בחודש יולי 2010 שלחו ארגונים חברתיים מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך, לשר לפיתוח הנגב והגליל, לשר התמ"ת, לשר לענייני מיעוטים, ולשורה ארוכה של בכירים בממשלה, בדבר הרחבת מפעל ההזנה (ארוחה חמה לכל ילד) בבתי הספר כמנוף לצמיחה תעסוקתית וחברתית.

• לקראת נייר העמדה המלא

במכתבם לשרים כתבו נציגי הארגונים כי:

"המצב הכלכלי הנוכחי אך מחדד את הצורך במערכת הזנה רחבת היקף ואוניברסאלית. הפעם אחד השיקולים המובילים הוא דווקא השיקול הכלכלי - הפיכת מפעל ההזנה למנוף של צמיחה תעסוקתית וחברתית כאחד.

שוו לנגד עיניכם יום בישראל ללא מקצועות הטיפול (care professions): ללא מטפלות משפחתונים או סייעות בגני הילדים ובחינוך המיוחד; ללא עובדות סוציאליות או מדריכות בפנימיות לנוער בסיכון; ללא עובדות הסועדות את הקשישים ובעלי המוגבלויות בביתם או מדריכות התעסוקה המפעילות אותם בבתי האבות; ללא מדריכות השיקום המלוות את פגועי הנפש בהשתלבותם בקהילה; ללא אחיות, קלינאיות, פסיכולוגיות ורבות אחרות. כיצד נראה היה יומכם בהעדר מסגרות לילדים ולקשישים? מה היה עולה בגורלם של חלקיה הפגיעים יותר של החברה - בעלי המוגבלויות הפיזיות, הנזקקים ופגועי הנפש?

דוח זה נכתב על ידי שתיל במימון קרן-היינריך בל והקרן לסביבה ירוקה ומטרתו לקדם צדק סביבתי בישראל.

החוברת מסכמת למעלה משנתיים של מסע למידה משותפת בה חברנו יחד ארגונים לצדק חברתי, פעילים סביבתיים, רשויות אזוריות וארגוני הכשרה, נשים וגברים, יהודים ובדואים, כולנו חברי קהילות מקומיות בנגב . במהלך השנתיים קיימנו מפגשים, סיורים, אין-סוף שיחות, דיונים והתייעצויות. יחד חיפשנו לנסח חלופה, או לכל הפחות להציע תיקונים למדיניות פיתוח הנגב / הפריפריה המקובלת בישראל.

דוח מפורט המספק ידע מקיף ועדכני על מצבו של נוער הקהילה אתיופית בישראל, על מדיניות הממשלתית הנוגעת לו ועל תכניות הקיימות שנועדו לקדם אותו. 






חיבור זה מסכם את פעילותה של קבוצת חשיבה שהחלה לפעול במסגרת "שתיל" בשנת 2010 תחת השם "קידום ערכים דמוקרטיים ופלורליזם בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל ".

לאור השיח התקשורתי והשיח המחקרי על אודות העמדות הפוליטיות של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל והעמדות שקבוצה זו מגלה בנוגע לקבוצות שונות בחברה הישראלית, בעיקר הפלסטינים אזרחי ישראל והמזרחים, וכן לאור שאלות של יחס בין קבוצות הרוב בקרב העולים (יהודים-רוסים) לקבוצות מיעוט (יהודי גיאורגיה, קווקז ומרכז אסיה), התכנסה קבוצת החשיבה במטרה לדון ברקע להתהוות תופעות אלה ולנסח הצעות לפעילויות שיובילו לשינוי המצב הקיים.

המדריך הינו "סל כלים" אשר אספנו וערכנו עבורכם/ן – פעילי/ות השטח, מארגנים/ות לשינוי חברתי, נציגי/ות ארגונים, מנהיגי/ות מאהלים וכל הרוצים/ות לקדם שינוי חברתי בדגש על הקמת מאהל מחאה. אנו מקווים שכל אחד ואחת יוכלו למצוא כאן בין הפרקים מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים ראשונים לקראת עשייה ועוד נקודות למחשבה.*

המדריך לאקטיביזם מאגד כלים אשר נכתבו עבור פעילי השטח שמקדמים שינוי חברתי.

בין הפרקים תוכלו למצוא מידע רלוונטי, טיפים טובים, צעדים ראשונים לקראת עשייה ועוד כמה נקודות למחשבה.

בין הנושאים:

• תכנון אסטרטגי
• ניהול מאבקים וקמפיינים
• מדריך תקשורת
• כלים שיווקיים
• משאבים למאבק
• אקטיביזם ברשת

מטרת מאמר זה להראות את הגישות וההתנגדויות הקיימות בקרב אוכלוסיית העולים של יוצאיחמ"ע ויוצאי אתיופיה בסוגיית לקויות הלמידה, ולהצביע על כיוונים בהם מערכת החינוך יכולהלהתערב בצורה אפקטיבית יותר בעבודה עם הורים לילדים אלו.

למשל, להתמודד עם ההתנגדויות השונות של ההורים ומכאן לשפר את התפקוד הרגשי והלימודי של הילדים בעלי לקויות הלמידה. המאמר מבוסס על ניסיון של אנשי מקצוע מתוך קהילות העולים אשרמתמודדים עם סוגיה זו בעבודתם השוטפת.

במצגת נמצא מידע על פרופיל יוצאי אתיופיה המטופלים בשירותי הרווחה, (נתוני יסוד 2006 ) . עוד נמצא את השירותים הקיימים בקהילה ואת עקרונות הפעולה המוצעים, המהווים בסיס לתוכנית החומש. עוד נמצא במסמך זה כיווני פעולה להתערבות ומדדי בקרה. לראשונה יש בידנו נתונים על יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הרווחה. עוד ניתן לראות במצגת את השונות בתוך הקהילה על פי הפורפילים שניבנו מתוך נתוני היסוד.

פריט המידע הוא תרומת קהילת הידע המקוונת "עולים ובין-תרבותיות" מיסודו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ההרשמה לקהילת הידע דרך אתר הבית של משרד הרווחה בכתובת molsa.gov.il