המאמר מתאר התערבות קבוצתית עם מלמדים ועם מורות במגזר החרדי. המאמר מציג את הדילמות השונות בעבודה קבוצתית בכלל ומדגיש את הדילמות הייחודיות למגזר זה בפרט. במאמר משתף הכותב – פסיכולוג דתי לא חרדי במפגש הייחודי הבין תרבותי וזאת תוך התייחסות לתהליכי העברה והעברה נגדית הנובעים בחלקם - מעצם ההיחשפות לעבודה פסיכולוגית קבוצתית ובחלקם למקומו של הכותב נוכח מגר זה. הכותב משלב במאמרו ידע על ההיבטים התרבותיים של האוכלוסייה ושל השלכותיהם על ילדים בפרט וכן תובנות אליהן הגיע במהלך עבודתו.

במאמר זה מוצגת עבודה עם הורים נשואים יוצאי אתיופיה. מטרת הקבוצה היא העצמת הסמכות ההורית. במאמר הושם דגש על חשיבות ההעצמה ההורית של האבות במשפחה, וזאת מתוך הבנה מקצועית את החשיבות של הגבר - ראש המשפחה, כמי שאמור לקחת אחריות בחינוך הילדים ולהיות מעורב יותר בחייהם. החשיבה לגבי חיזוק הגברים צמחה מן המפגש בשטח עם החולשה ההורית בכלל וחולשת האבות בפרט.

מטרת המאמר להציג את ייחודה של העבודה ביחידה לקידום נוער וצעירים במגזר החרדי. המאמר סוקר את אפיוני דפוס ההתנהגות העבריינית במגזר החרדי, בהתאם לגישות השונות בספרות המקצועית. המנתחות התנהגות עבריינית.
הסיכום, תרומת קהילת עברינות מבוגרים.

המאמר מתאר עבודה קבוצתית במסגרת תוכנית היל"ה- תוכנית להשלמת השכלת יסוד בפתח תקווה, עם דור השני ודור וחצי של העולים מברית המועצות שעלו לישראל, מרביתם בגיל 6 עד 10 שנים והאחרים בגיל שנה עד שלוש שנים.
כרקע להבנת התהליך הקבוצתי מציגות הכותבות סקירה תיאורטית הכוללת הגדרות של רב תרבותיות והגירה, את תיאור האתגר המורכב שמזמן תהליך ההגירה בלווי פירוט של המשמעות הפסיכולוגית המיוחדת עבור מתבגרים ואת מקדמי הסיכון לנשירה וניתוק.

העבודה מציגה סקירת ספרות אודות עולי אתיופיה בחברה הישראלית. עוד מציגה העבודה סקירת ספרות על מתבגרים עולים בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט. בעבודה סקירה של המאפיינים הייחודים בהתערבות קבוצתית עם אוכלוסית עולים זו והצגה של התערבות קבוצתית עם נערות המאפשרת להתבונן אל הפרקטיקה הנגזרת מההבנות שרכש המטפל. המחברות מציינות את החשיבות הרבה של היכרות עם מאפיניה הייחודים של האוכלסויה כתנאי להצלחת ההתערבות.

סבר, ריטה וגור יעל (2001), עדשות מגע: גישור בינתרבותי בכפר נוער עתיר חניכים יוצאי אתיופיה, מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 15, 163-192.

ווכטל טובה (2008), הורות על רקע עלייה וקליטה, תוך התייחסות לעקרון הרציפות במסגרת קבוצות להורים עולים ממוצא אתיופיה, בתוך פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית בעריכת דר' גבריאל ווייל, שפ"י משרד החינוך.

מי, טל שרונה (2008), איך יוצרים רגישות תרבותית? לקחים מעבודת פסיכולוגית חינוכית עם יוצאי אתיופיה בגנים, בתוך פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית בעריכת דר' גבריאל ווייל, שפ"י משרד החינוך.

 מטרת מאמר זה לדון בניסיון לשמור על מודעות ועל רגישות תרבותית בעבודה פסיכולוגית חינוכית עם ילדים יוצאי אתיופיה בגנים. הוא מציג את המכשולים והפתרונות שנמצאו.

שאול, מלאני (סתיו 2008), "הוראת שפת האם לעולים כדרך להקלת בעיות הגירה  והתבגרות", הד האולפן החדש, 94 .

המאמר מציג חקר מקרה של לימוד רוסית בחטיבת הביניים לילדים עולים מחבר העמים. לימוד זה הקל על תהליכי ההגירה והקליטה של הילדים. חקר מקרה זה מצביע על תהליך המעבר של החברה הישראלית מחברה חד לשונית לחברה רק לשונית יותר באופן ברור. המאמר מציע לנהוג בצורה דומה כלפי נוער יוצא אתיופיה, על מנת לצמצם את הפער בין תרבות הבית לתרבות בית הספר ולקרב אותם יותר להוריהם ולמורשתם.

את המאמר ניתן למצא באתר הד האולפן החדש בכתובת: