יעל בן דוד, תאריך פרסום: 08.3.2014

מאבק בונה הוא מושג המתאר תהליך של בניית כוח ויכולת לייצר שינוי, מתוך נחישות ועקשנות אך ללא שימוש באמצעים אלימים או פוגעניים. מאבק בונה מדגיש ערכים רצויים, לא רק את ברמת המטרות אלא גם ברמת הדרך והאופנים המשמשים להשגתן. תוכלו לקרוא כאן מה הוא מאבק בונה, מה עקרונותיו המובילים, ומה הם כלי המפתח למימוש העקרונות הללו. בסיום הטקסט תמצאו הפניות לקריאה נוספת.

 

** הטקסט מבוסס על רעיונות שכתבה והמשיגה תמי רובל-ליפשיץ **

מפה, מצפן, מלח ולחם : עקרונות לניהול מאבק בונה

 

 

מה משותף לשיפור תנאי העסקה של עובדי קבלן באוניברסיטה, מצעד הגאווה בירושלים, משחקיה לילדים בלוד והמאהל בשדרות רוטשילד בתקופת המחאה החברתית? 

כולם חלק מניסיון להיאבק באופן בונה על מנת ליצור שינוי חברתי.

 

 

מהו מאבק בונה?

תהליכי של שינוי חברתי מחייבים מאבק מול גורמים המעוניינים לשמר את המצב הקיים. מאבק בונה הינה תפיסת עולם לפיה ניתן לנהל תהליך נחוש של בניית כוח למען שינוי, ללא שימוש באמצעים אלימים כלפי האחר. לשם כך יש להקפיד על הימנעות מדמוניזציה של האחר, לצד שמירה בלתי מתפשרת על המטרות עליהן יצאנו להיאבק.

 

למה מאבק בונה?

תהליך המאבק הוא גם מהותו של המאבק: האופן שבו נבחר להתנהל במאבק ישפיע בהכרח על תוצאות המאבק והשלכותיו הרחבות. האתגר הוא לייצר טרנספורמציה חברתית ללא שיחזור מבנים של אלימות.

 

 

עקרונות מובילים למאבק בונה:

1. זיהוי ריבוי קולות במחנה היריב ועידודם.

2. מיקוד בחובה להתנגד למצב קיים ולא ברצון לנצח את היריב.

3. שימוש באופני פעולה יצירתיים, השונים במהותם מדרכי התנהלותו של היריב.

4. ריכוז כוחות בשליטה עצמית במחנה הנאבק, ולא בשליטה על היריב.

5. שיתוף ושמירה על שקיפות בכל הנוגע למטרות המאבק וכוונותיו.

 

6. הכרה בכך ששינוייים לוקחים זמן והבשלה.

 

כיצד נאבקים באופן בונה?

על מנת לחולל שינוי באמצעות מאבק, לא די בבחירה באי אלימות. מאבק מוצלח מבוסס על תכנון אסטרטגי וחשיבה מעמיקה. ומבוסס על ארבעה עקרונות: מפה, מצפן, מלח ולחם.

מפה:

אחד האתגרים במאבק נעוץ ב'ראיית המנהרה (Tunnel Vision)'[1] המתפתחת בקרב נאבקים, לפיה זירת המאבק נחלקת לטובים ורעים, 'אנחנו' ו'הם'. כדי להצליח לבנות כוח לשינוי, חשוב לזהות כוחות אחרים, נוספים, היכולים להיכנס פנימה ולהשפיע על הזירה. מיפוי של הכוחות השונים הפועלים בזירת המאבק הינו אמצעי חשוב לזיהוי כוחות אלה. זיהוי של קולות שונים מאפשר להבין את נקודות התורפה של היריב, כמו גם לזהות שחקנים חדשים שנמצאים בזירה ויכולים להשפיע לטובת המאבק. אפשר למפות שחקנים המעורבים במאבק, צרכים ואינטרסים של כל השחקנים , בריתות וקשרים, נקודות חוזק ותורפה ועוד. חשוב לזכור שהמציאות היא דינאמית ומשתנה כל הזמן, ועל כן יש לעדכן את המפות לאורך תהליך המאבק.

 

מאבק עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון על העסקה ישירה, הובל על ידי קבוצת סטודנטים מול הנהל האוניברסיטה. המאבק קיבל תפנית משמעותית כאשר אנשי הסגל, שחקן חשוב שלא היה מעורב, נכנס לזירת המאבק. אלו הביעו תמיכה במאבק, מה שאפשר את התנעת תהליך המשא ומתן על תנאי ההעסקה  של העובדים.

 

מצפן:

ה'מצפן' הוא הגרעין הפנימי שמגדיר את מהות המאבק. בעת תהליכים של הסלמה, משמש המצפן עוגן, המאפשר  לבחון שצעדינו אכן מהותיים בקידום המטרה ובבניית כוחו של המחנה הנאבק.

עקרונות להגדרת מצפן:

  • חזון חיובי ('מה כן?')
  • אי אלימות כמטרה במאבק
  • מול מי נאבקים: הבחנה בין היריב לפעולותיו
  • הגדרת מטרות התלויות במחנה הנאבק ולא באחרים

 

מצעד הגאווה בירושלים בשנת 2004 נתפס כפרובוקציה מול גורמים דתיים. בירור המצפן עם המארגנים העלה כי המצעד מבטא עבורם חופש להתהלך במרחב הציבורי ללא בושה ופחד, וכי ירושלים כעיר בירה היא גם סמל לדמוקרטיה ולחופש ביטוי. תהליך בירור המצפן סייע להחלטה לא לוותר על מצעד בירושלים, אך עם זאת, הוחלט שמסלולו יעבור בסמוך לכנסת ולמשרדי הממשלה תוך הימנעות מקרבה לשכונות דתיות. כך קודמו מטרות המצעד תוך הימנעות מפגיעה ברגשות הציבור הדתי, ומזעור האלימות.

 

 

מלח:

עיקרון המלח מתייחס לאתגר של הצתת אש המאבק באמצעות פעולה מגייסת, ושימור האש דולקת לאורך זמן. העקרונות המרכיבים את ה'מלח' נגזרו מתוך מסע המלח של גנדהי (לקריאה נוספת: Sharp 2005), והם כוללים: צעדים יצירתיים ואסימטריים, הצבת יעדים מן הקל אל הכבד, התמקדות ביעדים בני השגה ובוני כוח, ובחירת יעדים בעלי ערך סימבולי ומגייס.

 

במאבק למען פיתוח והכרה בשכונות הערביות בערים  רמלה ולוד, במסגרת פרויקט ערים מעורבות של שתי"ל, החליטו התושבים להקים משחקיות לילדים כפעולה מגייסת תושבים למען שכונותיהם. פעולה זו בוצעה במשאבים מועטים, נתנה מענה ממשי לצורך במקומות למשחק עבור הילדיים, חשפה את תנאי החיים הקשים בשכונות אלו, וחיזקה את הסולידאריות הקהילתית ואת כוחה של הקבוצה. פעולה זו הציבה אתגר בפני הרשויות שכן 'העמידה אותם על קרני הדילמה':  מצד אחד, המשחקייה היוותה מבנה לא חוקי, מה שמחייב את הריסתה על ידי הרשויות. מצד שני, תגובה שכזו עשויה להביא לביקורת כלפי הרשות בתקשורת ובציבור, ואהדה כלפי תושבי השכונות. כך או כך- צעד זה יוצר השלכות שליליות על היריב (הרשות) ומחזק את המחנה הנאבק.

 

לחם:

 

ה'לחם' הוא הבסיס שעליו נשען המאבק. תשתית המאבק החברתי היא בעיקרה רשת אנושית של מתנדבים, שותפים, תומכים ופעילים המתארגנים סביב המאבק ותורמים לו. תשתית יציבה ורחבה תבטיח את עמידותו של מאבק לאורך זמן ואת הצלחתו.

 

במסגרת המאבק החברתי של קיץ 2011 הוקם מאהל בשדרות רוטשילד. במהלך חודשי הקיץ המאהל הפך לזירת התרחשות שוקקת, בה אנשים וארגונים שונים יכלו למצוא בה מקום לעשייה התואם את המוטיבציות, היכולות, והזמן העומד לרשותם: פרטים יכולו לבחור האם לדור במאהל בדרך קבע, לבקר בו , לתת הרצאות, או רק להשתתף בדיונים. הם יכלו לבחור האם לתרום כסף, לקיים הופעת מוסיקה, לבשל במטבח או לבוא ולהפגין. התקיימותה של מאסת פעילים שונים סביב זירת ההתרחשות היא שיצרה את כוחו של המאבק והיוותה תשתית למינופו בתודעה הציבורית. 

 

 

לסיכום

עלינו לזכור כי מאבק חברתי מטרתו לשנות של סדר חברתי מפלה, מדכא ולא שוויוני. מאבק מתוכנן היטב, המשלב עקרונות של מאבק בונה יכול להבטיח תנאים טובים למאבק מוצלח, מגייס שיכול להיות האור בפנס המורה אל עבר המציאות השוויונית, המשתפת והלא- אלימה אליה אנו שואפים.

 

 

לקריאה נוספת:

מאבק בונה:

הבלוג של נחי אלון ומולי פלג 

אלון,נ.,עומר,ח.(2005): 'השטן שביננו-מדמוניזציה להידברות'. הוצאת ספרים

רובל-ליפשיץ, ת., בן דוד, י. יעוץ בזירת קונפליקט ומאבק

Sharp, G. (2005) Waging Nonviolent Struggle: 20th Century Practice and 21st Century Potential. Manchester, NH Extending Horizons Books, Porter Sargent Publishers Inc.

 

אתרים הקשורים לספרות וסרטים בנושא מאבקים לא אלימים:

אתר 'כוח חזק יותר'

http://www.aeinstein.org/organizations9173.html

 

טרנספורמציה של קונפליקט:

  http://www.berghof-handbook.net.

http://www.transcend.org/

 

לשירותי יעוץ ומאבק ציבורי של שתיל

 


[1] Ramsbotham,O., Woodhouse,T.Miall,H. (2005). Contemporary Conflict Resolution, Polity Press Publishers.

 

 

הדפסה