דף חדשות

לומדים לחיות ביחד نتعلم العيش سوية

20/12/2014

במהלך חצי השנה האחרונה פעל שתיל במגוון דרכים נגד הגזענות במרחב הציבורי, הקמת הפורום לחינוך לחיים משותפים, עבודת לובי ופנייה ישירה לשרים ולחברי כנסת, קמפיין ניו-מדיה, סקרים, עבודת תקשורת, כנסים ושיתופי פעולה עם ארגונים הפועלים גם הם למיגור הגזענות בחברה הישראלית ומעודדים חיים בשיתוף. 

 

 

לומדים לחיות ביחד نتعلم العيش سوية

הקמפיין לחינוך לחיים משותפים נוצר להפעלת לחץ ציבורי אפקטיבי ולחץ ישיר על מקבלי ההחלטות בתחום (שר החינוך, שר האוצר וראש הממשלה), על מנת להביא לקבלת החלטות והשקעת תקציבים משמעותית ליישום תכנית כוללת ומערכתית בנושא מיגור גזענות וקידום חיים משותפים במערכת החינוך, ע"ב המלצות "דו"ח חינוך לחיי משותפים 2009" (סולומון-עיסאווי). 

 

פעולות שנעשו עד כה:

*     יצירת קואליציה המורכבת מהארגונים הבאים: האגודה לזכויות האזרח, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, יוזמות קרן אברהם, מועצת המורים לאזרחות, מטה המאבק בגזענות, מט"ח-המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מרכז גבעת חביבה, מרכז מוסאווה, סיכוי-העמותה לקידום שוויון אזרחי, פורום תג מאיר, ושתיל, בריכוז שתיל.

*      הקמת צוותי עבודה – צוות לובי, צוות ניו-מדיה וצוות תקשורת.

*      שליחת מכתב משותף מטעם הארגונים לשר החינוך בדרישה ליישם את הדו"ח.

*      עריכת 3 סקרים שבדקו את עמדות הציבור הרחב (יהודים וערבים) וכן ציבור המורים (סקר נפרד למורים יהודים וסקר נפרד למורים ערבים) לגבי תופעת הגזענות ולגבי הדרך היעילה לקידום חיים משותפים במערכת החינוך. לממצאי הסקר (עיקרי הממצאים בסוף).

*      עריכת קמפיין מודעות ממומן ברשת החברתית - 12 פוסטרים שקוראים לאימוץ ויישום דו"ח סלומון לחיים משותפים (2009) ועמוד אינטרנטי עם מידע בנושא ואפשרות לשלוח מייל בלחיצת כפתור לשר החינוך שי פירון בדרישה לשיים את הדו"ח. (עד כה פורסמו 6 פוסטרים מתוך 12).

*      פנייה לח"כ עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך בכנסת, בבקשה לקיים דיון מיוחד בנושא בועדה.

*      כנס "דיאלוג אחר - נפגשים ומדברים יחד על חינוך בירושלים", שכלל מורים ומומחים מהתחום.

*      פגישה עם שר החינוך ח"כ שי פירון

 

סיכום ממצאי הסקרים (הממצאים המלאים כאן):

 

בקרב הציבור הרחב

 

1.      96% מהנשאלים סבורים שקיימת גזענות בחברה הישראלית.

2.      שני שליש מהנשאלים (68%) סבורים שקיימת גזענות נגד ערבים. בקרב המשיבים הערבים כמעט 80% מרגישים שקיימת גזענות כלפיהם.

3.      יותר משני שליש מהמשיבים (69% בממוצע) מגנים את מעשי האלימות והשנאה נגד ערבים שאירעו לאחרונה. עם זאת, בקרב משיבים מסורתיים ודתיים רק כמחצית מהמשיבים מגנים את מעשי האלימות, ובקרב המשיבים החרדים אחוז המגנים נמוך אף יותר (38%).

4.      שלושת הגורמים הבולטים שצויינו ע"י המשיבים כנושאים באחריות להיאבק בגזענות הם התקשורת, ראש הממשלה ושר החינוך, כאשר האמצעי החשוב ביותר (56%) הוא חינוך נגד גזענות ובעד חיים משותפים בבתי הספר.

5.      קרוב לשני שליש מהנשאלים (65%) סבורים שמשרד החינוך לא משקיע מספיק בקידום חינוך לחיים משותפים של יהודים לערבים בישראל.

6.      לעומת זאת קיימת ציפייה מובהקת בקרב המשיבים (57%) לכך שמערכת החינוך תפעל באופן יזום ורציף נגד גזענות ובעד חיים משותפים של יהודים וערבים בישראל.

 

בקרב המורים

 

1.      36% של המורים היהודים ו- 45% של המורים הערבים מדווחים על ביטויי גזענות מחוץ לשיעורים בתדירות גבוהה או בינונית, בעוד שרק 17% מהמורים היהודים ו-26% מהמורים הערבים נתקלים בביטויים גזעניים במהלך השיעורים בתדירות גבוהה או בינונית.

2.      54% מהמורים היהודים ו-71% מהמורים הערבים רואים בחינוך לחיים משותפנים בין יהודים לערבים חלק מתפקידם כמורה או כמחנך

3.      36% מהמורים היהודים ו- 84% (!) של המורים הערבים סבורים שחינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים צריך להיות חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בבית הספר.

4.      38% מהמורים היהודים ו-89% (!) של המורים הערבים השיבו שחינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בארץ חייב לכלול מפגשי למידה קבועים בין תלמידים/ות יהודים/ות לערבים/ות ואמצעי זה אף מוביל בקרב כל המורים (יהודים – 46%, ערבים – 54%) כאמצעי מועיל בחינוך לחיים משותפים.

5.      45% מהמורים (היהודים והערבים כאחד) סבורים שלימוד השפה והתרבות הערבית בבתי ספר יהודיים (עם דגש על השפה הערבית השימושית) וחיזוק הוראת השפה העברית השימושית בבתי ספר ערבים באופן מתמשך וקבוע הם אמצעים מועילים בחינוך לחיים משותפים.

 

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

זהירות גזענות!

 

כשמחשבים מסלול מחדש כדאי להיזכר מאיפה יצאנו. הלל הזקן אומר בפרקי אבות: "דע מנין באת ולאן אתה הולך...". קחו, למשל, את האידיאולוג המרכזי של תנועת חירות ואת נציגתו הנוכחית בזירה המפלגתית - 'הליכוד'. פשוט. בהיר. חד משמעי. מובן מאליו. ואידך זיל גמור. מכאן רק להפשיל שרוולים וליישם. עכשיו.

 

 

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

אנחנו כאן, יהודים וערבים, חיים ביחד, וזה לא פשוט. כדי שאלו יהיו חיים משותפים, כדי שהגזענות לא תפרוץ - חייבים תכנית חינוכית, בכל הגילאים וכל השנה. לא נחכה עוד. משרד החינוך בעצמו קובע שהדבר חיוני. השר פירון יודע, כי שתיקה שווה תמיכה בגזענות, כי ללא התמודדות חינוכית - ההקצנה רק תמשיך.

 

نحن هنا، يهودا وعربا، نعيش معا، وليس هذا بالسهل. كي تكون حياتنا مشتركة، كيلا تنفلت العنصرية من عقالها – لا بد لنا من برنامج تربوي، لكل الأجيال ولكل أيام السنة. لن ننتظر بعد اليوم. تؤكد وزارة التربية والتعليم بذاتها ضرورة هذا الأمر، كما يعلم الوزير شاي پيرون أن السكوت هو دعمٌ للعنصرية، فدون مواجهة الأمر من الناحية التربوية سيزداد التطرف حدةً.

 

על-פי רוב הישראלים ( סקר מכון "פאנלס", ספט' 2014 ):
 
 - קיימת גזענות בחברה הישראלית.
 - האמצעי החשוב ביותר לקירוב בין יהודים וערבים הוא חינוך נגד גזענות ובעד חיים משותפים בבתי הספר.
 - מערכת החינוך צריכה לפעול באופן יזום ורציף נגד גזענות ובעד חיים משותפים של יהודים וערבים בישראל.
 - משרד החינוך לא משקיע מספיק בקידום חינוך לחיים משותפים של יהודים לערבים בישראל.
 - רוב המורים רואים בחינוך לחיים משותפנים בין יהודים לערבים חלק מתפקידם כמורה או כמחנך
 
(סקרים של מכון "פאנלס" ומכון " מסאר", ספט' 2014)
 
 
حسب أغلبية الإسرائيليين ( استطلاع رأي من معهد "پانلس"، أيلول 2014 ):
 
 - هناك عنصرية في المجتمع الإسرائيلي.
 - الوسيلة الأهم للتقريب بين اليهود والعرب هي التربية في المدارس ضد العنصرية ومن أجل الحياة المشتركة.
 - على جهاز التربية والتعليم المبادرة للعمل المتواصل ضد العنصرية ومن أجل الحياة المشتركة بين اليهود والعرب في إسرائيل.
 - جهاز التربية والتعليم لا يستثمر بالقدر الكافي في تعزيز التربية للحياة المشتركة بين اليهود والعرب في إسرائيل.
 - أغلبية المعلمين تعتبر التربية للحياة المشتركة بين اليهود والعرب جزءا من دورهم كمعلمين أو مربّين.
 
(حسب استطلاعين للرأي من معهدي "پانلس" و"مسار"، أيلول 2014)
 
 
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

"דיאלוג אחר - נפגשים ומדברים יחד על חינוך בירושלים"

ביום ראשון (14/12/2014) התקיים כנס "דיאלוג אחר - נפגשים ומדברים יחד על חינוך בירושלים" בשיתוף מנח"י, הקרן לירושלים, תנועת המורים, השירות הפסיכולוגי, מדרשת אדם, המעורר, המרכז לאקטיביזם לנוער, המרכז הבינתרבותי לירושלים וארגונים נוספים. לכנס הגיעו למעלה מ-100 אנשי חינוך, מורים/ות, מנהלים/ות ועוד. לשמחתנו הייתה נוכחות יפה גם של אנשי ונשות חינוך ממזרח העיר.

הכנס הוא חלק מתהליך שנבנה יחד עם השותפים מאז הקיץ ונעבוד יחד על המשכיות של בניית אלטרנטיבה וטיפול בנושא במערכת החינוך הירושלמית, הן דרך העבודה עם מנח"י והן עם המורים והארגונים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 
כנס מרחב ציבורי בטוח
 
ב-8 בדצמבר התקיים כנס "מרחב ציבורי בטוח" בחיפה לאור גילויי הגזענות האחרונים, השנאה, העוינות, ההתבטאויות והמעשיים הקשים כלפי האחר שהפכו לנורמה במרחב הציבורי. המרחב הציבורי הפך להיות מפחיד ולא בטוח. מדיניות הממשלה, המבוססת רק על איומים, הפחדות, הפרדה וגדרות, אינה תורמת לשיפור הביטחון, וחלק מראשי הממסד אף מובילים את ההסתה הפרועה, כשהם מציירים את ה'אחר' כאויב מוחלט, מוותרים על חיפוש אחר המשותף, ומציעים רק אמצעי דיכוי ואלימות ולא דיאלוג, קידום הבנה ואזרחות שוויונית. גם התקשורת שותפה לעיתים לליבוי הלהבות במקום להרגעתן. הכנס הציע דרכי פעולה אחרות ובחן דרכים לשמירה על המרחב הציבורי המשותף כמרחב בטוח לכל גם במצבי הסלמה וקונפליקט. 
 
 

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

תג מאיר: אור במקום טרור

 

שתיל כחלק מפעילותו בפורום תג מאיר השתתף ותמך במספר פעילויות הקוראות לגנות את הגזענות בחברה הישראלית:

 

·         בקיץ הגיעו כ3000 איש/ה להפגנה אחרי רצח אבו חדיר, כמה ימים אח"כ יצאו כ200-300 איש/ה לניחום אבלים אצל משפחת אבו חדיר.

·         אירועי "מסע התעוררות" בעשרת ימי תשובה. יחד עם ארגונים שותפים התקיימו תפילות, הרצאות וערבי עיון בנושאי קבלת הזר.

·         תפילה בינדתית בחנוכה של קהילה ארצישראלית ותג מאיר בחנוכה.

·         ביקור בבה"ח ובבית של ערבים שהותקפו ברחוב.

·         כמה אירועי חלוקת פרחים במוקדים וצמתים מרכזיים של מפגשי יהודי וערבים ובהם גם תפילה לשלום האזור.

·         ניחום אבלים למשפחות הנרצחים בבית הכנסת הר נוף.

·         משמרת מחאה נגד התמודדותו של הרב שמואל אליהו לרבנות של ירושלים (שאכן לא נבחר בסוף).

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

התייחסות לנושא שלנו בכתבה על הרפורמות שבוצעו ולא בוצעו במערכת החינוך בקדנציה האחרונה, שפורסמה בשישי האחרון ב"הארץ" (תודה ליהודית על ההפניה). להלן החלק הרלוונטי:

"בניגוד לרפורמות הקודמות ולשינויים האחרים, המפורטים באיור, הרי שבטיפול של משרד החינוך בבעיית הגזענות והשנאה בולט היעדרה של תוכנית כוללת. "ראיית המאקרו" שפירון אוהב להדגיש - כיצד מהלכים שונים מתחברים ומחזקים אחד את השני - לא באה לידי ביטוי בתחום הרגיש, הזועק להתערבות חינוכית, של החיים המשותפים בין יהודים וערבים. העובדה כי פירון איננו גדעון סער, מבחינת הבוטות והלהט לאינדוקטרינציה ימנית, היא נחמה קטנה, לא מספקת נוכח המצב.

תוכנית מערכתית לקידום החיים המשותפים דווקא קיימת, ואף הוגשה למשרד החינוך לפני כחמש שנים. פירון לא היה צריך להמציא שום דבר מחדש, אלא רק ליישם את המלצות הוועדה בראשות פרופ' גבי סלומון וד"ר מוחמד עיסאוי - עדיף כמכלול שלם, אבל אפשר היה להתחיל גם בחלקן - שסער גנז. בין השאר קבעה הוועדה כי יש ללמד בכל אחד מהמגזרים היהודי והערבי על התרבות, ההיסטוריה, האמונה והמורשת של המגזר האחר, מגן חובה ועד כיתה י"ב. "למרות ההכרזות נגד גזענות, החינוך לחיים משותפים לא התקדם באופן מהותי תחת פירון. יוזמות קטנות לא יכולות להחליף מדיניות", אומר בכיר באחד הארגונים האזרחיים, שעדיין מנסה, בתקציב קטן ובאווירה עוינת, לקדם את התחום.

תוכנית "האחר הוא אני" לא התמודדה עם הגזענות כלפי ערבים, כיוון שבתי ספר רבים - מספרם המדויק אינו ידוע כי משרד החינוך לא אסף נתונים -העדיפו לדבר על יחסים בין חילונים לדתיים או על ילדים עם צרכים מיוחדים. המסר, גם מפרשת אדם ורטה, חלחל היטב: למשרד החינוך יש דגשים אחרים, ביניהם חיזוק לימודי היהדות, גם אם ברוח פלורליסטית (היישום בפועל היה בעל אופי אורתודוכסי עד כה)."