מטרת מאמר זה להראות את הגישות וההתנגדויות הקיימות בקרב אוכלוסיית העולים של יוצאיחמ"ע ויוצאי אתיופיה בסוגיית לקויות הלמידה, ולהצביע על כיוונים בהם מערכת החינוך יכולהלהתערב בצורה אפקטיבית יותר בעבודה עם הורים לילדים אלו.

למשל, להתמודד עם ההתנגדויות השונות של ההורים ומכאן לשפר את התפקוד הרגשי והלימודי של הילדים בעלי לקויות הלמידה. המאמר מבוסס על ניסיון של אנשי מקצוע מתוך קהילות העולים אשרמתמודדים עם סוגיה זו בעבודתם השוטפת.

שאלות נפוצות על ליקויי למידה בקרב תלמידים עולים

המסמך נוצר על ידי יעל אוספובט (יועצת חינוכית וכותבת של חוברת הסברה להורים דוברי רוסית בנושא לקויות למידה) בסיוע של גב' תמי אל-בוחר מגף ליקוי למידה, משרד החינוך.

• לקריאת המסמך ושמירתו כקובץ
• לפרטים נוספים על פרוייקט לקויי למידה במסגרת פעילות שתיל עם נוער עולה

התדריך מציג את המודל על פיו מופעלת התוכנית, את עקרונות הפעולה ואת התכנים המרכזיים בהם מתמקדים בעת ליווי המשפחות, בעיקר בתחומי המשפחה, התעסוקה והחינוך.
תכני התדריך אשר נכתבו יחד עם עובדי התוכנית מביאים את חכמת המעשה שלהם שנצברה בתהליכי הליווי למשפחות ומעשירים את הידע אודות דרכי התערבות בתחום ההגירה והעבודה הבין תרבותית. ליווי משפחות על פי הגישה שפותחה בתוכנית עצמאות יש בה כדי לחדש ולהעשיר את רפרטואר הגישות והפרקטיקות הקיימות בתחום העבודה עם מהגרים. נושאים כמו תפקיד המלווה, משמעות המשפחה בהגירה, והיבטים של המפגש הבין תרבותי עולים בתוך התדריך ושופכים אור על אפשרויות עבודה עם מהגרים.

הפרק הזה מספרה של ד"ר עדנה בוסטין לנצל את ההזדמנות מתמקד במאפיינים המשפיעים על אפקטיביות של שירותים ותכניות התערבות המכוונים לקידום אישי, משפחתי, קבוצתי וקהילתי, שמיועדים לחזק ולקדם יחידים, משפחות או קבוצות עולים ולשלבם בקהילה ובחברה. הפרק מציע ששירותיים ותוכניות התערבות אפקטיביים לעולים מתייחסים לשני ממדים: הממד הארגוני והממד התוכני - שני ממדים השלובים זה בזה.

הפרק מציג את מרכיבי ממדים אלו ומשמעותם בפיתוח השירותים בלווי דילמות ודוגמאות מהשדה. עוד, בפרק התייחסות מיוחדת לבעייתיות של תוכניות מצליחות. בסיום הפרק נמצא תמצית ממרכיבי התוכניות המצליחות בקרב עולים.

נשים נפגעות אלימות מתמשכת בזוגיות,חוות בדרך כלל תחושה של חוסר שליטה על חייהן. הן מתקשות להאמין שיוכלו לשנות את מציאות חייהן.לעיתים הן אינן מודעות לרמת

היחסים בין בני תרבויות שונות קיימים בהקשר של מבנה כוח, שהוא בדרך כלל אינו מאוזן ומובילים בסופו של דבר לדיכוי הקבוצה החלשה. ומכאן שעבודת הפסיכולוג החינוכי אינה נערכת בחלל ריק. המחבר מציע לפסיכולוג החינוכי לבחון את עבודתו מנקודת ראותה של הפסיכולוגיה של השחרור ולפעול לשחרור תוך עידוד האוריינות החברתית-פוליטית.

עט השדה – עבודה בחברה רב תרבותית, גיליון 3, יולי 2009 - נושאי המאמרים:
מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם; חינוך לרב תרבותיות במדינת ישראל – מציאות או חזון; תרבות וירטואלית בחברה בין תרבותית; תהליכי איחוי בראיה רב תרבותית בשירות המבחן לנוער במחוזות הדרום וירושלים; רגישות רב תרבותית – כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית; את אבא אין מאשימים כפי שאת השמים אין חורשים.
בנוסף כולל הגיליון מספר מדורים המתייחסים גם הם להיבטים בעבודה רגישת תרבות.

המאמר מציג את התהליכים החברתיים בשכונת קרית משה ברחובות לאורך השנים ומתמודד עם השאלה מהם הגורמים שלמרות השקעה רבה של משאבים השכונה אינה משנה את פניה. המחברת מציעה מניסיונה המלצות להתערבות רשויות ושירותיים בשכונות בעלות מאפיינים דומים.
המאמר מציג סקירה מעניינת על קורותיה של שכונה שכמוה פזורות רבות ברחבי הארץ. במאמר נמצא המלצות חשובות בעיצוב ובנייה של שירותיים בשכונות בעלות מורכבות חברתית ודמוגרפית

במאמר מתואר תהליך גישור בין קבוצת פעילים גברים יוצאי אתיופיה לבין קבוצת נשים יוצאות אתיופיה. תהליך המנסה לגשר בין הקבוצות, אך מגשר גם בין התרבויות. המאמר מלווה את תהליך הקבוצה ואת התהליך אותו המגשרת עברה בחווייתה האישית בפרספקטיבה של כשנתיים מתחילת הקונפליקט ועד לניסיון הנשים ליישם את החזון שלהן בקהילה.

המאמר מתאר התערבות קבוצתית עם מלמדים ועם מורות במגזר החרדי. המאמר מציג את הדילמות השונות בעבודה קבוצתית בכלל ומדגיש את הדילמות הייחודיות למגזר זה בפרט. במאמר משתף הכותב – פסיכולוג דתי לא חרדי במפגש הייחודי הבין תרבותי וזאת תוך התייחסות לתהליכי העברה והעברה נגדית הנובעים בחלקם - מעצם ההיחשפות לעבודה פסיכולוגית קבוצתית ובחלקם למקומו של הכותב נוכח מגר זה. הכותב משלב במאמרו ידע על ההיבטים התרבותיים של האוכלוסייה ושל השלכותיהם על ילדים בפרט וכן תובנות אליהן הגיע במהלך עבודתו.