמידים חלק בתוכנית התנדבות של בית הספר במסגרתה הם מתבקשים לתרום לפחות 60 שעות התנדבות בקהילה. הפרוייקט מקיים את מפגשיו הלימודיים בישראל ובירדן. בית הספר מקיים קשר רצוף עם בוגריו. דרך פיתוח קשרים עם קרנות המעניקות מלגות לימודים אנו משתדלים לסייע, לאלה הזקוקים, במציאת מקורות מימון ללימודיהם. נכון להיום למעלה מ 30% מבוגרי בית הספר המשיכו ללימודי רפואה ואנו מקווים לראות אותם ורבים אחרים הופכים לדמויות תורמות לחברה ומקרבות לבבות בכל סביבה בה יחיו.
בית ספר מוסררה לצילום מדיה ומוסיקה חדשה ע"ש נגר
על מוסררה – ביה"ס לצילום, מדיה ומוסיקה חדשה ביה"ס מוסררה, נוסד בשנת 1987 בשכונת מוסררה בירושלים, המסמלת אולי יותר מכל מקום אחר בארץ את מורכבותה של ההוויה הישראלית: שכונת תפר המשקיפה מקרוב על העיר העתיקה של ירושלים, זיכרונות של מציאות שהתאפיינה בחבלי קליטה קשים, קיפוח, ומקום הולדתה של תנועת המחאה האותנטית הראשונה בארץ – 'הפנתרים השחורים'. מאז תחילת פעולתו של ביה"ס הוא התאפיין כמוסד בעל אופי שונה – פתוח לסביבה, בוחן גישות חדשות ומנסה להתמודד עם בעיות ממשיות הנוגעות לחברה בישראל. שכונת מוסררה, המיתוסים הקשורים בעברה כשכונת תפר, מצוקה כלכלית ומאבק חברתי משפיעה ומוטמעת בהוויית ביה"ס וחזונו. ביה"ס גיבש דגם ייחודי של מוסד לימודים גבוה. יחסי האמנות / קהילה, קיבלו במהלך השנים ביטוי בשורה של פרויקטים משותפים לאנשי בית הספר, מורים וסטודנטים ולתושבי הסביבה. זהו מודל המאפשר שיתוף בין אנשים בעלי רקע שונה הלוקחים חלק בתהליך היצירתי בו גלום הפוטנציאל לשינוי הן לאמן היוצר והן לקהילה שבתוכה הוא פועל, מתוך תפיסה הרואה את התהליך היצירתי כמחולל שינוי, מגשר ומצמצם פערים בחברה. הדבר קיבל ביטוי בפרויקטים כמו 'מוסררה מון אמור', תערוכת 'הפנתרים השחורים', הוצאה לאור של 'ספר אוכל במוסררה' בשיתוף תושבי השכונה. בית הספר מוסררה הינו מוסד יצירתי המכשיר במסגרת מערכת הלימודים את תלמידיו לפעילות אומנותית, יצירתית ומקצועית בתחומים: • צילום- אמנות, תיעודי, סטודיו, דיגיטאלי • מדיה דיגיטאלית - וידאו ארט, קולנוע ניסיוני, אנימציה דו ותלת ממדית, תסריטאות, אינטראקטיביות, אמנות וחברה . • מוסיקה חדשה - מוסיקת מחשב, סינתזה של הצליל, הלחנה וקומפוזיציה, טכנאות אולפן, נגינה ופיתוח קול. • אנימציה - (המחלקה תיפתח בשנה"ל תשס"ז) איור, קול, תנועה, קומפוזיציה, קולנוע • המחלקה לפוטותראפיה - הצילום ככלי טיפולי, מסלול דו-שנתי ותלת שנתי השלמה ל- M.A מטעם E.G.S שוויץ • המסלול ללימודי המשך - לימודי המשך לבוגרי מסלולי לימוד בצילום ובווידיאו רבים מבוגרי ביה"ס משתלבים בשוק האמנותי, המקצועי והמסחרי, וזוכים להכרה, להישגים ולפרסים מיוחדים כמו: בפסטיבל הסרטים הבינלאומי (2004) בירושלים זכו שתי בוגרות ביה"ס בפרס ראשון ושני על עבודתם במסגרת התחרות לסרטים אקספרימנטאליים, מלגות למצטיינים ע"ש קרן שרת, לימודים ב- Citta Dell Arte בביאנלה,איטליה, רבים מבוגרי בית הספר,מציגים בגלריות ומוזיאונים בישראל ובחו"ל ונמצאים במרכז העשייה האמנותית והחברתית בישראל. בבית הספר פועלות שלוש גלריות המציגות תערוכות ברובן מתוך פרויקטים, תהליכים ורעיונות הנוגעים לביה"ס ותפיסת עולמו מוצגות תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים. בית הספר יוזם ומפיק פרויקטים אמנותיים וחברתיים תוך שיתוף פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל. בין הפרויקטים תערוכת הצלם האמריקאי הנודע ניקולאס ניקסון והפקת קטלוג, השנה הוצגה תערוכה של הצלם האמריקאי – דני ליון, כמו כן הפרויקט Blow Up צילום-מחול-מוסיקה הפקה משותפת לזירה הבן-תחומית, סדנת המחול 'ורטיגו' וביה"ס. גם בשנת הלימודים הקרובה ימשיך בית הספר לעודד, לפעול וליזום בפרויקטים ואירועים דומים. . בין הפרויקטים שמתקיימים בביה"ס – פרויקט האזינו שזכה בפרס מרתה מטעם הקרן לירושלים לסובלנות ולדו-קיום .פרויקט 'האזינו' הוא פרויקט מוזיקלי חברתי ותרבותי שמטרתו לקדם ערכים של פתיחות ודיאלוג באמצעות המוסיקה. בפרויקט משתתפים בני נוער מכיתות י' – יב' מבתי ספר יהודים וערבים בירושלים. את הפרויקט מלווים מנחה ערבי ומנחה יהודי שניהם מוסיקאים. בתהליך העבודה המשותפת יפיקו דיסק משותף בו ינוגנו יצירותיהם. פרויקט נוסף המתקיים בביה"ס הינו פרויקט צילום מיוחד - מסלול לסדנאות יצירה לילדים עם מוגבלויות. בפרויקט משתתפים תלמידים מבתי ספר שונים בעלי אפיונים אתניים שונים: ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, מירושלים המערבית והמזרחית ומקו התפר. הילדים סובלים מליקויים שונים: תסמונת דאון, ליקויי למידה, פיגור קל ובינוני ובעיות התנהגותיות על רקע רגשי וסביבתי. הצילום כמדיום, ובית הספר עם ציודו ואווירתו המיוחדת, מאפשרים לתלמידים עם צרכים מיוחדים לתת ביטוי לתחושות ולרגשות, אמיתי. בסדנאות אלה משתתפים כ- 200 ילדים המגיעים לפעילות רציפה ומתמשכת כל השנה.