טלל, דולב (2003),טיפול פנימייתי בילדים ובבני נוער "בסיכון" בישראל
טלל, דולב (2003),טיפול פנימייתי בילדים ובבני נוער "בסיכון" בישראל
התפתחויות חדשות ואתגרים לעתיד,נכתב כמסמך רקע עבור "אשלים", במסגרת גיבוש תוכנית עבודה תלת שנתית 2004-2006, מאיירס- ג'וינט-ברוקדייל
במסמך זה יסקרו המבנה וכמה מן ההתפתחויות והאתגרים העיקריים הניצבים כיום בפני הטיפול הפנימייתי לילדים ולנוער בישראל. ניתן לסווג את הסוגיות שנדונות לשתי קטגוריות עיקריות:
• הצורך להשקיע בשיפור איכות הטיפול הניתן במסגרות פנימייתיות ובניטור ושיפור תוצאותיו. המערכות להבטחת האיכות ולניטור התוצאות, אשר הופעלו בשירות לילד ולנוער ובצורה נרחבת יותר ברשות חסות הנוער, מהוות בסיס חשוב למעקב אחר איכות הטיפול ותוצאותיו. שתי סוגיות בולטות שנידונו במסמך זה הן הצורך לשפר את התהליך הלימודי וההישגים הלימודיים של הילדים בטיפול הפנימייתי, והצורך להשקיע בשדרוג כוח האדם. לשם התמודדות עם שתי סוגיות אלו דרוש שינוי במדיניות הממלכתית ובקדימויות, וכן פיתוח כלים מקצועיים מובנים ונוהלי עבודה אשר יתמכו ביישום מדיניות זו בשטח. אתגר נוסף בתחום זה הוא פיתוח פרקטיקות אשר יענו על צורכיהן של אוכלוסיות חדשות, אשר להן לא פותחו עדיין מסגרות מתאימות.
• קבוצת סוגיות שנייה קשורה לתפיסת הטיפול הפנימייתי כרכיב ברצף של שירותים עבור ילדים ובני נוער "בסיכון". גישה חדשה זו באה לידי ביטוי בפיתוח מודלים "חלקיים" לטיפול פנימייתי, בתשומת לב רבה יותר לקשרים בין המסגרות הפנימייתיות לבין הקהילות המקומיות ובמגמה של שיפור התהליך המערכתי של יציאה מטיפול פנימייתי וחזרה לבית. מספר יוזמות נמצאות בתהליך פיתוח לתמיכה בגישה זו, אם כי בשלבים ראשוניים בלבד.
• חיזוק השותפות עם ההורים וחיזוק מעורבותם בטיפול הפנימייתי הוא נושא העולה מתוך שני התחומים שנמנו לעיל. מצד אחד, הקשר עם ההורה, כשלעצמו, מוכר כרכיב חשוב של איכות הטיפול במסגרות פנימייתיות. במקביל, מעורבות ההורים בתהליכי קבלת ההחלטות, תכנון ההתערבות ויישומה מהווה גורם מרכזי ביצירת רצף טיפולי. כלומר, סוגיה מרכזית נוספת היא ההשקעה בפיתוח דפוסים ונהלים אשר יקדמו שיתוף פעולה ומעורבות של ההורים. למאמר המלא
