עמותת עמיח"י - עמותת משפחות לילדים מיוחדים בישראל – הינו ארגון ללא כוונת רווח, שהוקם ב-1994 בהוד השרון, ביוזמת הורים לילדים בעלי נכויות התפתחותיות: פיגור שכלי, PDD ( אוטיזם ), CP, תסמונת דאון ונכויות מורכבות אחרות.

הרעיון היה לקדם פעילויות העשרה ופנאי לילדים וליזום רצף פתרונות ארוכי טווח לרווחת האוכלוסייה בעלת נכויות התפתחותיות שונות המתגוררת באיזור השרון. שמה של עמותת עמיח"י מנציח את עמיחי שולזינגר ז"ל שנפל במלחמת השחרור.

עמותת עמיח"י הינה מלכ"ר בעל אישור מוסד ציבורי ועובדת בשיתוף עם רשויות מקומיות, משרד הרווחה, ביטוח לאומי וקרנות שונות.

עמותת עמיח"י דוגלת בעקרון השילוב של החריג בתוך החברה והקהילה, מתוך אמונה כי לכל אדם הזכות לחיות בכבוד ולהיות חבר מלא ושווה זכויות בקהילה.

עמותת עמיח"י מתכננת את אופי שירותיה בהתאם לצרכים העולים מן השטח. המסגרות נפתחות עפ"י מיפוי צרכים של המשפחות מתוך מטרה לספק מענה לכל ילד או בוגר בעל צרכים מיוחדים. הפעילות בעמותת עמיח"י פתוחה לכלל המגזרים (יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים). העמותה מפעילה את המסגרות בכל ימות השנה , גם בתקופות בהן כל מסגרות החינוך והרווחה סגורות, למעט בימי חג ומועד עיקריים.

עמותת עמיח"י מפעילה מספר מסגרות הנותנות מענה לטווח גילאים רחב, מינקות עד בגרות,, לרמות תפקוד שונות בתוך המגוון הרחב של הנכות ההתפתחותית שבאוכלוסיה. בנוסף, מקדמת עמותת עמיח"י פעילות ענפה של שילוב החריג בקהילה, תוך פיתוח מסגרות התנדבות ושיתוף בכל רבדי החברה.

חזון עמותת עמיח"י הוא קיום רצף שירותים וסל אפשרויות, בהתאם לעקרונות העמותה, שיספקו לאדם החריג, בכל פרק של מסלול חייו, מינקות עד זקנה, את מסגרת החיים המתאימה ביותר עבורו, תוך שיתוף מלא ושווה זכויות בקהילה.

מקורות המימון של עמותת עמיח"י מבוססים על תרומות מאנשים פרטיים ואירגונים פילנתרופיים שונים וכן מסתייעת העמותה בתמיכה של קרנות ציבוריות העוסקות בתחום הפיגור כגון קרן של"ם והקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי. חלק מפעילויות העמותה מתקיים במבנה שהועמד לרשתה על-ידי עירית הוד השרון, אשר גם מעניקה לעמותת עמיח"י סיוע כספי במסגרת וועדת התמיכה העירונית. כמו כן מקבלת עמותת עמיח"י תמיכה ממוסדות ממשלתיים כמו משרד הרווחה וכן תמיכה ממפעלים וחברות.

גבעת-חביבה נקראת ע"ש חביבה רייק הצנחנית הארץ ישראלית, חברת קיבוץ מענית, שצנחה בשנת 1944 מאחורי קוויי הגרמנים , נלחמה ביערות סלובקיה בשם העם היהודי, נתפסה והוצאה להורג. לאחרונה הוצבה בגבעת חביבה אנדרטה לזכרה בעיצובו של אדריכל חיליק ערד (מקיבוץ סער).
המבוגרים מבינינו זוכרים את גבעת חביבה "כסמינר המרכזי של הקבה"א השומר הצעיר".שהיה מקום להכשרת קאדרים , לתפקידים השונים בקיבוצים, בו היו מתקיימים סמינרים תקופתיים רבים ומגוונים, לפני הצבא ולאחריו. סמינרים להכשרות מקצועיות בתחומי הקיבוץ. סמינרים תנועתיים של תנועת השומר הצעיר מהארץ ומחו"ל. קורסים שונים בתחומי ההשכלה , והעיקר המקום בו גובשה התשתית הרעיונית, פוליטית ואידיאולוגית של הקבה"א ומפלגת מפ"ם. בגבעת חביבה ישב סגל מורים קבוע שעסק בהוראה ומחקר.
קמפוס גבעת חביבה הכיל בתוכו מגורים וכיתות לימוד כך שהבאים אליו יכלו לשהות בו ימים כלילות. גבעת חביבה הייתה לכור ההיתוך של אנשי הקבה"א. מקום בו צעירים, עולים חדשים, נקלטים, חברים מהשורה ואף קשישים השכילו דעת בתורת הקיבוץ בפרט והרעיון השיתופי, והסוציאליסטי ככלל.
עם ההפרטה הגורפת והשינויים בקיבוצים, בעקבות משברים כלכליים וחברתיים בקבה"א, הופרטה גם הגבעה, והקמפוס (חדרי המגורים, חדר האוכל ) על ניהולו וארגונו נמסר לחברת תפעול חיצונית שתפקידה למצוא את המסגרות הלומדות שיאכלסו את הגבעה. כיום פועלת במסגרת הגבעה שלוחה של "האוניברסיטה הפתוחה" , כמו כן מתקיימים בה קורסים חינוכיים ולימודיים במסגרת צה"ל, הגדנ"ע, קבוצות נוער מהארץ ומחו"ל, קבוצות ספורט ואמנות ואף קבוצות מהמגזר הדתי. הכול טוב וכשר , העיקר שהקמפוס יהיה מלא...
עם איחוד התנועה הקיבוצית נשארו בגבעת חביבה בשליטת "חבצלת" (קרן למוסדות תרבות וחינוך של הקבה"א), הכיתות, והמבנים המרכזיים שבהם מתקיימת פעילות בכל ימות השנה שמופעלת באמצעות צוותי עבודה ומחקר מקצועיים.

פועלת הגבעה תחת מטריה מרכזת שבראשה עומדת הנהלת הגבעה (מנכ"ל, דובר, גזברית ומנהלת הקמפוס) והיא זו שמאצילה מסמכויותיה התקציביות והארגוניות על שאר המסגרות הפעילות שמהוות במשותף את ההנהלה הרחבה של גבעת חביבה (הנהלה פעילה, רכזי תחומי הדעת, ונציג שלוחת סחנין). הנהלה זו קובעת את התכנים עליהם מושתתת הפעילות השייכת לששת "תחומי הדעת" שבגבעה. הפעילויות ככלל עובדות תחת חזון קהילתי שיתופי של ישובי האזור עליו חתומים מנכ"ל גבעת חביבה (חגי הלוי), ראש מועצה מקומית פרדס חנה -כרכור (חיים געש) וראש המועצה המקומית של כפר קרע (נזיה מסארווה). "האמנה לפרויקט הקהילות" נפתחת בהצהרה: "אנו החתומים מטה נפעל יחד ליצירת היכרות הדדית ועשייה משותפת במטרה לקדם את קירוב הלבבות והשכנות הטובה". בהמשך נאמר: "אנו מצטרפים לגבעת-חביבה, על צוותה וניסיונה רב השנים בהובלת תהליך זה במגוון מישורי החיים, חינוך, תרבות, עבודה קהילתית, אומנות ועוד. אנו כולנו מחויבים ומתחייבים לשיתוף פעולה והשקעת מאמצים למימוש מטרות אלה" (ינואר 2011). האמנה הקהילתית מדברת על שיתוף פעולה בין קהילתי, מתוך רצון אמיתי לפרק זרויות וליצור הכרות בין קהילתית מתוך כבוד ועניין הדדי. אזור הגבעה מאוכלס בעיקרו בין יהודים לערבים, כך שמטבע הדברים הפעילויות מתקיימות בין המגזרים.

ששת תחומי הדעת הם:
1 חינוך- תחום זה מפעיל שלוש מסגרות הפועלות לאורך כל השנה. "מפגשים" , "עיניים אחרות" ו"י.מ.י" (ילדים מלמדים ילדים). אלפי תלמידים , יהודים וערבים שותפים לפעילויות החינוכיות והיצירתיות האלה. חייבים לציין שהמוטו של המפגשים הוא הכרה הדדית בנרטיב ההיסטורי של כל לאום ולאום.
2 העצמה- קורסים למבוגרים, לנשים ולגברים שמטרתם בניית מנהיגות פעילה ומשפיעה במסגרת קהילתית. קורסים אלה מיועדים כיום רק לאוכלוסיה הערבית. במסגרת הקורסים השונים מתקיימים קורסים ללימודי השואה, לעבודה סוציאלית, לתקשורת ומנהיגות מקומית.
3 שפות- לימודי ערבית למזרחנים,למעוניינים, לימודי ערבית לסטודנטים מחו"ל. בעתיד מיועדים להרחיב את הפעילות לשפות נוספות.
4 יישוג ותקשורת- הפצת רעיונות הגבעה בציבוריות העולמית. נערכים קורסים של הכרות של יהודים ושאינם יהודים הרוצים להכיר את ישראל הפרוגרסיבית באמצעות גבעת-חביבה.
5 מחקר – כולל בתוכו את ארכיון הקבה"א השומר הצעיר, וגופים פוליטיים הקשורים לקבה"א. כחלק מהארכיון פועל יד יערי, מרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר, המקיים פעולה מחקרית הכוללת הוצאה לאור של ספרים העוסקים בהיסטוריה של תנועות הנוער ובעיקר של תנועת השומר הצעיר לדורותיה. במסגרת יד יערי פועל מוזיאון השומר הצעיר, בו תצוגה היסטורית על התנועה החינוכית. קיים מרכז הנצחה לנופלי הקבה"א כחלק מהמרחב המוזיאלי.
6 מרכז אומנויות - מרכז אומנותי ויצירתי, פעיל לאורך כל השנה. מתמחה בתחום הקרמיקה האומנותית, ובארגון סמינרים תקופתיים לאומנות ויצירה. במסגרת המרכז , גלריה פעילה לאמנות . המרכז מספק סיוע יצירתי לפעילויות השונות המתקיימות בגבעה.

שלוחה מרכזית וחשובה של גבעת חביבה פועלת בצפון ב"סחנין" (בניהולו של רזאל) . בשלוחה לומדים אלפי תלמידים רובם מהמגזר הערבי והבדואי שבצפון,לפי החזון המשותף הקהילתי של הגבעה.
מבחינה ארגונית וניהולית מקור הסמכות המשפטית היא בידי "חבצלת". לתכני הפעילות ולניהול התקציבים אחראים המנכ"ל וצוותי החשיבה והעבודה של "תחומי הדעת".
חגי הלוי מנכ"ל גבעת חביבה מאמין ששיתוף הפעולה האזורי המתקיים בגבעת חביבה יהווה מודל לחיקוי ולמידה בעוד אזורים בארץ, כל אזור בהתאם להרכבו הדמוגראפי.
עזרת גבעת חביבה על ניסיונה ואנשיה, ניתנת מראש למעוניינים.
אנו מנצלים את ההזדמנות שניתנה לנו להופיע בעלון כדי ליצור קשר פעיל עם קיבוצי האזור. חברים המעוניינים לבקר בגבעה , בקבוצות או כיחידים מוזמנים לפנות. כמו כן נשמח לקשר אישי עם אלה החושבים שביכולתם לתרום מזמנם ומכישרונם לפעילויות השוטפות המתקיימות בגבעה. חשובה לנו השתתפותכם הפעילה , כחלק מהרעיון בו תושבי האזור לוקחים חלק בפעילות המתקיימת בגבעת-חביבה.
ולסיום, לאחר חבלי לידה ארוכים מגיע לתחומי הגבעה, גרעין "אמיתי", שהוא גרעין בוגרים של השוה"צ. בגרעין כ – 30 חברים בגילאי שלושים. הגרעין ימוקם בתחומו הדרום מזרחי של מתחם הגבעה. חברי הגרעין יגורו ב- 6 קרווילות, בשטח אוטונומי שהוקצה לגרעין ויתפרנס בעיקרו מפעילות חינוכית.
הגעתו של הגרעין לתחומי הגבעה יוסיפו צבע חלוצי חיובי לפעילות המתקיימת.

מכון עזריאלי להעצמה חינוכית הינה תכנית להעצמת בני נוער בחטיבות הביניים. התכנית הוקמה ע"י קרן עזריאלי בנשיאות מר דוד עזריאלי ובתו דנה עזריאלי . התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ומשה"ח .שנות הלימוד בכיתות ז' עד ט' מהוות את קו פרשת המים בחייהם של תלמידים רבים, שלב המחייב תמיכה והדרכה ייחודיות במטרה למנוע את עצם האפשרות לנשירה בעתיד. על רקע זה הוקם מכון עזריאלי להעצמה חינוכית המורכב משלושה מעגלים: לימודי, חברתי הורים . מטרת התכנית לשפר את כישוריהם הלימודיים והחברתיים של התלמידים ולהתמקד בתפקיד שממלאים ההורים בתהליכי הלימוד וההעצמה של ילדיהם. התכנית מקיפה 15 ישובים בארץ , המכון הוקם בשנת 2004 ומנוהל ע"י מאיר אביטן ומנהלי הישובים בארץ

היחידה האזורית לאיכות הסביבה נמצאת ברעננה, ופועלת בתחומי הרשויות רעננה, כפר סבא, הוד השרון, כוכב יאיר וצור יגאל, המועצה האזורית דרום השרון.

קונסרבטוריון הסדנה ירושלים הנו מוסד ייחודי המעניק לתלמידיו חינוך במוסיקה ברמה גבוהה ובאווירה חמה ותומכת. הקונסרבטוריון נוסד בשנת 1973 מתוך אמונה שיש להעניק לכל ילד וילדה, ללא הבדלי רמה סוציו-אקונומית, רקע תרבותי או דתי, את החשיפה וההזדמנות ללמוד מוסיקה. הקונסרבטוריון מאמין כי לכל ילד וילדה יש יכולת מוסיקאלית ואמנותית ושיש לתת להם את האפשרות לפתח כשרונות אלה באמצעות תוכניות לימוד מאתגרות דרך שיטות הוראה חדשניות ויצירתיות. בקונסרבטוריון הסדנה המוסיקה היא חלק מתפיסה חינוכית שלמה, השמה לה למטרה להביא לשיפור הקשב, ההתמדה, היצירתיות והמצוינות.

'מסיכון לסיכוי' - פרוייקט מוסיקה ומחול לילדי הקהילה האתיופית

פרוייקט מלגות ייחודי לילדי הקהילה האתיופית הוקם בשנת 2005 ביוזמתה של גב' רותי מייסון. מטרתו לקדם ילדים מהקהילה האתיופית שנמצאו בעלי כשרון למוסיקה ולמחול ולתמוך בהם כלכלית, מקצועית ואישית לכל אורך תהליך התפתחותם האמנותית.

עמותת בית פוסטר נמצאת בהרצלייה .
יול"א- צהרוני גני הילדים

קהילת אשל אברהם היא קהילה מסורתית ישראלית הפועלת בבאר שבע מעל לשלושים שנה.
פעילותנו מבוססת על שלושה ערכים מרכזיים אותם אנו מנסים ליישם בחיי היומיום שלנו: תורה, עבודה וגמילות חסדים.
המרכז החינוכי של הקהילה ע"ש גולדסמיט פתוח לבני כל הגילים וכולל שמונה כיתות גן, תנועת נוער, בית כנסת משפחתי ולימודי ערב.
אנו שמחים לקבל חברים חדשים ומזמינים אתכם לחוות איתנו את חוויית המסורת היהודית באווירה משפחתית, שוויונית ומכניסת אורחים.

כל ישראל חברים
אליאנס- "כל ישראל חברים"

רקע

אליאנס - "כל ישראל חברים " ( כי"ח) , מוותיקי וחשובי הארגונים בעולם היהודי, שזיקתו העיקרית חינוך דורות של יהודים בתפוצות ובישראל, פועל זה 150 שנה . מעל ל-200 בתי ספר מייסודו של כי"ח התקיימו בין העיר טטואן שבמרוקו לטשואן באירן,לאורכם ולרוחבם של מדינות המגרב והשרק,לרבות בארץ ישראל, עשורים רבים לפני קום המדינה. אלפי תלמידים רכשו השכלה איכותית ויהודית בבתי הספר אליאנס בארץ ובעולם. בין מפעליו ההיסטוריים של כל ישראל חברים בית הספר החקלאי מקווה ישראל (אודותיו כתב דוד בן גוריון שבלעדיו לא הייתה קמה מדינת ישראל), רשת בתי ספר יסודיים ותיכונים אשר היוו שלד ראשוני למערכות החינוך לאחר קום המדינה בינהם בית הספר רנה קאסן בירושלים, אליאנס רמת אביב, כי"ח חיפה ובית הספר כי"ח חרשים בירושלים בו לומדים יהודים וערבים יחד.

.רשת בתי הספר "מורשה" -רשת בתי ספר לחינוך יהודי-חברתי נוסדה ב 2002, היא רשת אידיאולוגית של בתי ספר, הפועלת לעיצוב הוויה יהודית ציונית בעלת דגש חברתי בתוך בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים, במטרה לתת מענה חינוכי ערכי הולם במסגרת מערכת החינוך כאמצעי לקירוב בין דתיים לחילוניים. כיום שותפים לרשת כ-35 בתי"ס ברחבי הארץ.

"שער – לעתיד טוב יותר" הרשת המתחדשת "שער"- הוקמה ב 2001 במטרה לצמצם פערים ולהחיל צדק חברתי בשכונות מצוקה בגוש דן. התכנית הוקמה מתוך האמונה כי כל ילד יכול להצליח בלימודיו אם רק יינתנו לו ההזדמנויות המתאימות.
הפרויקט מקיף כעשרים בתי ספר יסודיים ותיכוניים. בהם הצליחה התוכנית להעלות, בשש השנים האחרונות, את שעור ההצלחה בבגרות מ-35% ל- 65% על ידי חיזוק מקצועות הליבה (מתמטיקה, לשון, אנגלית), פתוח כישורים במדעי המחשב, הרחבת אופקים תרבותיים, עידוד מצוינות וחיזוק הביטחון העצמי.

מכון כרם להכשרת מורים הוקם לפני למעלה משלושים שנה מתוך כוונה להוות אלטרנטיבה להכשרות המורים הקיימות במכללות ובאוניברסיטאות.המכון הוא בעל אופי ועמדה נדירים בנוף הכשרת המורים בישראל. המכון מכשיר מורים בתחומי הרוח, היהדות, החברה והאמנויות ברוח ההומניזם ומעודד פלורליזם ואהבת האדם.

"ממזרח שמש", המרכז למנהיגות יהודית-חברתית", יוצר שפה יהודית-חברתית, מכשיר פעילים ומטפח מנהיגים, המחויבים לערכים של ערבות וצדק כעקרונות יהודיים מכוננים, ולעשייה חברתית ברוח מסורת ישראל ובהשראת ניסיון החיים היהודי-מזרחי. תוכניות "ממזרח שמש" מתקיימות בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון ועד ירוחם בדרום, בקרב מאות משתתפים מדי שנה.
תכניות כל ישראל חברים לחיזוק וצמצום פערים ולהעמקת הערכים היהודיים בחברה הישראלית מוכרות ונתמכות ע"י קרן אביחי, משרד החינוך , קרן רש"י וכן ע"י תורמים פרטיים, קרנות בארץ ובחו"ל.

יוצרים מציאות הינו מיזם חברתי קולנועי שמטרתו להביא להעצמה של אוכלוסיות חלשות בחברה:
בני נוער בסיכון, תלמידי חינוך מיוחד, אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, אוכלוסייה מבוגרת ומשפחות.
באמצעות הכלים האומנותיים והטיפוליים של הקולנוע המשתתפים יצרו יחד סרט דוקומנטארי על חייהם, סרט שייתן ביטוי לדילמות, לקשיים ולחוויות שעוברות עליהם לטוב ולרע, הם יחזקו את תחושת המסוגלות האישית שלהם, ויפיקו יחד סרט שיהווה תוצר קבוצתי בעל משמעות לכל אחד ואחת מהם.
המשתתפים יקחו חלק פעיל בסדנא בתפקידי: צילום, בימוי, תחקיר והפקה, הם יתנסו בעבודת צוות תוך שימת דגש על שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה, יערכו תחקיר מצולם זה לזה ויצלמו סיטואציות דוקומנטאריות תוך התבססות על תסריט אותו הם יכתבו.
באמצעות חומרי הגלם התיעודיים של חייהם הם יבנו סיפור אנושי עם התחלה אמצע וסוף ברורים,
סיפור אישי אשר יציג את חייהם באופן בו הם רואים אותו ובאמצעותו הם יביעו את האכזבות, הפחדים, הקשיים והרצונות האישיים שלהם, יתנו ביטוי לדילמות ביחסים, התמודדות עם הזקנה ועם מוגבלויות פיזיות ויספרו על קשיים והצלחות אותם הם חווים.

(במהלך הסדנא המשתתפים יקבלו מצלמת וידאו שבאמצעותה יתעדו את חייהם).