דוח זה נכתב על ידי שתיל במימון קרן-היינריך בל והקרן לסביבה ירוקה ומטרתו לקדם צדק סביבתי בישראל.

חיבור זה מסכם את פעילותה של קבוצת חשיבה שהחלה לפעול במסגרת "שתיל" בשנת 2010 תחת השם "קידום ערכים דמוקרטיים ופלורליזם בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל ".

לאור השיח התקשורתי והשיח המחקרי על אודות העמדות הפוליטיות של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל והעמדות שקבוצה זו מגלה בנוגע לקבוצות שונות בחברה הישראלית, בעיקר הפלסטינים אזרחי ישראל והמזרחים, וכן לאור שאלות של יחס בין קבוצות הרוב בקרב העולים (יהודים-רוסים) לקבוצות מיעוט (יהודי גיאורגיה, קווקז ומרכז אסיה), התכנסה קבוצת החשיבה במטרה לדון ברקע להתהוות תופעות אלה ולנסח הצעות לפעילויות שיובילו לשינוי המצב הקיים.

העולים והמהגרים זקוקים לעזרה בקליטה וההסתגלות אלא שמרביתם אינם פונים לעזרה. המאמר דן במחסומים העומדים בפני עולים ומהגרים בקבלת עזרה מהשירותים חברתיים ומציע אסטרטגיות להתמודדות של השירותים החברתיים כך שהשרות ומרכיביו שיעלו בקנה אחד עם הערכים, הציפיות התרבותיות והתנהלותו של הפונה. דבר שישפר את היעילות המצופה של ההתערבות וימזער קונפליקטים בגין חוסר תאמה בין דפוסים תרבותיים שונים.

נשים נפגעות אלימות מתמשכת בזוגיות,חוות בדרך כלל תחושה של חוסר שליטה על חייהן. הן מתקשות להאמין שיוכלו לשנות את מציאות חייהן.לעיתים הן אינן מודעות לרמת

היחסים בין בני תרבויות שונות קיימים בהקשר של מבנה כוח, שהוא בדרך כלל אינו מאוזן ומובילים בסופו של דבר לדיכוי הקבוצה החלשה. ומכאן שעבודת הפסיכולוג החינוכי אינה נערכת בחלל ריק. המחבר מציע לפסיכולוג החינוכי לבחון את עבודתו מנקודת ראותה של הפסיכולוגיה של השחרור ולפעול לשחרור תוך עידוד האוריינות החברתית-פוליטית.

המאמר מציג את התהליכים החברתיים בשכונת קרית משה ברחובות לאורך השנים ומתמודד עם השאלה מהם הגורמים שלמרות השקעה רבה של משאבים השכונה אינה משנה את פניה. המחברת מציעה מניסיונה המלצות להתערבות רשויות ושירותיים בשכונות בעלות מאפיינים דומים.
המאמר מציג סקירה מעניינת על קורותיה של שכונה שכמוה פזורות רבות ברחבי הארץ. במאמר נמצא המלצות חשובות בעיצוב ובנייה של שירותיים בשכונות בעלות מורכבות חברתית ודמוגרפית

בהסתמך על מחקר איכותני, המאמר מתאר את מאפייני המעבר לישראל בקרב אבות עולים מאתיופיה ואבות עולים מחבר העמים. המאמר בוחן את ההבדל בהשפעת העלייה על תפקיד האב על רקע השינויים התרבותיים.

פרופ' יוליה מירסקי, בעזרת ניתוח איכותני נרטיבי של תיאור מקרה, מציעה מודל תיאורטי להבנת תהליך ההגירה, המבוסס על התהליך ההתפתחותי של ספרציה-אינדבדואציה. לפי המודל המוצע ניתן לראות את ההגירה כהזדמנות להתפתחות.
באופן טבעי קיימת נטייה חברתית ומקצועית להתמקד במשבר ההגירה והשלכותיו. תפיסת ההגירה כהזדמנות דווקא מאזנת את הנטייה הזו ומאפשרת לראות את המהגרים באור שונה. לפיכך, חשוב ביותר לבחון ולעמוד על תהליך הצמיחה בהגירה.

המאמר מתאר מחקר משווה בין נוער ישראלי בסיכון לבין נוער עולה מאתיופיה בסיכון. ממצאי המחקר מלמדים על שוני ברמת התפקוד המשפחתי לטובת בני הנוער העולה.
המאמר מצביע על הנחת עבודה מוטעית שעלולה להיות לעובדים עם נוער בסיכון יוצא הקהילה האתיופית. נראה כי הנחה זו נובעת מתפיסה כוללנית של הגדרת נוער בסיכון, ללא התמקדות והעמקה במאפיינים התרבותיים של קבוצה זו. ממצאי המחקר מלמדים על כוחותיהם של משפחות בני הנוער יוצאי אתיופיה למרות הגדרתם כנוער בסיכון ובכך פותחים בפני העובד כיוונים חדשים להתערבות.

גיבוש זהות ותפיסת התפקוד המשפחתי-
מחקר המשווה בין נוער בסיכון שנולד בארץ לבין נוער בסיכון שנולד באתיופיה

המאמר מתייחס לקושי של נוער בסיכון להתמודד עם המשימה ההתפתחותית של גיבוש זהות. המחברים מבקשים להצביע על ההבדל במקורות המשבר בין נוער ישראלי בסיכון לבין נוער עולה מאתיופיה בסיכון. לטענתם, ברב המקרים המשבר בקרב נוער עולה מאתיופיה נובע מהשלכות המעבר ולא כתוצאה מליקויים בתפקוד המשפחתי, בעוד שהמשבר בקרב נוער יליד הארץ נובע לרב מליקויים בתפקוד המשפחתי.