הפורום הישראלי הצעיר לשיתוף פעולה הוא ארגון התנדבותי עצמאי, המטפח דור של מנהיגים צעירים (עד גיל 35) השואפים לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידה של ישראל, תוך דגש על יחסי ישראל ושכנותיה. המטרות העיקריות של הפורום הן להעצים אנשי מקצוע צעירים לפעול למען פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולקדם את יחסי ישראל ואירופה. הפורום מקיים פעילויות מונחות-חזון ומכוונות-מדיניות, ופונה לקהל רחב מרקעים פוליטיים, מקצועיים וחברתיים מגוונים.
המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, עמותה רשומה, הוקמה בשנת 1972, כגוף חיצוני, ע"י ממשלת ישראל במטרה לצמצם את הפערים החברתיים באמצעות מתנדבים. המועצה הינה הגוף ההתנדבותי הוותיק ביותר בישראל, העוסק במתן שירותים למתנדבים ולארגוני ההתנדבות בארץ. במהלך השנים התגבשה המועצה כארגון מאגד לפעולות התנדבות של יחידים, ארגוני מתנדבים ומפעילי מתנדבים ונבחרה כארגון המזוהה, והמייצג את ההתנדבות בארצנו ובחו"ל. במסגרת פעילותה כמאגדת ארגונים התנדבותיים העוסקים בתחומי הבריאות, הרווחה, החינוך, איכות החיים והסביבה, סיוע הומניטרי בינלאומי, תעסוקה, רווחה, קליטת עליה, צרכנות, שעת חירום ועוד, נבחרה כגוף הרשמי של מדינת ישראל להוקרת מתנדבים הבולטים בארצנו ע"י מוסדות המדינה. תחומי פעילות המועצה: הענקת אותות ומופת למתנדבים בארץ: הענקת אות הנשיא למתנדב, מגן ראש הממשלה למנהיגות מתנדבת, מגן שר הבריאות, מגן השר לאיכות הסביבה, אות מופת, מגן שר הקליטה, אירועי הצדעה למתנדבים ועוד. הדרכה: פיתוח תוכניות התנדבותיות, קורסים בנושאי התנדבות לפי הזמנה, פיתוח ואיגוד ידע מקצועי בתחום ההתנדבות. מתן שירותים: אינפורמציה אודות ארגוני התנדבות בארץ למתנדבים וארגונים, הצמדת מתנדבים לארגוני התנדבות . חקיקה: קידום קוד האתיקה של הפעלת מתנדבים, קידום חוק ביטוח המתנדבים בארץ. כלל ארגוני: קיום פורומים לארגוני מתנדבים בארץ, כינוסים שנתיים, ימי עיון והשתלמויות, ייצוג עולם ההתנדבות בארץ ובעולם. כמו כן, מפעילה המועצה פרויקטים נקודתיים, כגון סיוע ארוך טווח לנפגעי אסון הצונאמי.
ארגון צמרת הוא ארגון חדש שנבנה מתוך שני ארגונים ותיקים ( המועצה הציונית לנוער ונוער-לנוער ) פרוש המילה צמרת : ציונות,מנהיגות,רעות ותרומה לחברה. הארגון בנוי מבני-נוער מחטיבת בניים ומעלה וישנם סניפים בכל חלקי הארץ כל בני הנוער הפעילים בסניפים מתנדבים בקהילה ועוברים פעילויות על פי מוטו התנועה .
עמותת יד ביד הקימה ומפעילה 4 בתי ספר דו-לשוניים ורב-תרבותיים בישראל: בגליל, וואדי עארה, ירושלים ובאר שבע, ובהם קרוב ל-900 תלמידים יהודים וערבים; השנה חנכה העמותה קמפוסים חדשים בשניים מבתי הספר שלה. בתי הספר של יד ביד מוכרים על ידי משרד החינוך וזכו לפרסים, פרסום והכרה בארץ ובחו"ל. כל אלה מהווים הכרה בייחודיות של בתי הספר ובתרומתם החשובה לחברה הישראלית.
חינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום. פדגוגיה ביקורתית תכנית הכשרת מחנכים/ות מובילי דרך במסלול היסודי • התוכנית נותנת ללומדים/ות בה אפשרות לפתח את עצמם כמחנכים, הפועלים מתוך השקפת עולם המבוססת על צדק חברתי, תודעה סביבתית ושלום. היא מעניקה כלים להוראה אלטרנטיבית, חווייתית מגוונת וערכית. הוראה שיש בה רגישות לאוכלוסיות מוחלשות, הנמצאות בשוליים החברתיים. • התוכנית נותנת את הכלים והידע להשתלבות במערכת החינוך הקיימת, תוך הובלת פרוייקטים לשינוי והתחדשות במישורים פדגוגיים, ערכיים, קבוצתיים ואישיים. קיימת היום דרישה לא/נשי חינוך, הן בחינוך הפורמלי והלא פורמלי החושבים ב"ראש גדול" ויכולים לפתח ולהוביל יוזמות חינוכיות לשנוי. • התוכנית מכשירה מורים ומורות מובילי שינוי בבית הספר היסודי וא/נשי חינוך בפרויקטים חינוכיים, בארגונים חברתיים. יש אפשרות להסבת אקדמאים מה התכנית מעניקה? 4 תעודות: תאר בוגר/ת B.Ed בחינוך תעודת הוראה לחינוך היסודי תעודת מגשר/ת תעודת התמחות בשינוי חברתי בארגונים חברתיים. למי התוכנית מיועדת? לא/נשים בעלי מחויבות חברתית, רגישויות חברתיות, המאמינים בחשיבות החינוך ושואפים להשפיע על החברה באמצעות החינוך.אמהות ואבות שרוצות/ים חינוך טוב יותר לילדיהם, מדריכים במסגרות חינוך אלטרנטיביות, בוגרי תנועות נוער, פעילי מתנ"סים, פעילים בקהילות שונות, בוגרי תיכון מקבוצות חברתיות הרוצים לשפר את החינוך בקהילה שלהם. מהי מסגרת הלימודים? הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע וביום השלישי הסטודנטים/יות מתנסים בעבודה מעשית בבתי ספר ובארגונים לשנוי חברתי. בשנה הרביעית הלימודים יתקיימו יום בשבוע, והסטודנטים יעבדו בשכר ( סטאג'). התכנית נפתחת בתחילת שנת הלימודים האקדמית. מהם העקרונות ודרכי הפעולה של התוכנית ? • שילוב של גישות הוליסטיות שונות, המבוססות על ערכים של שוויון לכל סוגי האוכלוסיות. • השתתפות בתהליכי העצמה ופיתוח יכולות לנהל את חיי היום-יום של בית הספר על-פי הפדגוגיה הביקורתית, בשיתוף עם התלמידים, ההורים, הקהילה וגורמים אחרים. • יצירת כלים להתמודדות עם בעיות בחינוך ובחברה הגורמות לילדים מריבוד מעמדי נמוך להיכשל בבתי הספר ובגנים, ולהפוך מצבים של כישלון למצבים של הצלחה. • למידה מתוך התנסות מעשית. • פיתוח יוזמות ומחקר של פרוייקטים חינוכיים חדשניים ופעילות בבתי ספר ובארגונים חברתיים. • דגש על תנועות לחינוך אלטרנטיבי , תנועות לשינוי חברתי, תיאוריות חינוכיות והתייחסותן לשאלות של זכויות, שוויון ואי שוויון בחינוך, חינוך לשלום, מגדר, גלובליזציה, אקולוגיה סביבתית. • קשר שוטף עם ארגונים חברתיים וחינוכיים העוסקים בפעילות למען השלום, ארגונים ירוקים, הפועלים במערכת החינוך. • התנסות ביצירת תוכנית רב-תחומית התואמת את רוח החינוך הנחוץ לעידן בו אנחנו חיים. מהם הקורסים בתוכנית? • זכויות אדם ותוכניות לימודים • הובלה של תוכניות חינוכיות לשינוי חברתי • סוציולוגיה והבטים חברתיים של מערכות חינוך • זרמים חינוכיים ותנועות לשינוי חברתי בארץ ובעולם • פסיכולוגיה - תאוריות ושבירתן • כלכלה פוליטית וחינוך • תקשורת וקולנוע ומקומם בחינוך. • צדק סביבתי ואקולוגיה. • גישור ופתרון קונפליקטים במערכות חינוכיות • החברה הישראלית – מגדר ושיויון בין המינים. • פדגוגיה ביקורתית –תיאוריה ופרקטיקה מהן אפשרויות העבודה של הבוגרים/ות? הוראה בבית הספר ובקהילה הובלת קבוצות תפקידים מובילי שנוי בחינוך ובארגונים חברתיים גישור בנאישי וקבוצתי • -צוות המרכז לפדגוגיה ביקורתית ילווה את בוגרי התוכנית אשר יעסקו בתחום איך נרשמים לתוכנית? מתקשרים למחלקת השיווק של המכללה, טל: 03-6901200 לפרטים נוספים ניתן לפנות לצוות התוכנית במכללת סמינר הקבוצים: גליה זלמנסון-לוי – מנהלת כללית - טל: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il חגית גור זיו – מנהלת אקדמית - טל: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il גל הרמט – מנהלת פרויקטים - טל: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il
עמותת אזרחים בונים קהילה קמה בנובמבר 2004 בלוד . מייסדי העמותה , אנשי מקצוע שעבדו בעיר ותושבים פעילים שמו להם למטרה לקדם שינוי משמעותי בקהילת לוד . מתוך דאגה לכלל הקהילה ורצון לקדם שינוי בחרה העמותה למקד את עבודתה בעבודה עם נוער וצעירים בלוד. בעבודתה עם בני נוער וצעירים מבקשת העמותה לאפשר לאלו לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכם . פוטנציאל אנושי זה יתבטא בדמות של צעיר פעיל ואקטיבי , עצמאי , בעל כלים לפעול למען עצמו ובעל מחייבות לקהילתו ולסביבה הרחבה בה הוא חי . העמותה פועלת לאור המטרות הבאות: העצמת הנוער והצעירים בלוד כחלק מתשתית מנהיגות, כוח משפיע ואזרחות פעילה בהווה ובעתיד. 1. פיתוח והרחבת מערך הפעילות הבלתי פורמאלית לנוער בלוד. 2. הגברת נגישותם של צעירים להשכלה גבוהה ולתעסוקה איכותית. 3. חיזוק תחושת השייכות, תפיסת הזהות והזיקה לעיר של בני נוער וצעירים. 4. יצירת תשתית ובסיס לקיום דיאלוג בין הקהילות השונות בעיר. 5. דרישה ללקיחת אחריות מצד הרשות המקומית לתחום נוער וצעירים כולל הקצאת משאבים משמעותיים.
Just Vision קם כארגון במטרה לספק מידע מקיף אודות המאמצים המשותפים של ישראלים ופלסטינים הפועלים לסיום הסכסוך בדרכים לא אלימות, פעילות שאיננה זוכה לחשיפה רבה באמצעי התקשורת. הארגון מפתח ובונה כלים תקשורתיים וחינוכיים כדי להגביר את תהודת הפעילות ולעודד אנשים ליצור את התשתית לשלום בר קיימא מתוך אחריות אישית וחברתית. באפריל 2006 השקנו את הסרט "נקודת מוצא", סרט תיעודי באורך מלא בהקרנת בכורה בפסטיבל טרייבקה בניו יורק. הסרט מספר את סיפורם של ישראלים ופלסטינים מהשורה, אנשים שמצליחים לפעול לקידום השלום חרף הטרגדיות האישיות שהם חווים. בנוסף לסרט "נקודת מוצא", מתפרסמים באתר האינטרנט שלנו www.justvision.org ראיונות עומק וציר זמן אינטראקטיבי המאפשרים לבחון את הסכסוך דרך עיניהם של אנשים המחויבים לפעול לסיומו. זהו צוהר לעולמם של 60 אנשים המקדמים פתרון לסכסוך בדרכים שונות. אנשי חינוך ,חוקרים, סטודנטים, תלמידים ואנשי תקשורת: משאב מקורי בעברית, בערבית ובאנגלית עומד לרשותכם כדי לבחון את המאמצים להביא לסיום הסכסוך. חומרי גלם וכלים להעמיק ולבחון את תפקידה, פועלה וחזונה של החברה האזרחית בפעילות משותפת לסיום הסכסוך וקידום השלום. בכך אנו יוצרות אפשרות לאזרחים ותלמידים משאב ממנו יוכלו ללמוד על פעילותם של אזרחים מן בשורה לסיום הסכסוך.
הוצאה לאור אלטרנטיבית עצמאית.
המרכז הערבי יהודי הוקם בשנת 1993 ושייך למחלקה למרכזים קהילתיים בעיריית ת"א יפו המרכז פתוח במשך כל השנה ופועל בימי א'-ה' בין השעות 8-22:00 צוות המרכז מורכב משלוש הדתות וכן גם הפעילים וחברי המרכז המגיעים אליו פעילויות המרכז רבות ומגוונות וכוללות :אמנות, מחול, מוסיקה, ספורט שפות מחשבים ועוד.... המרכז פועל מזה שנים רבות לקידום החיים המשותפים בין יהודים וערבים בכל הגילאים
הנהגת מרכז ובשמה החדש הנהגת החוף היא הגוף האחראי על שבטי הצופים בראשון לציון, חולון, בת ים, אזור, נס ציונה, יהוד, נווה מונוסון, רמת אפעל ואור יהודה. תנועת הצופים היא תנועת הנוער הגדולה בישראל, ואחד מהגופים החברתיים המובילים במדינה. העבודה בצופים משלבת ניהול, חינוך, הדרכה, פיתוח הדרכה, הדרכת נוער, עבודה קהילתית ושאר אתגרים חינוכיים. העבודה מיועדת לחיילים משוחררים ולסטודנטים.
עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי הוקמה בשנת 1998 במטרה לחזק את הקשר בין שלום וצדק חברתי ולפעול לקידום כל אחת מהמטרות הללו. קולה של מחויבות הוא קול ייחודי, בהתמקדותה בצומת בו נפגשים נושאי השלום ונושאי הצדק החברתי ובתלות שבניהם. במסגרת זאת עוסקת מחויבות בבעיית האבטלה כבעיה לאומית, חברתית וכלכלית ובסיוע למובטלים באמצעות "מוקד זכויות מובטלים". מאז הקמתו ועד היום פנו אל המוקד אלפי מובטלים ומובטלות בכל רחבי הארץ. המוקד נמצא בירושלים, והוא מפעיל שלוחות בשפות רוסית, ערבית ועברית. פעילות המוקד מתמקדת הן במענה לפניות פרטניות – יעוץ, העברת מידע וייצוג משפטי, והן בהתמחות ופיתוח ידע בנושא אבטלה, ובפעילות לשינוי מדיניות בתחום האבטלה.
העמותה "קולות אחרים – העמותה לקידום והעצמת האדם באמצעות המדיה (ע"ר) הוקמה בינואר 2006. ממטרותיה של העמותה: לאפשר ולקדם דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה היהודית והפלסטינית בישראל. קיום, יזום, הפקה וקידום של אירועים תרבותיים, מתן ביטוי למגוון של דעות, קבוצות ותרבויות שונות באמצעי המדיה השונים, תמיכה וקידום של עשייה ויצירה הומניסטית ושוויונית. העמותה מובילה את הפרויקט "קולות אחרים - קולנוע נודד". קולות אחרים – קולנוע נודד הוא פרויקט המשתמש במדיום הקולנוע להעמקת הדיאלוג היהודי-פלסטיני תוך קידום שותפות ואקטיביזם חברתי בקרב קהילות שונות בפריפריה בישראל (בשלב ראשון: רמלה, שדרות, ואדי ערה, ירושלים- קרית מנחם וחיפה). הפרויקט יציע מודל לקידום דיאלוג בין שונים ואחרים, בין היתר בין יהודים ופלסטינים, באמצעות יצירת מרחב מזמין לייצוג וביטוי של קולות וקבוצות, המודרים עפ"י רוב מסדר היום של החברה בישראל. באמצעות תהליך מובנה והדרגתי, המשלב מגוון רחב של סרטים משפע היצירה המקומית, יקדם הפרויקט את הכרת האחר ויעודד פעולה משותפת לשינוי חברתי.
עמותת מהפך-תג'יר היא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי, שמטרתו קידום זכויות חברתיות וצימצום פערים כלכליים, חינוכיים וחברתיים בין הקהילות השונות בחברה הישראלית. העמותה פועלת בשבע קהילות מוחלשות ברחבי הארץ - בקרית שמונה, בשדרות, בשכונות הקטמונים וקרית יובל בירושלים, בשכונת פלורנטין בתל אביב ובערים הערביות טמרא ויאפא. אסטרטגיית הפעולה של מהפך היא העצמה קהילתית ובניית מנהיגות מקומית, המבוססת על עידוד מעורבות חברתית ועל לקיחת אחריות אישית וקהילתית. אנו במהפך-תג'יר מאמינים ששוויון הזדמנויות בחינוך והקניית ידע וכלים הם הבסיס לצמצום פערים מכל סוג שהוא. לכן, ליבה של כל אחת מהקהילות של מהפך-תג'יר, הוא קהילת הלימוד. הייחוד של מהפך-תג'יר, הוא בשילוב בין הפעלת קהילות לימוד לבין פיתוח מעורבות קהילתית ומנהיגות מקומית. קהלי היעד של מהפך-תג'יר הם תושבי קהילות מוחלשות בערים בהן פועל הארגון, בדגש על ילדים, נוער ונשים. בנוסף, מהפך-תג'יר פונה גם לסטודנטים כחלק מהמאמץ לעודד מעורבות קהילתית ושיתוף פעולה בין קהילות. כיום, משתתפים בפעילות של הארגון בקהילות השונות כשש-מאות ילדים ומשפחות וכמאתיים סטודנטים.
מדרשת אדם פועלת מזה 20 שנה במערכות החינוך הפורמלי והמשלים ועוסקת בחינוך לערכי הדמוקרטיה ולשלום ובמתן כלים יישומיים להטמעתם. - מגוון תכניות לימודים מקוריות הנלמדות במסגרת השתלמויות קצרות וממושכות (המוכרות לצורך קבלת גמול השתלמות). - הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ ומיועדות למגזרי אוכלוסייה שונים, יהודים וערבים, ובכל קשת הגילים. - מתודה ייחודית המשלבת לימוד עיוני בתהליך קבוצתי-חווייתי. - למדרשה צוות מנחים ומרצים מיומן ומקצועי. - הוצאה לאור של פרסומים חינוכיים, בעברית ובערבית, אותם ניתן לרכוש במדרשה. - פעילות בינלאומית עם ארגונים חינוכיים עמיתים ומוסדות אקדמיים בחו"ל הכוללת כינוסים וסמינרים משותפים. מדרשת אדם, יער ירושלים, ת"ד 3536, ירושלים 91033 טל. 6448290-02 פקס: 6752932-02 adam@adaminstitute.org.il
מנו"ע, מטה נוער לשינוי חברתי, קם במכון ון ליר בירושלים במסגרת תכנית "נוער לשינוי חברתי", במטרה לעודד בני נוער לפעול לשינוי חברתי ולסייע להם בפעילותם. המטה הוקם מתוך אמונה כי לבני הנוער בישראל יש הכוח והיכולת להשפיע על המציאות שבה הם חיים. השפעה זו תיתכן רק אם בני הנוער יהיו מודעים לכלים האזרחיים העומדים לרשותם כאזרחים בחברה דמוקרטית, יידעו להשתמש בכלים אלה בתבונה וביעילות, ויאמינו ביכולתם ליצור שינוי חברתי. במטה פעילים בני נוער מבתי ספר שונים בירושלים ומאוכלוסיות מגוונות: ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
שותפות אקדמיה קהילה לשינוי חברתי הוקמה בשנת 2006 לקידום המחויבות ההדדית בין המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים, והקהילה – למען עשייה לצדק חברתי וזכויות אדם בחברה הישראלית. השותפות, המעוגנת בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, משרתת את כלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. אנו פועלים למען: מעורבות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בנושאים החברתיים הבוערים אשר על סדר היום. פיתוח יכולות אינטלקטואליות ומסוגלות לשינוי חברתי בקרב דור סטודנטים חדש, אשר יוסיף להיות מחויב אזרחית ומעורב בקהילותיו. שילוב הידע האקדמי, הרלוונטי למאמצי השינוי החברתי, בארגונים קהילתיים.
אנו משלבים בין משאבים ויכולות של סטודנטים, מרצים, מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים לשינוי חברתי על ידי: עידוד מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ ולפתח מדיניות של מעורבות חברתית. תמיכה במרצות ומרצים המלמדים או מעוניינים לפתח קורסים המשלבים לימוד תיאורטי עם פעילות סטודנטים בארגונים חברתיים וקהילתיים. ארגון סמינרים המיועדים לסטודנטים פעילים, בהם נערכת למידה משותפת של ההקשר הרחב – הפוליטי, החברתי והכלכלי – בו הם פועלים, ואשר מקדמים שיתופי פעולה בין סטודנטים פעילים לבין ארגונים לשינוי חברתי.
השותפות מעודדת ומלווה סטודנטים פעילים בקהילה לשינוי לטווח ארוך של הבעיות המהותיות בחברה הישראלית: פערים חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים, הגידול בעוני, התכווצות מדיניות הרווחה, שיתוף קטן של אזרחים בהחלטות המשמעותיות לחייהם. סטודנטים, המהווים את דור מנהיגי המחר, נחשפים למציאות הישראלית דרך פעילותם ההתנדבותית. בדרך זו, הם רוכשים ידע וכלים לשינוי ובכך מקרבים גם את המוסדות להשכלה גבוהה לידע הנרכש בשדה הפעולה.
www.yadbeyad.org.il קידום חיים משותפים, למידה איכותית ושוויון בין יהודים וערבים
עמותת "דרך הלב" נותנת סדנאות,הרצאות וימי עיון למירב האוכלוסיות. הפעלויות מאד מגוונות,עשירות,חוויתיות ומיועדות לפתיחת לבבות,לסובלנות, להקשבה ודיבור מהלב. המנחים שלנו מאד מקצועיים ומנוסים חלק דוברי ערבית וכולם בעלי תארים אקדמיים רלונטיים. יש לנו הרבה נסיון עם תלמידים, מורים הורים,גננות,עובדים סוציאליים, נוער בסיכון,נשים חד הוריות,גיל הזהב,כבדי שמיעה ועוד... אנו מוכרים ע"י משרדי החינוך,הרווחה, עיריות,ומתנ"סים. אנו מזמינים מתענינים נוספים ליצור עמנו קשר.
The Moriah Fund supports organizations working to establish a society in Israel based on principles of social justice and equality of rights and opportunities. Within this broad mandate, Moriah works with the Ethiopian community to enhance Ethiopian leadership, organizations, and education opportunities and Moriah focuses on equality for Arab citizens of Israel, with an emphasis on Bedouin and women. We also work with the New Israel Fund to support civil and human rights and to develop a diverse, empowered civil society.
שלום עכשיו היא התנועה החוץ-פרלמנטארית הגדולה והותיקה בישראל, ותנועת השלום היחידה המבוססת היטב בציבור הישראלי. התנועה קמה בשנת 1978 על רקע שיחות השלום עם מצרים. בשעתו, כשעלו השיחות על שרטון ונדמה היה שהצדדים לא יגיעו להסכמה, פרסמה קבוצה של חיילים וקצינים קרביים את מכתב הקצינים, מכתב פתוח לראש הממשלה דאז, מנחם בגין, בקריאה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח. התמיכה שהתקבלה מעשרות אלפי ישראלים, הביאה להקמת התנועה. העקרונות הבסיסיים של התנועה היו זכותה של ישראל לגבולות בטוחים וכן, זכותם של שכנינו לכך, כולל זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. במשך הזמן השתכנעו בתנועה כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בשטחים שנכבשו ב- 1967 הוא הפתרון היחיד לסכסוך. ב-1988, כאשר קיבלה אש"פ את החלטת האו"ם 242 ואת עקרון הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, הובילה שלום עכשיו הפגנת ענק של 100,000 איש בדרישה מהממשלה להיכנס למשא ומתן עם אש"פ. שלום עכשיו, אשר תמכה תמיכה מלאה בפריצת הדרך של הסכם אוסלו ב-1993, תמכה גם בכל צעד שנעשה לקידום קץ הסכסוך. כמו כן, היא תמיד לחצה על כל המפלגות שהיו בשלטון לאורך השנים ליזום צעדים לסיום הכיבוש ולכניסה למשא ומתן לשלום. שלום עכשיו פועלת ע"י קמפיינים ציבוריים, פרסום, עצומות, חלוקת חומר הסברה, כנסים והרצאות, מחקרים, קבוצות דיאלוג, פעילויות רחובות, משמרות מחאה והפגנות. התנועה ארגנה ב- 1982 את הגדולה שבהפגנות ישראל, כאשר כ- 400,000 איש (מתוך אוכלוסיה של 5.5 מיליון איש) קראו להקמת ועדת חקירה לאירועי הטבח בסברה ושתילה. (אחת מהמלצות ועדת החקירה היתה שאריאל שרון לא יוכל לכהן יותר בתפקיד שר הבטחון). אחד הפרוייקטים הנמשכים של שלום עכשיו הוא צוות מעקב ההתנחלויות אשר עוקב אחר בניית ההתנחלויות, כולל בניית מאחזים, הפקעת אדמות, חריגות תקציבים וכד', לצד מחקרים לגבי עמדות מתנחלים לפינוי אפשרי (ופיצוי) בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הנתונים והמפות המופקים במסגרת פרוייקט זה ידועים באמינותם ומהימנותם והם מפנים את תשומת ליבו של הציבור הישראלי למחיר הכבד אותו משלמת ישראל למיכשולים אלה לשלום. ואכן, אחת ממטרות שלום עכשיו היא להעלות את המודעות לנזק הנגרם לישראל בשל הכיבוש המתמשך, לא רק במישורים הכלכלי והמדיני, אלא גם הנזק המוסרי הנגרם לערכים ולמרקם החברה בישראל – בנוסף לנזק הנגרם לעם אחר – הפלסטינים. בעוד שלום עכשיו היא תנועה ישראלית, הפועלת בעיקר בקרב הציבור הישראלי, היא עסקה במרוצת השנים גם בדיאלוגים ואירועים משותפים עם פלסטינים בשטחים הכבושים. הפעילות הגדולה ביותר מסוג זה היתה שרשרת אנושית המונית מסביב לירושלים בשנת 1989 בה השתתפו כ-15,000 ישראלים ומספר דומה של פלסטינים בקריאה לשלום. זמן קצר לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, השתתפה שלום עכשיו בהקמת קואליציית השלום הישראלית אשר התפתחה לקואליציות השלום הישראלית-פלסטינית והיתה מורכבת מאישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים כמו גם מפעילי שטח ישראלים ופלסטינים מן הזרם המרכזי. כמו כן מקיימת התנועה פעילויות משותפות ויוצאת בהצהרות משותפות עם התנועה הפלסטינית: People's Peace Campaign.